חלוקת רכוש בעת גירושין

סוגיית הרכוש המשותף וחלוקתו בין בני זוג בעת הליך גירושין, מהווה במקרים רבים נושא עיקרי למחלוקת בין בני הזוג. הסיבה לכך הגיונית למדי, מאחר ואנו תמיד רוצים לשמור על רכושנו ולהבטיח את ביטחוננו הכלכלי, על אחת כמה וכמה לאחר גירושין. היות ודיני חלוקת הרכוש בעת גירושין הם נושא מורכב, חשוב ועקרוני, מצאנו לנכון להקדיש את המאמר המקיף שלהלן לנושא זה.

ככלל, ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג, כוללים מגוון רב של סוגיות חשובות. לדוגמא: מהו הסכם ממון, מה הדין בהיעדר הסכם ממון, כיצד מנהלים תביעת רכוש בין בני זוג במסגרת הליך גירושין ועוד מספר נושאים הקשורים כולם לסוגיה המכונה “חלוקת רכוש בין בני זוג”. על כל אלו נשיב במאמר שלפניכם\ן:

הנושאים השנויים במחלוקת במסגרת הליך גירושין:

לפני שנדון בסוגיות הנוגעות לענייני חלוקת רכוש במסגרת הליך גירושין, נבקש לסקור ולדון בהיבטים הכוללים הקשורים להליכי גירושין. כלומר: במסגרת הליך גירושין, בני הזוג לא רק צריכים לערוך הפרדת רכוש ביניהם, אלא גם להסדיר מספר נושאים נוספים, כדלקמן:

תביעת גירושין: בישראל, ענייני גירושין ונישואין מוסדרים בהתאם לדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. “חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי”ג-1953”, קובע, כי ענייני נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו על פי “דין תורה”. המשמעות היא שבני זוג המבקשים להתגרש, יעשו כן באמצעות הגשת תביעה לבית הדין הרבני. למעשה, תביעת גירושין היא תביעה משפטית. התובע מגיש כתב תביעה, הכולל את הנסיבות העובדתיות. על התובע להוכיח כי יש לו “עילת גירושין” מבין העילות הנקובות במשפט העברי-דתי (כמו מעשה בגידה, מעשה כיעור, מום גופני ועוד). תביעת הגירושין מתנהלת בפני הרכב של שלושה דיינים.

לחלופין, תביעת גירושין יכולה גם להתנהל בהסכמה. במקרה כזה, על בני הזוג להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין. לבית הדין הרבני יש סמכות לדון רק בענייני נישואין וגירושין, תביעות כתובה ותביעות לשלום בית. בנוסף, לגבי תביעות מזונות, יש סמכות לבית הדין הרבני ובמקביל יש גם סמכות לבית המשפט לענייני משפחה. בית הדין הרבני עשוי “לרכוש” סמכות לפסוק גם בענייני רכוש ובענייני משמורת ילדים, במקרה שבו תובע בתביעת גירושין מגיש תביעה הכורכת במסגרתה גם את ענייני המשמורת והמזונות. רק במקרים כאלו בית הדין הרבני רשאי לדון בעניינים שבנסיבות רגילות אינו מוסמך לדון בהם.

תביעת מזונות: תביעת מזונות עשויה להיות תביעה למזונות ילדים ולעיתים גם למזונות אישה. נסביר: החובה לשאת במזונות ילדים היא חובה מוחלטת מכוח הדין הדתי-אישי. אב חב במזונות ילדיו מכוח הדין הדתי. מבלי להרחיב יתר על המידה במסגרת מאמר זה, נעיר כי מזונות משולמים תמיד, אך גובהם נגזר גם מגובה השתכרותו של האב, גובה ההשתכרות של האם ורמת החיים אליה רגילים הילדים. נציין, כי תכליתם של דמי המזונות, היא להבטיח לילדי האב קיום כלכלי הולם.

גם האישה זכאית לעיתים למזונות, אך מזונות אישה משולמים (במידה ונפסק כי יש לשאת בהם) רק עד לרגע מתן הגט, דהיינו: עד לשלב הגירושין הסופיים. כאמור, תביעת מזונות ניתן להגיש לבית הדין הרבני, אך ניתן גם להגישה לבית המשפט לענייני משפחה, אשר יש לו סמכות מקבילה לדון בעניינים אלו.

