הליך גירושין כולל בחובו אלמנטים רבים, שחלקם עשוי להערים קשיים על הצדדים הניצים. כלומר – הליך גירושין נושא בחובו עלות כספית גבוהה, כמעט תמיד פוגע במרקם היחסים העדין בין בני הזוג ולעיתים גם פוגע בילדיהם המשותפים. עם זאת, אפשר להתגרש בצורה אחרת.

בדרך כלל, כאשר מדברים על הליך גירושין, מדברים על בית הדין הרבני, על בית המשפט לענייני משפחה, על גט וכן על משמורת מזונות וחלוקת רכוש. מבחינה אינטואיטיבית, כל אדם ששומע על הליך גירושין, מניח שמדובר בהליך מורכב וארוך. אך במאמר שלהלן, נדון בהיבט אחר של הליך הגירושין, בשאלה מהו הליך גישור מההתחלה ועד הסוף ונסביר כיצד ניתן לקיים הליך גירושין, ללא התדיינות משפטית קשה, מתישה ויקרה. בהתאמה, נסביר מהו הליך גישור ומהם החסרונות והיתרונות במסגרת הליך זה. לפני כן, נסביר בהרחבה מהו הליך גירושין ומהם הקשיים הנלווים להליך גירושין. כל זאת, לנוחיותכן\ם הגולשים והגולשות.

הערה לפני שנתחיל: המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. כמו כן, במאמר נתייחס לדין הדתי-אישי שחל על יהודים בארץ ולא על הדין החל על בני דתות אחרות בכל הנוגע לדיני האישות.

מהו הליך גירושין?

המונח הליך גירושין, בניגוד לתפיסה של רבים, אינו רק גירושין בבית הדין הרבני וקבלת גט בסופם. זאת, מכיוון שגירושין כוללים מספר הליכים משפטיים ומורכבים כל אחד כשלעצמו, אשר לא פעם בני זוג צריכים לקיים כדי להמשיך בחייהם. אותם הליכים הם תביעת גירושין לגופה, אשר מתנהלת בבית הדין הרבני וכן תביעה למשמורת ילדים וקביעת הסדרי ראיה, תביעה למזונות וחלוקת רכוש. ללמדנו, כי בני זוג המבקשים להתגרש, צריכים להסדיר את אותם נושאים. כל אחד מהנושאים עשוי להביא למחלוקות קשות בין בני הזוג ולפגום ביחסיהם וכן לפגוע בילדיהם. אם לא די בכך, כל אחד מההליכים מצריך ליווי וייעוץ משפטי של עו”ד גירושין, על כל המשתמע מכך. כדי להמחיש את האמור, נסקור להלן את כל אחד מאותם הליכים.

לפני שנתחיל, נבקש להעיר כי בתחום דיני המשפחה יש שתי ערכאות שיפוט, אשר לכל אחת מהן יש סמכויות משלה, כפי שנסביר להלן. שתי הערכאות האלו הן בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.

תביעת גירושין – למעשה, תביעת הגירושין היא ההליך העיקרי במסגרת הליך הגירושין בכללותו, שכן היא סותמת את הגולל על חיי הנישואין. בישראל, ענייני גירושין מורכבים במיוחד וזאת מסיבה פשוטה, לפיה הנישואין והגירושין בארץ מוסדרים על פי הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. הדין הקובע בנדון הוא חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי”ג – 1953. חוק זה קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים, ייערכו על פי דין תורה. המשמעות היא שכאשר בני זוג מבקשים להתגרש, הם צריכים לפנות לבית הדין הרבני האזורי.

תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. יש להגיש במסגרתה כתב תביעה וכן על מבקש הגירושין להוכיח כי יש לו עילת גירושין מבין עילות הגירושין המוכרות בדין העברי-דתי (לדוגמא – עילת בגידה, עילת מעשה כיעור, עילת מורדת, פגם גופני ועוד). תביעת הגירושין צריכה להיות מוכחת ולעיתים קיימת אי הסכמה בין בני הזוג לגבי הגירושין. אך במידה והוכחה עילת גירושין, אזי יורה בית הדין על מתן גט וייקבע מועד לסידור גט.

