בעת פקיעת הנישואין של השניים או בעת פטירתו של אחד מהם, נערך הסדר איזון משאבים, הקובע את אופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג. כאשר ישנה תביעה לאיזון משאבים בענייני רכוש (חלוקת רכוש בין בני הזוג) או תביעה לפירוק שיתוף, ההליך מתקיים בבית המשפט לענייני משפחה. ההסדר חל על בני זוג שלא נחתם ביניהם הסכם ממון, או שלא הגיעו להסכמה. מדובר בהסדר חוקי, שעליו נספר במאמר שלהלן.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות נכבדים/ות. אין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

הסדר איזון משאבים:

סעיף 5 (א) לחוק יחסי ממון בין בני הזוג, קובע כי "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט – נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין".

לפי סעיף 5, הנכס יחולק באופן שווה ואין זה משנה כמה נכסים היו לכל אחד מהצדדים. חלוקת הרכוש בין בני זוג, יכולה להתבצע בהתאם להסדר איזון משאבים על פי חוק יחסי ממון. הסדר זה יחול על זוגות שנישאו לאחר שנת 74'.

הסדר זה יחול גם בהתאם להלכת חזקת השיתוף, שחלה על זוגות שנישאו עד 74'. בהתאם להסדר איזון משאבים, נטל הראיה מוטל על מי שלא מעוניין בשיתוף, משום שיש כאן חזקה – אם בני הזוג נפרדים, החלוקה תהיה שווה. ההסדר קובע כי אין זה משנה על שם מי נרשם הנכס, משום שאם רכשת את הנכס בתקופת הנישואין, החזקה היא שהרכוש הינו משותף.

ההבדל בין איזון משאבים לבין חזקת השיתוף:

ההבדל המהותי בין הסדר איזון המשאבים לבין חזקת השיתוף, הוא כי חזקת השיתוף תחול על זוגות שנישאו עד שנת 74', וכן ניתן להגיש תביעה לחלוקת הרכוש בכל עת, ואילו הסדר איזון משאבים יחול על זוגות שנשאו לאחר שנת 74' ויבוצע בעת פטירה של אחד מבני הזוג, או גם במקרה של גירושין.

זאת לעומת סעיף 5 בהסדר איזון המשאבים, שמגדיר את אופן חלוקת המשאבים בין בני הזוג וקובע כי כלל רכושם של בני הזוג יחולק שווה בשווה, לרבות נכסים שרשומים על אחד מבן הזוג. בנוגע לשאלה מה ייחשב כרכוש משותף: כל רכוש שאותו צברו השניים במהלך השנים, לרבות נכסים שאחד מהם קיבל. כלומר, הרכוש המשותף ייחשב לכל הרכוש שצברו יחד בני הזוג, מתחילת חייהם המשותפים ועד למועד הקרע ביניהם.

חלוקת רכוש:

בהתאם להסדר איזון המשאבים, לצורך חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג, נוטלים את "כלל הרכוש המשותף", כאשר ההגדרה למונח "כלל הרכוש" בחוק יחסי ממון, כוללת גם כספי פנסיה וזכויות עתידיות לפנסיה, כספים שעתידים להיות משולמים בעת פרישה, חסכונות, קופות גמל, תגמולי מוניטין, קניין רוחני, רכוש מקובע לקרקע, ועוד מגוון סוגי הרכוש.

את כלל הרכוש המשותף, מחלקים בין בני הזוג – או פיזית, או על פי השווי. לדוגמא, אם לבני הזוג יש דירת מגורים משותפת, הרי שחלוקתה יכולה להיעשות – או באמצעות מכירתה לצד שלישי, ואז תגמולי המכירה יחולקו באופן שווה לבני הזוג. מנגד, אחד מבני הזוג רשאי לרכוש את חלקו של בן הזוג השני בדירת המגורים, ואז למעשה שני בני הזוג נהנים מחלוקה שווה. אומנם ישנה חלוקה שווה בכל הנוגע לרכוש המשותף, אך קיימים שני חריגים: החריג הראשון מתייחס לסוג הרכוש שמראש לא נלקח בחשבון במסגרת ההסדר. חוק יחסי ממון קובע אילו סוגי רכוש לא יילקחו בחשבון: קצבת זקנה, תגמולים עקב תאונה לרבות קצבת נכות, גמלת אלמנות וכדומה. החריג השני, קבוע בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, המסמיך את בית המשפט לסטות מההסדר ומורה על חלוקת רכוש שונה, רק בנסיבות מיוחדות, ובהתאם לבקשת אחד מבני הזוג. כמו כן, קיים חריג נוסף, והוא כאשר נערך הסכם ממון בין בני הזוג, שמחריג רכוש מסוים.

לסיכום:

בפרידת בני זוג, ישנם הליכים רבים שאותם בני הזוג צריכים להסדיר. אחד העיקריים שבהם וזה שגורם למתחים רבים, הוא התחום הנוגע לחלוקת הרכוש. חוק יחסי ממון יוצר הסדרה בנושא, אך גם בקיומו יש לא מעט תחומים אפורים. גם כאשר קיים הסכם ממון, יכולים בני הזוג להגיע לבית המשפט, במטרה להסדיר אותם. אי לכך, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
איזון משאבים - מהי המשמעות החוקית?, 5.0 out of 5 based on 5 ratings

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

  • seven + 13 =

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>