מסביב לנו מתרחשות כל העת סיטואציות פוגעניות ומקפחות, לעיתים כלפינו כיחידים ולפעמים זוהי אפליה של קבוצת אזרחים. לעיתים נגרם או עלול להיגרם נזק בריאותי או פגיעה רגשית לקבוצה של אנשים, ניצול כספי שלה, הזנחה ועיוות החוק כלפיה ועוד. לאזרח הבודד המשתייך לקבוצה נפגעת יש מה לעשות מול המערכת כדי להוכיח את הפגיעה בקבוצה ואף לזכות לפיצוי על העוול – תביעה ייצוגית.

לאדם הבודד יש בהחלט מה לעשות כאשר הוא וחברי קבוצת אזרחים או צרכנים נפגעים ממערכות גדולות של המדינה או המגזר הפרטי. 'חוק תובענות ייצוגיות' שנחקק בישראל בשנת 2006 ביצע שינוי משמעותי בחקיקה כמענה למצבים אשר בהם נפגעת קבוצה ולא אדם יחיד. החקיקה הנוכחית מספקת מענה לצורך של אזרחי המדינה להגיש יותר תביעות ייצוגיות, וזאת בעיקר בשל התפישה שמדובר בכלי מצוין שמאפשר ליחיד להתמודד עם ארגונים גדולים, מסייע ליצירת צדק חברתי ואף חוסך למדינה כסף על ידי איחוד של הרבה הליכים משפטיים קטנים להליך אחד מרוכז.

החוק שנחקק בכנסת מאפשר הגשת תובענות ייצוגיות במגוון נושאים, וביניהם: ענייני צרכנות, בנקאות וביטוח; הגבלים עסקיים וניירות ערך; מפגעים סביבתיים; עניינים מסוימים הקשורים לסמכויות בית הדין לעבודה; תביעות כנגד רשויות; וכן עניינים הנוגעים לשוויון זכויות, על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, או לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים).

החלק המאפשר תביעות ייצוגיות כנגד גופים שקיפחו אזרחים וגזלו מהם את זכותם לשוויון יוצר מצב שבו נושא התביעות הייצוגיות נושק לסוגיית המאבקים החברתיים. חלק זה מדגים את הבנת המחוקק בצורך לתמוך בזכותן של שכבות או קבוצות מוחלשות לבוא חשבון עם מקפחיהן ולזכות הן בפיצוי והן בתיקון מצב קלוקל לכדי תקינות הוגנת, כפי שמתבקש בחברה דמוקרטית שמתנהלת כשורה.

תביעה ייצוגית וייצוג בידי עורך דין

בכל הקשור לפרוצדורת הגשת תביעות ייצוגיות, מדובר על לא מעט בירוקרטיה, המצריכה סבלנות וכן היעזרות בשירותיהם של אנשי מקצוע, זאת אומרת – עורכי-דין.

השלב הראשון בהליך הוא הגשת בקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. על בית המשפט לשקול ולבחון את התביעה – עליו להחליט האם  התביעה עומדת בתנאי הסף של תביעה ייצוגית, וזאת בהתאם לתנאים המפורטים בחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 בסעיף 3 שלו.

לאחר שהבקשה מאושרת בבית המשפט ומוכרת כתביעה ייצוגית, ממשיך בית המשפט ודן בתביעה עד למתן פסק דין מלא בעניינה. ואולם יש לדעת כי תביעות ייצוגיות רבות מסתיימות עוד הרבה בטרם פסק הדין, שכן מושגת בעניינן פשרה בין הצדדים. בחלק נכבד מהמקרים ייצאו התובעים שבעי רצון גם מפשרה, שכן זאת מסמלת בעיניהם את הודאת הצד הפוגע באשמתו וכמובן שמספקת גם פיצוי כספי הולם, או דומה לו, המוסכם על התובעים והנתבעים כאחד.