לחלופין, תביעת גירושין יכולה להיות מוסכמת: במידה ולבני הזוג יש הסכם גירושין, אזי כל מה שעליהם לעשות הוא להגיש תביעה לאישור ההסכם. תביעת גירושין טומנת בחובה גם הליכים נוספים שנדונים לעיתים בבית הדין הרבני, למשל – תביעה לשלום בית, שמוגשת כאשר אחד הצדדים מעוניין לנסות להתפשר ולא להתגרש, תביעת כתובה, שהיא תביעה כספית לקבלת סכום הכתובה המוגשת על ידי האישה ועוד.

תביעה למזונות ילדים – אבות חייבים במזונות ילדיהם מכוח הדין הדתי-אישי שחל עליהם. על פי הדין הדתי, אב חייב במזונות ילדיו מדין חובה עד לגיל 6 ולאחר מכן הוא חייב במזונות מדין חובה בכל הנוגע לשאר הצרכים הנלווים של הילד. עם זאת, המזונות בישראל המוטלים על אבות, הם בבחינת חובה מוחלטת. לא ניתן לפטור אב מחובת תשלום המזונות לטובת ילדיו (אלא במקרה אחד וחריג שלא נרחיב לגביו, הנקרא “ילד מורד”).

ענייני מזונות יכולים להתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה וגם בפני בית הדין הרבני. עוד הליך הנוגע למזונות, הוא מזונות אישה. גם אישה, על פי הדין הדתי-עברי, עשויה להיות זכאית למזונותיה. אך מזונות אישה אינם חובה מוחלטת וכן זו חובה שמוטלת על הבעל עד למתן הגט בלבד. כדי לפסוק מזונות אישה יש להוכיח תנאים מסוימים, אך לא נרחיב לגביהם במאמר זה.

תביעה למשמורת ילדים והסדרי ראיה – במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שעליהם להסדיר את האופן שבו ההורים ימשיכו לגדלם. במידה ובני זוג חיים יחדיו ומגדלים יחדיו את משפחתם, הרי ששאלת המשמורת והסדרי הראיה אינה רלוונטית. אך כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, יש להכריע מי ישמש בתור הורה משמורן וכיצד ייראו הסדרי הראיה שמהם ייהנה ההורה הלא משמורן.

ככלל, בית המשפט יפסוק ויכריע בענייני משמורת ילדים בהתאם לטובת הילד, כאשר לרוב ילדים נשארים עם אמם, במיוחד אם גילם נמוך מגיל 6, בשל חזקה הנקראת חזקת הגיל הרך. עם זאת, ישנם גם מקרים מיוחדים וחריגים שבהם בית המשפט יכול להטיל את המשמורת הבלעדית על האב. בהתאם להסדר המשמורת, ההורה הלא משמורן ייהנה מהסדרי ראיה, כלומר – ימים קבועים שבהם הוא ישהה וידאג לטיפול בילדיו, כאשר ההורה המשמורן נושא באחריות השוטפת לגידולם. נעיר גם שכיום ישנה אפשרות לקיים משמורת משותפת בין ההורים, שלמעשה מטילה עליהם שהות שווה ואחריות שווה לגידול השוטף של הילדים. בשולי הדברים נעיר, כי ענייני משמורת נדונים בפני בית המשפט לענייני משפחה, אך בנסיבות מיוחדות גם בית הדין הרבני יכול “לקנות” סמכות לדון בתביעות מסוג זה, אך לא נרחיב על כך במאמר זה.