תביעה למשמורת ילדים והסדרי ראיה: סוגיה נוספת אשר בני זוג שנמצאים בהליך גירושין צריכים להסדיר, היא אולי הסוגיה המורכבת וגם הכואבת ביותר. מדובר בשאלת הסדרי הראיה ומשמורת הילדים. בעת גירושין, בני הזוג צריכים להסדיר מי מהם ישמש בתור הורה משמורן. משמורת היא כינוי לזכות שאותה מקבל אחד מההורים, לשמש כהורה אשר נושא באחריות המלאה לגידול הילדים. ההורה השני שהוא לא ההורה המשמורן, הוא ההורה אשר נהנה מהסדרי ראיה, כלומר, ימים קבועים (לרבות סופי שבוע) שבהם הילדים ישהו במחיצת ההורה. חלק מסוגיות המשמורת מתמקדות בשאלה מי ההורה שיקבל את המשמורת הבלעדית ומי ההורה שייהנה מהסדרי ראיה. עם זאת, כיום ישנה גם אפשרות ששני ההורים יקיימו משמורת משותפת. משמורת משותפת היא משמורת שבמסגרתה שני ההורים נהנים מהזכות לגדל את ילדיהם באופן שווה. שני ההורים זוכים בזמן איכות שווה עם ילדיהם, אך גם מחויבים באופן מלא בחובת גידול ילדיהם.

במידה ובני הזוג אינם מסדירים בהסכמה את סוגיית המשמורת, אזי יהיה עליהם לקבל את הכרעת בית המשפט בנושא. ענייני משמורת מוכרעים ע”י בית המשפט בהתאם לאמת מידה עיקרית, שהיא: “מהי טובת הילד”. על סמך עיקרון זה, בית המשפט יכריע מי ישמש בתור הורה משמורן על ילדיו.

חלוקת רכוש במסגרת הליך גירושין – להלכה ולמעשה:

הליך גירושין כולל מספר הליכים, כגון: גירושין בערכאה הדתית, הסדרת ענייני המשמורת וכן הסדרת סוגיית דמי מזונות הילדים (והאישה, לעיתים). נושא מהותי נוסף אשר על בני הזוג להסדיר, הוא אופן חלוקת הרכוש המשותף שלהם.

במהלך תקופת הנישואין, בני הזוג לעיתים נהנים מצבירת ממון ורכוש רב, כמו דירת מגורים, דירות אחרות שנרכשו לשם השקעה, חסכונות כספיים, קופות גמל, תגמולי קניין רוחני, פירות מוניטין עסקי ועוד מגוון רב של סוגי רכוש. לעיתים, לאחד או לשני בני הזוג יהיה גם רכוש אישי ששייך להם בלבד, כמו רכוש שנרכש על ידם עוד לפני הנישואין או רכוש שהתקבל בירושה. לכן, נשאלת השאלה – כיצד נערכת חלוקת רכוש בין בני זוג בעת גירושין?

החוק המסדיר את ענייני הממון וחלוקת הרכוש בין בני זוג, נקרא חוק יחסי ממון, התשל”ג-1973. ברירת המחדל הקבועה בחוק יחסי ממון, מכונה “הסדר איזון משאבים”. הסדר זה קובע, כי בעת גירושין או “הפקעת נישואין” (כלשון החוק), יחולק הרכוש המשותף של בני הזוג באופן שווה.

מכאן עולה שאלה נוספת: מהי ההגדרה של “רכוש משותף”? התשובה לכך קבועה גם היא בחוק יחסי ממון. חוק זה קובע, כי “כלל הרכוש המשותף” כולל גם קופות גמל, חסכונות, מוניטין וכספי פנסיה שצברו בני הזוג ולמעשה, כל סוג של רכוש שצברו בני הזוג. רכוש משותף יכול להיות גם דירות מגורים, גם רכוש פיזי יקר ערך וגם רכוש “רוחני” (כמו מוניטין או תגמולים).

