17 פברואר 2016
פברואר 17, 2016

איך כדאי לנהוג במעצר?

אין תגובות

נכתב בשיתוף משרד עו"ד חגית הלוי

1."סייג לחוכמה שתיקה"

לחשוד יש זכות שתיקה מוחלטת. לעולם אל תוותרו על הזכות הזאת בטרם נועצתם עם עורך דין פלילי. הרשות החוקרת חייבת לאפשר לכם להתקשר לעורך דין.

2."החיפזון מהשטן"

אל תתפתו להצעות ואל תיחפזו להודות בדבר כלשהו. כל הודאה שלכם תשמש נגדכם ולא תקבלו שום הקלה, גם אם הובטחה לכם. אלה "תרגילי חקירה" מוכרים של המשטרה, שנועדו כדי להשיג הודאה.

3. "אל תדבר הרבה"

למדינה ולמשטרה יש חוקרים ומשאבים רבים שמטרתם להביא להרשעתכם. אינכם חייבים למסור פרטים כאלה מיוזמתם. לעתים פרטים כאלה עלולים לעמוד בסתירה לעדויות אחרות או לאימות על ידי גורם חיצוני, ואלה יסייעו לחוקרים להשיג את ההרשעה שלכם.

4. "במשטרה אין חברים"

המשטרה פעמים רבות מציבה מדובב – אסיר או שוטר שמטרתם לגרום לכם "לדבר" ולהתוודות בפניהם או להשיג פרטים אחרים שלא הצליחו להשיג בחקירה. המדובב ינסה להתחבר אתכם והוא נוטה לספר לכם הרבה על עצמו. לעתים הוא יוצב בתא המעצר שלכם, לעתים בחדר החקירות או מקומות נוספים. בדרך המדובב יצויד במכשיר הקלטה או שזה יהיה בחדר שיש בו מכשיר הקלטה.

5. לא לחתום בלי לקרוא

זה כלל שתמיד טוב, אבל חשוב במיוחד כאן: קראו את דו"חות השוטרים במלואם, ואם נכתב משהו שלא נאמר או חסרים בו דברים שנאמרו –  אל תחתמו.

6. החוקר הוא לא חבר שלכם

זכרו תמיד, כי המטרה של החוקר היא להביא להרשעתכם. בין אם הוא רע או נחמד וידידותי, הוא שואף להשיג מכם הודאה ולעתים הוא גם יפזר הבטחות, יציג ראיות או יאמר כי יש לו ראיות (גם אם אין לו) ועוד – הכל כדי להשיג הודאה ו/או הרשעה שלכם.

7. "יש חברים"?

השאלות בחקירה נועדו להשלים פערים שהמשטרה איננה יודעת להשלים. היא צריכה את הפרטים האלה כדי להרשיע אתכם. לפני היוועצות עם עורך דין, אל תנסו "להפיל" או להפליל חברים שלכם בדברים אחרים. כל מה שאתם אומרים בחקירה יכול וישמש נגדכם בבית המשפט.

8. זכרו: ככל שתיערך אינטגרציה לצורך ניהול המשפט, כך גדלים הסיכויים להימנע מהרשעה ולהגיע לתוצאה ראויה.

ההליך הפלילי – מושגים בסיסיים

נאשם הוא אדם שהוגש כנגדו כתב אישום.

מעצר הוא שלילת החירות, לצורך זמני כאשר אין ברירה. המדובר בכלי שניתן בידי המשטרה במקרים מסוימים (יש עילות מפורטות בחוק) כדי למנוע סכנות או נזק לאדם ולחקירה. מדובר בצעד קיצוני שמהווה פגיעה חמורה בחירות האדם. זכות האדם לחירות היא זכות יסוד הנתונה לאדם באשר הוא אדם על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המשטרה מחויבת לנקוט במעצר רק כאשר אין ברירה ונבדקו חלופות מעצר.

"מעצר לצורך חקירה" לעתים, לפני הגשת כתב אישום, עוד במהלך החקירה, ייעצר חשוד בעבירה במטרה למנוע שיבוש מהלכי חקירה, למנוע הימלטות כמו גם סיכונים אחרים.

"מעצר ימים" המשטרה מוסמכת לעצור אדם ל-24 שעות בלבד. כדי לעצור אדם מעבר לכך, על המשטרה להביאו בהקדם האפשרי בפני שופט מעצרים, אשר יכול להאריך את המעצר במספר ימים נוספים עד השלמת החקירה או עד שיוגש כתב אישום, למשל.

"מעצר עד תום ההליכים" לאחר שהוגש כתב אישום, בעבירות אשר מתקיימת בהם חזקת מסוכנות וכיוצא באלו, יכול בית המשפט להורות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים נגדו.

