עורכי דין עסקו מאז ומעולם באתיקה מקצועית ובמגבלות חוקיות על פרסומים מסוגים שונים. בעשור האחרון, עם שגשוגן של הרשתות החברתיות וכלי המדיה החדשים למיניהם, נראה כי התחרות הגוברת בין עורכי הדין, שמספרם הולך וגדל גם כן כמובן, מתבטאת גם בעלייה ניכרת בתחום הפרסום העצמי המקוון. אבל העובדה שפרסומים מסוג זה קלים ונפוצים יותר בימינו לא אומרת שניתן לעבור באותה קלילות על כללי אתיקה בסיסיים ומחייבים כמו חובת הסודיות, התנהגות נאותה והולמת, איסור שידול ועוד.

בגיליון מס' 54 של רבעון האתיקה של לשכת עורכי הדין שיצא לאור ב-22 ליוני האחרון, פורסמו הנחיות שניסח עו”ד מיכאל טאוסיג, יו”ר וועדת האתיקה הארצית, בנושא הפרסום המותר לעורכי הדין עצמם. הנחיות אלה הצטרפו לקווים מנחים ראשוניים יותר שפורסו בביטאון בגיליונו הקודם.

על אף זמינות ומיידיות כלי הניו מדיה, והפשטות הגדולה שבפרסום בהם, לא כל פעולה מותרת כשמדובר בפרסום עורכי-דין. ברשימתו, הניח עו"ד טאוסיג את היסודות והקווים המנחים שאמורים להוביל עורך דין כשהוא מקבל החלטות באשר לפרסום עצמי. קווי ההתנהגות שקבע טאוסיג יוצאים מההנחה כי החובה לשמור על כבוד המקצוע היא חובה כללית, שחלה גם על עניין הפרסום בדומה לנושאים אחרים הקשורים להתנהלותם של עורכי הדין.

טאוסיג החל את רשימתו בהבנה כי יש להתאים את נושאי המוסר בהקשר של פרסום עורכי-דין לימינו אנו ולטכנולוגיות הפרסומיות הנגישות לכל, במטרה לאפשר פרסום ברור וקל יותר עבור עורכי דין או אנשי יח"צ המייצגים אותם.

לפני הכול חשוב לזכור שעל פרסום עורכי-דין בתשלום חלות מגבלות מסויימות, אשר נאכפות ברצינות ובעקביות בוועדות האתיקה, המעמידות עורכי-דין החורגים מקווים אלו לדין. מגבלות אלו מחייבות פרסום "מכובד" ולגיטימי במדור ייעודי העוסק בשירותים משפטיים ולא בצורות שיש בהן שידול ושכנוע לקוחות באופן זול. כך, לדוגמה, הוחלט בוועדת האתיקה כי טרנד הקופונים ששטף את הרשת בשנים האחרונות לא יחלחל לתחום המשפטי וקבעה כי מדובר באמצעי שידול לא נאות. עוד נאסר על עורכי-דין לשדל באמצעות הבטחות חסרות בסיס בסגנון "אנחנו נוציא אותך מזה ב-100%" הנחשבות שידול לכל דבר.

בפרסום מטעם עורך דין אין לכלול אף פרט מידע שעשוי להסב נזק לאינטרסים, מוניטין, כבוד או רגשות לקוחותיו הקיימים. בנוסף לזאת, ובהתאם לסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין וכלל 19 לכללי האתיקה, אסור לעורך-דין גם לפרסם מידע סודי הקשור בלקוחותיו. עוד קבעה ועדת האתיקה כי אין לערב בין פרסומים אישיים ברשתות החברתיות ובין כאלו מהסוג המקצועי, במטרה לשמור על כבוד המקצוע, ולכן על עורך הדין לשמור על הפרדה מוחלטת בין פרסומים אישיים ומקצועיים-שיווקיים.