בעניין הסדר איזון המשאבים, חוק יחסי ממון אומנם קובע, שכלל הרכוש המשותף של בני הזוג יילקח בחשבון, אך באותה נשימה, קובע סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון, כי מספר סוגי רכוש לא יילקחו בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים: קצבת זקנה, קצבת אלמנות, קצבה המשולמת כתוצאה מתאונה שגרמה לנכות, רכוש שהתקבל ע”י אחד מבני הזוג לפני הנישואין ורכוש שקיבל אחד מבני הזוג בירושה גם במהלך הנישואין. כל אלו לא יילקחו בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים.

ברירת המחדל בחוק יחסי ממון קובעת, כי בעת גירושין יחולק הרכוש המשותף של בני הזוג באופן שווה. אך עדיין ישנם שני חריגים להסדר איזון המשאבים בחוק יחסי ממון. כלומר, ישנם שני מקרים שבהם ניתן לשנות או לסטות מהכלל הקבוע בחוק יחסי ממון, הקובע כברירת מחדל חלוקת רכוש “שווה”. הבה נסביר את שני החריגים:

החריג הראשון: במידה ובני הזוג חתמו על הסכם ממון, אזי הסכם הממון הוא זה אשר יחייב אותם בנוגע לאופן חלוקת הרכוש המשותף בעת הגירושין. הסכם ממון הוא הסכם שבמסגרתו מסכימים בני הזוג על חלוקת רכוש כרצונם (נרחיב על כך בהמשך). במסגרת הסכם ממון יכולים בני הזוג לקבוע כל חלוקה שנכונה בעיניהם וכן הם יכולים גם לקבוע, כי ישנם סוגי רכוש שיהיו שייכים לאחד מהם באופן בלעדי.

החריג השני: סעיף 8(2) בחוק יחסי ממון קובע, כי לבית המשפט יש סמכות לחרוג מהסדר איזון המשאבים בנסיבות מיוחדות ולבקשת אחד מבני הזוג. עם זאת, במידה ובית המשפט מצא כי יש לסטות מהסדר איזון המשאבים ולקבוע חלוקת רכוש שונה מברירת המחדל הקבועה בחוק יחסי ממון, עליו לקחת בחשבון את הנכסים העתידיים של בני הזוג וגם את יכולת השתכרותם. לעיתים תכופות, הליכים משפטיים הנוגעים לחלוקת רכוש בין בני הזוג, מתמקדים בטענה שנטענת ע”י אחד מבני הזוג, שלפיה יש לסטות מהסדר איזון המשאבים ולערוך חלוקת רכוש שונה.

דוגמאות להסדרי חלוקת רכוש:

עד כה הצגנו את הדין הכללי החל על יחסי ממון בין בני זוג. הסברנו כי בהתאם לחוק יחסי ממון, בהיעדר הסכם ממון בין בני הזוג, ברירת המחדל היא כי הרכוש המשותף שצברו במהלך הנישואין (או הזוגיות) יחולק באופן שווה. כמו כן הסברנו אילו סוגי רכוש נכללים במסגרת הסדר איזון המשאבים וכן אילו סוגים של רכוש אינם נכללים במסגרת הסדר איזון המשאבים. עתה נבקש להציג מספר דוגמאות שבעזרתן נמחיש, כיצד מיושם הדין החל על בני זוג, בכל הנוגע ליחסי ממון בעת גירושין:

דוגמא א’: בני זוג נשואים מספר שנים. לשניהם יש דירת מגורים אחת. לבעל יש דירת מגורים קודמת עוד מלפני הנישואין ולאישה יש דירת מגורים שקיבלה בירושה באופן בלעדי במהלך חיי הנישואין. כמו כן, במהלך חיי הנישואין, הבעל כתב ספר אשר מניב לו תגמולי קניין רוחני מפעם לפעם. בני הזוג מעולם לא חתמו על הסכם ממון. במקרה כזה, נראה כי בהתאם להסדר איזון המשאבים, דירת המגורים שהאישה קיבלה בירושה והדירה שהייתה בבעלות הבעל לפני הנישואין, לא ייכללו במסגרת ההסדר עצמו. יחד עם זאת, דירת המגורים המשותפת של בני הזוג, היא “רכוש משותף” ולכן, דירה זו תילקח בחשבון בעת הפרידה ותחולק בין שני בני הזוג. גם תגמולי הקניין הרוחני שמהם נהנה הבעל הם “רכוש משותף”, משום שקניין רוחני נלקח בחשבון בתור חלק מ”כלל הרכוש המשותף”. כך שבעת פרידה, גם האישה תהיה זכאית ליהנות מפיצוי או מהזכות לקבלת תגמולים מהקניין הרוחני של בעלה.