"טענות מקדמיות" הן טענות שיש לטעון בתחילת המשפט ואפילו לפניו. את חלקן ניתן לטעון גם בהמשך, אבל חלקן רק במועד זה. טענות אלה עשויות להכריע את המשפט לכאן או לכאן, לעתים.

"הקראת כתב האישום": בדרך כלל בישיבה הראשונה של בית המשפט, יוקרא כתב האישום לנאשם. ישיבה כזאת נקראת ישיבת הקראה. כאשר לנאשם יש סנגור אשר הסביר לנאשם את כתב האישום ומתחייב בפני בית המשפט כי הנאשם הבין אותו, ניתן לקצר את הליך ההקראה.

"תשובה לכתב האישום": לאחר ההקראה, עומדות בפני הנאשם שתי אפשרויות: מחד –הודאה בעובדות כתב האישום או בחלקן; ומאידך, לכפור בכתב האישום ובמיוחס לו. אם הנאשם מודה בעובדות אשר מבססות את אשמתו באחד האישומים, יכול בית המשפט להרשיע את הנאשם על פי הודאתו. אם הנאשם כופר באישומים נגדו, ייקבע התיק להוכחות.

"שלב ההוכחות": השלב בו הצדדים מציגים את ראיותיהם בפני בית המשפט. ראשונה תציג התביעה את "פרשת התביעה", בה עליה להביא ראיות להוכחת אשמתו של הנאשם באמצעות העדים השונים. כאשר יכריז התובע "אלה עדיי", קרי אלה כל העדים שיש לתביעה להציג בפני בית המשפט, תחל "פרשת ההגנה". בתום שתי הפרשות, עוברים אל שלב הסיכומים במשפט.

כל חקירה של עד מחולקת לחקירה ראשית, שמבוצעת בידי הצד שהזמין את העד (בפרשת התביעה – התביעה; בפרשת ההגנה – ההגנה); חקירה נגדית על ידי הצד שכנגד וברשות בית המשפט חקירה חוזרת של הצד שהזמין את העד, אך ורק כדי להבהיר דברים שעלו בחקירה הנגדית (אסור לשאול לגבי דברים שלא הועלו בחקירה הראשית).

"שלב הסיכומים": עם תום פרשות התביעה וההגנה, כאמור, מתחיל שלב הסיכומים בו כל צד מציג את סיכומיו בפני בית המשפט. בדרך כלל לא מתקיים דיון ושלב זה מתבצע על ידי הגשת סיכומים בכתב לבית המשפט בלבד.

"הכרעת דין": היא החלק הראשון בפסק הדין. המדובר על החלטת בית המשפט באשר לאשמתו של הנאשם, אם הוא אשם או זכאי. במידה ובית המשפט החליט לזכות את הנאשם, עליו להודיע על כך מייד בתחילת הקראת הכרעת הדין. אם בית המשפט מחליט להרשיע את הנאשם, מתחיל שלב הטיעונים לעונש.

"טיעונים לעונש": החלק הראשון בפסק הדין הוא השאלה האם הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו. החלק השני בפסק הדין הוא שלב שלאחריו ייקבע בית המשפט מה מידת העונש הראויה לנאשם על העבירות שביצע. התביעה תציג בפני בית המשפט את כל הראיות לחומרה ותציין בפני בית המשפט את העונש שהיא דורשת. מאידך, יציג הנאשם את כל הראיות לקולא, אשר בגינן יש להקל עם הנאשם. לאחר שלב הטיעונים לעונש, ממתינים להינתן גזר הדין, בו יפרט בית המשפט את העונש שנקבע.

"עיקרון הפומביות": בית המשפט תמיד ידון בעניינים הבאים לפניו בדלתיים פתוחות, כלומר שכל אדם שרוצה בכך רשאי להיות נוכח בישיבות המשפט, ולראות במו עיניו כיצד הצדק נעשה. כמובן שישנם לכלל גם יוצאים מן הכלל, כגון במקרים של עבירות על בטחון המדינה, מקרים בהם מעורבים קטינים, עדות קורבן עבירה בעבירות מין וכו´, בהם הדיון יתקיים בדלתיים סגורות ורק הצדדים יורשו להיות נוכחים בו.

"הזכות לייצוג" היא זכותו של נאשם להיות מיוצג בידי עורך דין. המדובר באחת מזכויות היסוד הבסיסיות של נאשם ואף חשוד, ואין לפגוע בה. החוק מתיר פגיעה בזכות זאת, אך במקרים חריגים ביותר.