חלוקת רכוש בין בני זוג בעת גירושין – בני זוג המקיימים יחדיו משק בית משותף, צוברים רכוש במהלך חיי הנישואין. רכוש זה יכול לבוא לידי ביטוי ברכבים, דירות משותפות ועוד סוגי נכסים ניידים ולא ניידים. אך מה הדין במקרה של גירושין? שהרי אז עולה השאלה מי מבני הזוג יקבל איזה סוג של רכוש. בתור עורכי דין לגירושין, אנו יכולים להעיד כי ענייני רכוש בין בני זוג יכולים לגרור הליכים משפטיים קשים מאוד. כמו כן, ענייני רכוש בין בני זוג וממונות, נדונים לרוב בפני בית המשפט לענייני משפחה, למרות שלבית הדין הרבני – בדומה לענייני משמורת – יש אפשרות “לקנות” סמכות במקרים מסוימים.

מבחינת הדין המהותי, נעיר כי חוק יחסי ממון, התשל”ג – 1973 (להלן: “חוק יחסי ממון”), קובע כי בעת גירושין, הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק ביניהם באופן שווה, למעט סוגי הרכוש הבאים – קצבת נכות, קצבת אלמנות, רכוש שהתקבל אצל אחד מבני הזוג במתנה ורכוש שהתקבל אצל אחד מבני הזוג לפני הנישואין. מעבר לכך, כל רכוש שנצבר אצל בני הזוג במהלך חיי הזוגיות או הנישואין, הוא רכוש משותף על כל המשתמע מכך.

עם זאת, לבני הזוג יש אפשרות לסטות מההסדר הקבוע בחוק יחסי ממון וזאת באמצעות עריכת הסכם ממון, אשר מחריג סוגים מסוימים של רכוש מתחולת חוק יחסי ממון. יוער כי הסכם ממון צריך להיות מאושר על ידי גורם שיפוטי. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לסטות מכלל החלוקה השווה הקבוע בחוק יחסי ממון וזאת בהתאם לסעיף 8(2) לאותו חוק. בהתאם לבקשה של אחד מבני הזוג ובהתחשב בהכנסתם ובמסת הרכוש שלהם, בית המשפט יכול לפסוק שצד אחד ייהנה מחלק גדול יותר לטובתו, אך סמכות זו מנוצלת רק לעיתים רחוקות.

קשיים נפוצים במהלך גירושין

כדי שנוכל לפרט בהמשך את חשיבותו של הליך הגישור ואת מגוון יתרונותיו, אנו סבורים כי יש להציג בקצרה את הקשיים הנלווים להליך הגירושין. בהכרת הקשיים, ניתן יהיה להראות בהמשך כיצד דווקא ניהול של הליך גישור, יכול להפחית מאותם קשיים, כפי שנסקור להלן –

מרחק וריחוק מהילדים – אין ספק כי הליך גירושין מקשה על ההורים, במיוחד על הורה שאינו הורה משמורן. לפתע, הוא כבר לא נהנה מקרבה יתרה לילדיו, כפי שזכה בכך לפני הגירושין. בתור עורכי דין דיני משפחה אנו נתקלים בלקוחות שסובלים מאוד מהריחוק מהילדים, מה שבוודאי משפיע על מצב הרוח, היכולת להתפרנס בכבוד ועל התפקוד ההורי. כל זאת, לפני שנגענו בקושי ובכאב שנגרמים לילדים.

בדידות – הליך גירושין וגירושין בכלל, גורמים לבדידות רבה. לפתע, שני בני הזוג חוזרים לבית ריק. לפתע, התא המשפחתי שאליו הורגלו בני הזוג – אינו קיים יותר. כמו כן, בדידות שבדרך כלל משפיעה מאוד בשלב הראשון של הליך הגירושין ולאחר הגירושין, משפיעה באופן טבעי גם על היכולת למצוא זוגיות חדשה ועל הקמת משפחה חדשה. לכל אלו, יש גם להוסיף תחושה רגשית קשה מאוד, במקרים שבהם בני זוג מנהלים הליך גירושין מורכב, הכולל תביעות לערכאות.