אחד בשביל כולם: על תביעות ייצוגיות

תביעות ייצוגיות ככלי למאבקים חברתיים

תביעות ייצוגיות הפכו לכלי לגיטימי במסגרת מאבקים חברתיים להשבת זכויות גזולות מקבוצות אוכלוסיה שונות, בכללן קבוצות מגדריות שונות, קבוצת עדתיות, קבוצות בנות לאום מסוים ועוד. יתרונותיהן, מלבד הניצחון האישי והקבוצתי והשיפוי הכספי לנפגעים, הם חסכון בהוצאות מכיון שמספר תביעות מקובצות לכדי הליך משפטי אחד. התביעה הייצוגית מהווה למעשה מכשיר חשוב ולגיטימי מהמעלה הראשונה, שמטרתו לאזן בין הכוחות הלא שוויוניים של האזרח או הצרכן ה"קטן" אל מול גופי הענק, כמו המדינה ורשויותיה וחברות המספקות שירותים או מוכרות מוצרים לציבור.

יותר ויותר יחידים בחברה מבינים את הכוח המצוי בתביעות שכאלו, הן לתיקון מצב מעוות והן כאמצעי לקבלת פיצוי על עוולות. כדי לעודד הגשת תביעות ייצוגיות נקבע פטור מתשלום אגרה בעטיין. זאת אולי הסיבה לכך שמספר התביעות הייצוגיות בישראל נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות, וכיום, בשבוע עבודה שגרתי, מוגשות לבתי המשפט בארץ עשרות בקשות לתביעות שכאלו. מדהים למדי הוא הנתון המדווח על סכום השיא ששולם לקבוצת נפגעים במסגרת פשרה בתביעה ייצוגית בישראל. סכום זה עומד על 45 מיליון דולר. מדובר על פשרה שיישבה תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת כור בטענה לקיפוח בעלי מניות מיעוט בחברה הבת של כור, מכתשים, בעסקה שנחתמה עם חברת כימצ'יינה. מנתון זה ניתן ללמוד שלעיתים לצדק יש גם פן כלכלי משתלם ביותר.

מהם סיכויי ההצלחה לתביעתכם?

מובן שבעניינן של תביעות ייצוגיות יש גם כישלונות ומפחי נפש, כמו למשל במקרה של ענקית הקמעונות וול-מארט. כנגד וול-מארט הוגשה כבר לפני כעשור תביעה ייצוגית בגין אפליה לרעה בשכר ובקידום של כמיליון וחצי נשים שעבדו בחברה בכל אחת מ-3,400 החנויות שלה ברחבי ארה"ב. התביעה הייצוגית דרשה מהחברה לפצות את העובדות בסכום של מיליארדי דולרים. ב-2011 דחה בית המשפט העליון בארה"ב את הניסיון להגיש את התביעה הייצוגית הזו. בפסק הדין כתבו השופטים שעורכי הדין של התובעות לא הצליחו להצביע על קיומה של מדיניות תאגידית אחידה שהובילה לאפליה על בסיס מגדרי כנגד העובדות, ולכן נדחתה התביעה בצורתה הנוכחית.

בשל דקויות ההגדרות המשפטיות, הבירוקרטיה הרבה והצורך להבין היטב ולהיות בקיאים בכל סעיפיו ותתי-סעיפיו של חוק התובענות הייצוגיות, חשוב לדעת שיש להגיש תביעות ייצוגיות באמצעות עורכי-דין המתמחים בשכמותן. רצינותו של בית המשפט בבדיקת התביעות והתאמתן להתנהל בהליך של תביעה ייצוגית מחייבת את התובעים להציב לצידם וכעזר כנגדם אנשי מקצוע.

סיבה נוספת לצורך לשכור שירותי עורך-דין היא העובדה שהנתבעים בסוג תביעות שכזה הם לרוב תאגידים וגופים גדולים, שלבטח יעמידו כנגד התביעה עורכי-דין מנוסים ואמונים על התחום. עותרים או עותרות שישכילו "להתחמש" בעורכי-דין מיומנים – שידעו האם תביעתם לגיטימית ו"שווה" את המאמץ וכמובן שיהיו מנוסים בתחום התביעות הייצוגיות ובעלי רקורד של הישגים בו – עשויים בהחלט להשיג בסופו של הליך ניצחון משפטי בעבור התובעים.

מוגש בשיתוף http://th-law.co.il/– משרד עורכי דין המתמחה בהגשת תביעות ייצוגיות. אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
אחד בשביל כולם: על תביעות ייצוגיות, 5.0 out of 5 based on 5 ratings

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

  • two × 1 =

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>