"זכות היוועצות עם עורך דין" זכות יסוד נוספת של חשוד ונאשם היא הזכות להיפגש ולהיוועץ ללא דיחוי עם עורך דין. במעצר, הפגישה תיערך בתנאים שיש בהם להבטיח את סודיות הפגישה, אך יאפשרו לסוהר לפקח על העצור.

"חיסיון מפני הפללה עצמית": אם הנכם חשודים, יש לכם זכות שתיקה מוחלטת. אם אינכם חשודים, עליכם למסור לחוקרים כל פרט הידוע לכם בקשר למה שנשאלתם; אולם, אינכם חייבים לענות או למסור כל פרט שיש בו כדי להביא להפללה שלכם בעבירה כלשהי. מובן כי זכות זו חלה על כל אדם, ובכלל זה נחקרים, עדים, חשודים ואף נאשמים.

"רשויות התביעה": המדינה היא תמיד המאשימה במשפט הפלילי. המדינה מיוצגת בבית המשפט על ידי תובע מוסמך: פרקליט מפרקליטות המדינה או תובע משטרתי, למשל. במקרים מסוימים, ניתן להגיש קובלנה פרטית ואז מגיש הקובלנה ייצג את המאשימה במשפט.

"שחרור בערובה": כאמור, אין לנקוט במעצר כל עוד ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרכים אחרות. אם ניתן להבטיח את מטרת המעצר גם על ידי שחרור עם תנאים, ישוחרר אדם בערובה. תנאי הערובה תכליתם להבטיח התייצבות החשוד / נאשם לחקירה ולמשפט ולמנוע שיבוש מהלכי חקירה או משפט.

"אין להשיב לאשמה": אם בתום פרשת התביעה, לא הועלו די ראיות כדי לבסס את אשמתו של הנאשם, ניתן לטעון כי "אין להשיב לאשמה", ולדרוש את הזיכוי המיידי של הנאשם. במקרה כזה, ינהל בית המשפט "משפט זוטא", כלומר משפט קטן בו ישיב בית המשפט לטענה: אם השתכנע בית המשפט כי יש די ראיות להוכחת האשמה, ימשיך המשפט אל פרשת ההגנה ואם לא השתכנע בית המשפט, כי יש די ראיות להוכחת האשמה, יזכה בית המשפט את הנאשם והמשפט יסתיים.

"רישום פלילי": משטרת ישראל מנהלת מאגר המכיל את כל המידע על תיקי החקירה הפתוחים כנגד מאן דהוא ואת ההרשעות בהן הורשע אדם. מי שנזקפו לחובתו הרשעות, רשום במרשם הפלילי ויש לו רישום פלילי.

"הגבלות רישום פלילי": קיומו של רישום פלילי לגבי אדם מסוים, עלול להגביל את אותו אדם מעיסוק במקצועות מסוים. בחלק מהמקרים, ההגבלה תקפה רק לזמן קצוב.

"מחיקת רישום פלילי" – יש להבדיל בין רישום פלילי בשתי תקופות שונות:

* תקופת התיישנות:  לאחר שחולפת תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק המרשם הפלילי וגם בתקנות השבים, מוגבל המידע המופיע ברישום הפלילי על אותה הרשעה למספר גורמים מצומצם.

* תקופת מחיקה: בחלוף 10 שנים בדרך כלל מתום תקופת ההתיישנות, נכנסת לתוקפה, תקופת המחיקה. ההרשעה איננה נמחקת בפועל, אולם רק מספר מצומצם עוד יותר של גורמים יוכל לקבל מידע אודות ההרשעה.

"ביטול רישום פלילי" או מחיקת הרישום הפלילי: מלבד הרשעה או זיכוי, ישנן 3 עילות לסגירת תיק (בשלב החקירה, לפני הגשת כתב אישום): חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות וחוסר אשמה. אם תיק נסגר בשל עילה שאיננה חוסר אשמה, הוא מותיר אחריו רישום פלילי. במקרים כאלה, יש להגיש ערר על סגירת התיק ולדרוש את שינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה – שאיננה מותירה רישום פלילי אחריה.

ארבעת שלבי ההליך הפלילי: ניתן לחלק את ההליך הפלילי לארבעה שלבים: שלב החקירה עד הגשת כתב אישום (מנוהל על ידי רשויות החקירה). שלב האישום (מנוהל על ידי רשויות התביעה). שלב המשפט הכולל את כל ניהול המשפט למן ההקראה, דרך ההוכחות ועד להכרעת הדין וגזר הדין. שלב הערעור, שיכול לכלול לעתים גם בקשה לדיון נוסף ובמקרים נדירים מאוד גם משפט חוזר.

האמור בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי ואין להסתמך עליו ככזה.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
איך כדאי לנהוג במעצר?, 5.0 out of 5 based on 5 ratings

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

  • one × three =

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>