עלות כספית – הליך גירושין הוא הליך יקר מאוד. לעיתים בני הזוג צריכים להגיש מספר תביעות או לנהל מספר הליכים במקביל. העלויות הנלוות לכך גבוהות מאוד וכוללות שכר טרחה לעורכי דין, אגרות, הוצאות משפט וכן זמן רב שבא על חשבון תפוקה ועבודה, המוקדש להתייצבות להליכים משפטיים. לכל אלו יש להוסיף גם את הנטל הכספי שמוטל על אחד הצדדים אשר עוזב את הבית המשותף וגם על האב, שלפתע צריך לשאת בתשלום מזונות חודשיים לטובת ילדיו.

מהו הליך גישור?

הליך משפטי מורכב משני צדדים, שכל אחד מהם מנסה לשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיו. פסק דין שניתן על ידי בית משפט או בית הדין, אינו אמור לקחת בחשבון שיקולים של יחסים אישיים, כספים, מצב רגשי ועוד. פסק דין תמיד ייקח בחשבון את המצב החוקי הקיים ברגע הנתון, כאשר מצב משפטי עיוור במקרים רבים לנסיבות החיים. בניגוד מוחלט לכך, הליך הגישור לוקח בחשבון את השיקולים האישיים ואת מרקם החיים, משום שהליך הגישור לא חותר להכרעה עיוורת, אלא לפשרה מוצדקת. בהליך גישור, להבדיל מהליך משפטי מכל סוג, אין מפסיד ומנצח. כלומר, בהליך גישור שני הצדדים מנצחים, משום שההכרעה המושגת במסגרת הליך הגישור היא הכרעה מוסכמת על בני הזוג. אך בניגוד למשא ומתן ישיר בין בני זוג, הליך גישור גירושין נערך בסיוע של מגשר גירושין, שהוא בדרך כלל בעל ניסיון בתחום. בנקודה זו, נבקש להפנות לציטוט מופתי של בית המשפט העליון, שלמעשה מסביר בדיוק את ההבדל בין גישור להכרעה משפטית – “לדין פנים זועפות, לפשרה פנים שוחקות. הפשרה מאירה פנים לכל המתדיינים, מכבה את אשר המחלוקת שביניהם ואינה משאירה גחלים לוחשות העלולות להציתה מחדש. לעומתה, ההכרעה השיפוטית מזעיפה בדרך כלל את פניה למי מן המתדיינים היא סופה המשפטי של המחלוקת, אולם לא בהכרח מכבה את גחליה” (ע”א 97\1639 אגיאפוליס נ’ טרה סנטה, (פורסם בנבו)).

הליך גישור מתנהל בפני מגשר דיני משפחה. מדובר בהליך וולונטרי, כלומר – בני הזוג יכולים להחליט האם לפנות למגשר כדי לפתור את המחלוקת ביניהם. כמו כן, תפקידו של מגשר משפחה הוא להביא את בני הזוג לידי הסכמה, כלומר – הסכמה משפטית שתיתמך בהסכם גישור או הסכם אחר, אשר תפתור את כל המחלוקת ביניהם במסגרת הגירושין. במסגרת הליך גישור, בני זוג לא חייבים להגיע להסכמה כוללת על כל היבטי הגירושין. בני הזוג יכולים להגיע להסכמה בנוגע לחלק מהיבטי הגירושין וגם אז יש בכך חיסכון רב במשאבים ויעילות.

המאפיינים של הליך הגישור

אלו עיקר המאפיינים של הליך גישור גירושין:

בחירה אישית – גישור, בניגוד להליך משפטי, לא מחייב את הצדדים. כאשר מוגשת תביעה משפטית, על הצד השני להתגונן, שכן אין לו ברירה. לעומת זאת, במסגרת הליך גישור, בני הזוג בוחרים במודע וברצון אם לנהלו. הם גם יכולים בכל רגע נתון להפסיק את ההליך, במידה ואינו מפיק תועלת.

