אין ספק, כי אחת הסוגיות המשפטיות הרגישות והמורכבות ביותר, הן בפן האישי והן בפן המשפטי, היא אימוץ ילדים. אימוץ עוסק בהעברה של ילדים מהוריהם הביולוגים (ממגוון סיבות) למשפחות אחרות. בנוסף, אימוץ הוא הליך מורכב, הדורש מיומנות, עמידה קפדנית בהוראות החוק וגם פיקוח וליווי של מספר גורמים, לרבות בית המשפט. מה חשוב לדעת על אימוץ ילדים? ומהם העקרונות הבסיסיים בתחום זה? על כך במאמר שלהלן, שחיברנו לנוחיות הגולשים.

מהו אימוץ?

אימוץ הוא פעולה שבמסגרתה ילד אשר גדל במשפחה ביולוגית (אצל אמו ואביו או אצל אחד מהם), מועבר ממשפחתו הביולוגית למשפחה מאמצת. המשפחה המאמצת אינה משפחתו הביולוגיות, אלא משפחה זרה לחלוטין, שלרוב אין לה קשר דם עם המאומץ. מדובר בפעולה קשה מאוד, שעשויה לגרום להשלכות משמעותיות על נפשם של ילדים, במיוחד אם האימוץ נעשה בגיל מאוחר.

בשל הרגישות הגדולה הנדרשת במסגרת ביצוע וקיום אימוץ, קיימים כללים נוקשים מאוד בנידון, בהתאם לחוק הנקרא "חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק האימוץ"), כפי שנסביר במאמר זה.

מה הדין החל על דיני האימוץ במדינת ישראל?

כאמור, חוק האימוץ מסדיר את דיני האימוץ במדינת ישראל. בין היתר, מסדיר חוק האימוץ את הסמכויות המוקנות לבית המשפט לענייני משפחה (אשר יש לו סמכות בלעדית לדון בענייני אימוץ), את סמכויותיהם של פקיד הסעד וקציני הרווחה ונושאים רבים נוספים.

הכלל הבסיסי בנוגע לדיני האימוץ, קבוע בסעיף 1 לחוק האימוץ, הקובע, כי אימוץ ייעשה אך ורק בהתאם לצו שיינתן ע"י בית המשפט. צו אימוץ יינתן רק לאחר שהוגשה בקשה מתאימה. עיקרון נוסף ובסיסי הנוגע לדיני האימוץ, מוזכר בסעיף 1(ב) לחוק האימוץ. סעיף זה קובע, כי אימוץ ייעשה אך ורק במידה ובית המשפט התרשם, כי האימוץ יהיה לטובתו של הילד מושא האימוץ (או הילדה). נעיר (את המובן מאליו), כי אימוץ של ילד יכול להיעשות, כל עוד מדובר בילד שטרם עבר את גיל 18, שכן לאחר מכן מדובר בבגיר ולא בקטין.

מי רשאי לאמץ?

לא כל אדם רשאי וכשיר לאמץ ילד. אימוץ של ילד יכול להיעשות ע"י מי שבשל לכך נפשית ורגשית וכן ע"י מי שחוק האימוץ מגדיר כי הוא רשאי לאמץ. לדוגמא, בהתאם לחוק האימוץ, הכלל קובע שרק בני זוג יכולים לאמץ ילד. עם זאת, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות ושיקול דעת לסטות מכלל זה ולהורות על אימוץ חד הורי, לדוגמא.

בנוסף, אימוץ של ילד יכול להיעשות רק ע"י הורה מאמץ, שגילו גדול מן המאומץ ב-18 שנים לפחות. עם זאת, גם אם קיים פער גילאים נמוך יותר, ניתן להעניק צו אימוץ במקרים שבהם ההורה המאמץ הוא בן הזוג של הורה ביולוגי או הורה מאמץ אחר, שכבר ניתן צו אימוץ בעניינו לגבי אותו "מאומץ".

סוגיה נוספת ועקרונית הנוגעת לדיני האימוץ, מתייחסת למעמד הדתי של המאומץ וההורים המאמצים. בהתאם לחוק האימוץ, אימוץ ייעשה רק ע"י בן דתו של המאומץ ולהיפך. כלומר, הורים יהודים אינם יכולים להיות מאמצים של ילד אשר נולד בתור מוסלמי או נוצרי. כך גם להיפך.

מהי המשמעות של המונח "בר אימוץ"?

הליך האימוץ מתחלק לשלושה שלבים:

השלב הראשון הוא הכרזה של קטין בתור "בר אימוץ". לשם כך, יש לקבל או את הסכמת ההורים, או חלילה בהתקיים סיטואציה שבה אין למאומץ הורים אשר יכולים להעניק את המלצתם בנדון. במידה וניתנה הסכמה של הורה אחד למתן צו האימוץ, אזי חוק האימוץ מורה, כי יש לערוך מאמץ לאתר את ההורה השני, כאשר החובה לעשות כן מוטלת על השירות הסוציאלי. במקרים שבהם לא ניתן לאתר את ההורה, או בנסיבות שבהן קיים חשש שההורה השני עשוי לפגוע בילד מושא האימוץ, אזי רשאי בית המשפט להורות על כך שהילד יוכרז בתור "בר אימוץ". בקשה להכריז על ילד בתור "בר אימוץ", מוגשת ע"י היועמ"ש לממשלה.

השלב השני, בא לידי ביטוי לאחר שהמאומץ הוכרז כ"בר אימוץ". בשלב זה ניתנת תקופת ביניים, אשר במסגרתה יוכל המאומץ לשהות בחיק משפחתו המאמצת, כאשר תקופה זו נקראת "תקופת מבחן". לאחר מכן, במידה ובית המשפט אכן מתרשם כי האימוץ הוא לטובת הילד, אזי יינתן צו אימוץ, לטובת הורים מאמצים (זהו השלב השלישי).

משמעותו של צו האימוץ היא, כי ההורים המאמצים הם הורים לכל דבר ועניין וחלות עליהם זכויות וחובות הוריות, על כל המשתמע מכך.

האם לילד מאומץ יש זכות לדעת מי הם הוריו?

הכלל בנידון, קבוע בסעיף 30 לחוק האימוץ, הקובע, כי המרשם המתעד את כלל האימוצים במדינת ישראל, יהיה חסוי, למעט כלפי היועמ"ש לממשלה, דיינים ושופטים. עם זאת, לאחר שמלאו למאומץ 18 שנים, הוא רשאי להגיש בקשה בכתב לעיין במרשם וכך לגלות מי הם הוריו הביולוגים.

לסיכום:

חוק האימוץ כולל עניינים רבים, לרבות הליכי ביניים, פרוצדורה שנוגעת למסירת ילדים לאימוץ, ענייני אפוטרופסות ועוד נושאים רבים. נדגיש שוב, כי ענייני אימוץ ילדים הם עניינים מורכבים ביותר, המצריכים ליווי משפטי רצוף ומלט.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
אימוץ ילדים - הלכה למעשה, 5.0 out of 5 based on 5 ratings

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

  • fourteen − twelve =

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>