דוגמא ב’: שני בני זוג הקימו במהלך הנישואין עסק משותף. לשני בני הזוג יש גם דירת מגורים משותפת שאותה רכשו במהלך הנישואין. לשני בני הזוג יש גם חיסכון “קרן השתלמות”. בני הזוג מעולם לא חתמו על הסכם ממון ביניהם. נראה כי בנסיבות אלו, הדין ברור למדי. בהתאם להסדר איזון המשאבים, הבעל יהיה זכאי למחצית משוויה של קרן ההשתלמות וכך גם האישה. באשר לדירת המגורים, נראה כי שני בני הזוג יהיו זכאים למחצית משוויה. באשר לתגמולי העסק, מאחר ומדובר בעסק שהוקם במהלך חיי הנישואין ע”י שני בני הזוג, אזי בהיעדר הסכם ממון, הרי ששני בני הזוג יהיו זכאים לחלוקתו השווה.

דוגמא ג’: לשני בני הזוג יש דירות שנרכשו על ידם באופן אישי לפני הנישואין. בנוסף, לשני בני הזוג יש שתי דירות משותפות שנרכשו על ידם במהלך הנישואין. לכל אחד מבני הזוג יש רכב פרטי וכן עסק שהוקם במהלך הנישואין. שני בני הזוג חתמו על הסכם ממון אשר קובע כי הרכוש יחולק ביניהם חצי בחצי, אך העסק של כל אחד מבני הזוג יישאר בבעלותו הבלעדית גם לאחר הנישואין ולאף אחד מבני הזוג לא תהיה זכאות ליהנות מפירות עסקיו של רעהו. כאן הנסיבות מורכבות יותר. נתחיל מהסוף: באשר לעסק, הרי שהסכם הממון הוא הקובע בנסיבות העניין. באשר לדירת המגורים שקיימת לכל אחד מבני הזוג, דירות אלו לא תחולקנה במהלך הגירושין. באשר לרכבים ולשתי דירות המגורים שנרכשו במהלך חיי הנישואין – הדין שונה. סוגי רכוש אלו כן יילקחו בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים.

דוגמא ד’: לבני זוג נשואים יש דירת מגורים שנרכשה על ידם. לאחד מבני הזוג יש תכשיטים יקרי ערך שאותם קיבל בירושה. בני הזוג לא חתמו על הסכם ממון. מה הדין במקרה כזה? נראה כי מדובר במקרה “קל”. לשני בני הזוג יש דירת מגורים שנרכשה על ידם בעמל ובהשקעה. לכן, דירה זו היא חלק מהסדר איזון המשאבים. באשר לתכשיטים, נראה כי בנסיבות אלו יחול החריג המתייחס לרכוש שקיבל בן זוג או בת זוג בירושה ולכן הוא לא יילקח במסגרת הסדר איזון המשאבים.

בנקודה זו נעצור כדי להעיר הערה מהותית. כאמור, הכלל בהתאם לחוק יחסי ממון קובע, כי בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג בעת גירושין, תיערך חלוקה שווה. זהו “הסדר איזון המשאבים”. אך אחד החריגים המהותיים ביותר הקבועים בחוק יחסי ממון, להסדר איזון המשאבים, הוא החריג הקבוע בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. כך שכל הדוגמאות שהצגנו הן יפות ל”הלכה”, אך יש לקחת אותן בעירבון מוגבל, משום שלבית המשפט יש סמכות לסטות מהסדר איזון המשאבים. סמכותו זו של בית המשפט כפופה כמובן לנסיבות מיוחדות, כפי שפירטנו בהרחבה לעיל.

מהו הסכם ממון?