הכרעה מוסכמת – הליך גישור לא חותר להכרעה. למגשר גירושין אין סמכות לקבוע האם צד אחד צודק יותר מרעהו. מגשר גירושין צריך ליצור גשר בין בני הזוג ולהביאם להכרעה מוסכמת שלרוב תכלול את היבטי הגירושין.

שליטה אישית – כאשר בני זוג מנהלים הליך משפטי, הם כבולים ללוח זמנים של בית המשפט. לעומת זאת, במסגרת הליך גישור, בני הזוג יכולים לקיימו במשך מספר שבועות, בזמנם הנוח והפנוי.

הסכם גירושין – הליך גישור, תכליתו להביא בסופו של דבר להסכם גירושין. בדרך כלל, הסכם שייערך בהליך גישור, יוגש לערכאות השיפוט הרלוונטיות, לשם קבלת תוקף של פסק דין.

בשולי הדברים נעיר, כי הליכי גישור בארץ, במיוחד בתחום דיני המשפחה, הופכים להיות יותר ויותר שכיחים. בני זוג רבים מבקשים להסדיר את המחלוקת ביניהם בפני מגשר גירושין ולהימנע מניהול הליכים משפטיים. כך גם במסגרת הליכים אזרחיים, שרבים מהם מופנים להליכי גישור בתחום המסחרי והאזרחי.

ניהול הליך גישור –

כיצד מתנהל הליך הגישור בדרך כלל? על כך נסביר בעזרת מספר אבני דרך –

החלטה – כמובן שהשלב הראשון במסגרת הליך הגישור הוא החלטה מושכלת של בני הזוג לפנות להליך. החלטה זו יכולה להתקבל על ידם או אפילו בהמלצת בית המשפט, במסגרת הליך מסוים.

בחירת מגשר – בחירת מגשר גירושין היא אינה משימה קלה. על בני הזוג לבחור מגשר שהוא גם בעל ניסיון בתחום המשפחה ובמיוחד מגשר שיהיה להם נוח לשוחח עמו ולקיים עמו את התהליך.

הסדרת שכ”ט – לאחר בחירת המגשר, יש להסדיר עמו את שכר הטרחה. בדרך כלל, ניתן לקבוע שכר טרחה שישולם לפי ישיבה. מאידך, אפשר גם להסדיר את שכר הטרחה כחבילה אחת, שמראש תכלול מספר פגישות מוסכם.

ישיבת היכרות – בדרך כלל, לאחר הסדרת הגישור לגופו, לרבות שכר הטרחה, יקיים המגשר ישיבת היכרות עם בני הזוג אשר במסגרתה הוא יבקש להבין מהם האינטרסים של בני הזוג ומה הוא הרצון שלהם בסוף הדרך. מגשר יכול לשוחח עם שני הצדדים בנפרד וגם עם עורכי דינם בנפרד. זאת בניגוד להליך משפטי, שבו לא ניתן לקיים הליך במעמד צד אחד כך סתם.

ניהול הגישור – לאחר ישיבת הגישור הראשונית, יקוים הליך גישור לגופו. הליך זה יכול להתפרס על מספר ישיבות, בהתאם לצרכים ורצונם של בני הזוג. ניתן לקיים מספר מפגשים שיוקדשו להסדרה של נושא מסוים ולאחר מכן לקבוע מספר ישיבות שיסדירו נושא אחר. הכל בהתאם לנסיבות ורצון הצדדים.

הסכם או המשך הליך משפטי – לאחר ניהול הליך הגישור, כמובן שהמטרה היא שבני הזוג יגיעו להסכם. מצד שני, במידה וההליך לא צלח, פתוחה בפני בני הזוג הדרך לפנות לערכאות.

היתרונות והחסרונות במסגרת הליך גישור

להליך גישור יש יתרונות רבים, אך לצדם גם מספר חסרונות. הבה נסקור את שני הצדדים של המטבע:

היתרונות:

חיסכון בהוצאה הכספית – אין ספק שהליך גישור עשוי להביא לחסכון רב, בניגוד לניהול הליך משפטי במסגרת הליך גירושין. מדובר גם בשיקול מהותי, האם לפנות להליך גישור. אומנם, הליך הגישור נושא עמו עלות כספית, אך היא שולית לעומת העלויות הנלוות לניהול מספר הליכים כפי שתיארנו לעיל.

שמירה על מרקם יחסים – גירושין מתרחשים בדרך כלל כאשר בני זוג לא מסתדרים. אך העובדה שבני זוג מתגרשים, לא אמורה לפגוע בכבוד ההדדי שאמור לשרור ביניהם. אין ספק, על סמך ניסיון רב שנים שלנו כעורכי דין לגירושין, כי הליך גישור שומר על יחסים הגונים בין הצדדים, שלא פעם נפגעים כאשר בני זוג מנהלים הליכים משפטיים ארוכים.

אתם שולטים בהליך – בניגוד להליך משפטי שהוא חסר וודאות, הליך גישור נערך בשליטתכם ובהסכמתכם. אתם האדונים של ההליך ולא בית המשפט, על כל המשתמע מכך. לכן, גם התחושה האישית הטובה נשמרת וכך גם אתם מרגישים שאתם בשליטה.

שיקולים אחרים – הליך גישור לוקח בחשבון שיקולים רגשיים, אישיים וחברתיים, בניגוד להליך משפטי, שלרוב עיוור לכל אלו. לכן, הכרעה בהליך גישור שהיא גם מוסכמת, תמיד תהיה לטובת הצדדים ותמיד תכלול מגוון רב של אלמנטים, שלא היו באים בחשבון במסגרת הכרעה משפטית.

החסרונות:

היעדר הכרעה – לעיתים דווקא היעדר הכרעה עשויה לפגוע בבני זוג, שכן לעיתים, בין שני צדדים, יש צד אחד שצודק באופן ברור. לכן, הליך גישור, שגורם לצד אחד להתפשר, למרות שאופן רגיל אותו צד היה זכאי לסעד, עשוי לעיתים ליצור תחושה קשה של קיפוח.

חוסר שוויון – לעיתים בני זוג אינם שווים כ”ברירת מחדל” – במסגרת הליך הגירושין. לעיתים יש צד אחד חזק, גם רגשית וגם כלכלית, על חשבון צד שני שפחות חזק מבחינת אותן תכונות. לכן, לא אחת הסכמי פשרה במסגרת הליכי גישור, נחתמים אומנם ברצון, אך הרצון אינו בהכרח שלם ואמתי, אלא נובע מחשש מניהול הליכים ומכוחו של הצד השני.

לא תמיד גישור עוזר – לצערנו, ישנם בני זוג שאין אפשרות לגשר ביניהם, במיוחד כאשר מערכת היחסים עכורה מאוד. הליך גישור חייב להתקיים מרצון וכברירת מחדל שלפיה בני הזוג מסוגלים לנהל שיג ושיח. אך ישנם בני זוג שפשוט אינם מסוגלים לעשות כן. במקרה כזה – הליך הגישור יהיה מיותר בעניינם.

לסיכום

להליך הגישור יש יתרונות לצד חסרונות, אך בסופו של דבר הוא טומן בחובו בעיקר יתרונות ואלמנטים שיש בהם רק לסייע לבני זוג שנמצאים בהליך גירושין. אנו סבורים שגישור הוא אופציה שתמיד כדאי לבחון, אך במקביל רצוי תמיד להיעזר בעורך דין משפחה בנושא.

גישור, 5.0 out of 5 based on 5 ratings