כאמור, ברירת המחדל בהתאם לחוק יחסי ממון היא, כי בעת גירושין, תיערך חלוקה שווה של הרכוש המשותף של בני הזוג. חוק יחסי ממון מגדיר אילו סוגים של רכוש משותף יילקחו בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים וכן אילו סוגים של רכוש לא יילקחו בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים. יחד עם זאת, ברירת המחדל בחוק יחסי ממון היא אומנם חלוקת רכוש שווה, אך על ברירת מחדל זו יכולים בני זוג לערער. דהיינו, בני הזוג יכולים לחתום על הסכם ממון, אשר יסדיר ביניהם חלוקת רכוש שונה מהחלוקה הקבועה בחוק יחסי ממון.

במילים אחרות: הסכם ממון הוא הסכם אשר נחתם בין בני הזוג במהלך הנישואין או לפני הנישואין. הסכם ממון הוא הסכם שנועד להסדיר בהסכמה כתובה, מסגרת מוסכמת בין בני הזוג לאופן שבו יחולק הרכוש המשותף שלהם בעת גירושין.

הסכם ממון הוא הסכם מורכב ובעל מאפיין ייחודי. בניגוד להסכמים רגילים, הסכם ממון הוא הסכם שנחתם בנקודת זמן מסוימת, אך יתכן והוא לעולם לא ימומש ע”י בני הזוג. מאידך, בעת פרידה, אשר עשויה להתרחש שנים רבות לאחר החתימה על הסכם הממון, ניתן יהיה לממש את ההסכם. באשר ליתרונות והחסרונות הנלווים להסכם ממון: הסכם ממון עשוי ליצור וודאות רבה לשני בני הזוג. עם זאת, לעיתים הסכם ממון עשוי גם לקפח את אחד מבני הזוג. לכן, אנו סבורים כי בעת חתימה על הסכם ממון, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מוסמך מעו”ד משפחה בעל ניסיון בתחום.

חשוב לציין, כי הסכם ממון אינו הסכם רגיל שדי בחתימה עליו ע”י שני בני הזוג. הסכם ממון יש לאשר בפני בית המשפט לענייני משפחה (או בפני בית דין דתי). לחלופין, אם הסכם הממון נחתם לפני נישואין, ניתן לאשר אותו בפני עו”ד שהוא גם נוטריון. נדגיש, כי בית המשפט או נוטריון לא יאשרו הסכם ממון בין בני זוג, לפני שהתרשמו כי בני הזוג אכן הבינו את משמעותו ואת תוכנו.

לסיכום:

חלוקת רכוש בין בני זוג היא עניין מורכב, שלא אחת מעורר עילה למחלוקת קשה בין בני זוג במהלך הליך גירושין. המחלוקות מובנות למדי, משום שכל אחד מהצדדים מעוניין להבטיח את זכויותיו ברכוש המשותף וכן להבטיח לעצמו ביטחון כלכלי לעתיד. אך במקרים רבים אנו נתקלים במחלוקות קשות שנובעות גם מטעמים אישיים בלבד. לעיתים ניתן להיתקל במחלוקות על ענייני רכוש, שלדעתנו היה ניתן לפתור בקלות, אילו היה נחתם הסכם ממון.

ברירת המחדל בכל הנוגע לחלוקת הרכוש המשותף בהתאם לחוק יחסי ממון, היא ברירת מחדל לפיה הרכוש המשותף יחולק באופן שווה. עם זאת, לכלל זה יש שני חריגים: החריג הראשון הוא קיומו של הסכם ממון שנערך כדין בין בני הזוג. במקרה כזה, הסכם הממון הוא זה אשר יחייב. החריג השני הוא החריג הקבוע בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, המקנה לבית המשפט את הסמכות לסטות מהסדר איזון המשאבים, בנסיבות מיוחדות.

את המאמר נסיים בהמלצה חמה: ענייני רכוש וממון בין בני זוג במהלך גירושין, הם נושאים המצריכים ידע משפטי רב וניסיון. את כל אלו ניתן לקבל רק באמצעות ייעוץ של עו”ד גירושין בעל ותק וניסיון.

זהו מאמר כללי ואינפורמטיבי בלבד ולכן איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי וממוקד. לשם קבלת ייעוץ משפטי ספציפי ניתן לפנות למשרדנו.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 4.3/5 (6 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
חלוקת רכוש בעת גירושין, 4.3 out of 5 based on 6 ratings