על אותה הפרדה יש לשמור גם בהזמנת פרסומות בתשלום, אותן אין לפרסם באותו עמוד כמו מאמר תוכן מקצועי מאת עורך הדין, שלמעשה מופיע בהזמנה באותו עמוד עם הפרסומת כדי להגביר את יעילותה ואת הרושם הנוצר. שני פרסומים שכאלו אמנם לגיטימיים ומותרים אבל אך ורק אם הם מפורסמים לחוד ובאופן בלתי תלוי.

עוד נקבע בהנחיות אלו כי אסור לעורכי-דין לפרסם את עצמם או לשלב את פרטיהם באפליקציות ייעודיות, לפרסם את תעריפיהם באופן מקוון או להכריז על "מבצע לזמן מוגבל", "הנחות\הטבות מיוחדות" וכדומה. איסור נוסף קובע כי אין לעטר כלי רכב בסטיקרים המוכרים מענפי מקצוע אחרים וייצוגיים פחות, כמו גם לפרסם את תמונתו של עו"ד על גבי בולים.

עם זאת, הותר לעורכי דין להקים עמוד עסקי בפייסבוק ורשתות חברתיות אחרות, במידה והוא עומד בכללי הפרסום של לשכת עורכי הדין, וכן גם להפיץ ניוזלטר בדיוור לכלל לקוחות המשרד. בהגיעו של עורך הדין להרצות מול אנשים, באפשרותו לחלק להם חומרים מקצועיים, אך לא תוכן שיווקי כלשהי דוגמת עלוני פרסומת. במידה ויתבקש למסור את פרטיו על ידי אחד המאזינים, קבעה הועדה, יוכל לעשות זאת ללא כל סייג ואף להעביר כרטיס ביקור כמקובל.

בנוגע לפרסומים שאינם מקוונים, המופיעים במשרדו באופן פיזי או במסמכים שמוציא עורך הדין, קבעה הועדה כי אין לציין בנוסף לעריכת הדין אף עיסוק נוסף (למשל, ראיית חשבון, ייעוץ פיננסי וכו'). כמו כן נקבע כי נייר המכתבים והשילוט המופיע במקום עצמו, במשרד הפיזי, צריך לשקף אף ורק את שמות עורכי הדין הפעילים באותו סניף באופן ברור (כלומר, איסור להשתמש בשמות מוכרים הקשורים לפירמה אם הם אינם אלו המציעים את השירות ללקוחות בפועל באותו מיקום פיזי, אותו משרד ספציפי).

רשימתו של עו"ד טאוסיג מצטרפת, כאמור, לפרסום בגיליון הקודם של רבעון האתיקה של לשכת עורכי הדין, שעסק גם בעדכונים טריים של ועדת האתיקה בנושא פרסום עורכי דין. חודש לפני שפורסמו הנחיותיו של טאוסיג, כבר החליטה הועדה כי יוסר האיסור על פרסום סרטוני וידאו באתרי עו"ד, מתוך ההבנה שאין הבדל בין פרסום טקסטואלי לפרסום וידאו דיגיטלי, תוך שמירה על סעיף 55 לחוק האוסר לקדם תוכן זה דרך הפצה רחבה בדואר אלקטרוני או הפצת סטטוסים ברשתות חברתיות.

פרסום וידאו מותר עבור עורכי דין כל עוד אכן מדובר בקטעים מקצועיים העומדים בהגבלות האתיות הקיימות לגבי טקסט (כלומר, כל מה שאסור במלל – הטעייה, שבח עצמי, דיון בתעריפים, חשיפת פרטים סודיים וכו' – עדיין אסור, כמובן). תוכן הוידאו יכול לכלול הסבר של נושאים משפטיים, מונחים נפוצים, דיון בשינויים בחוק ועוד.

בתוך המגבלות האתיות הברורות, פרסום באמצעות וידאו עבור עורכי-דין העומד ברף המקצועי ובהגבלות האתיות, שאינו פרסומת ואינו מנסה "לדחוף" מסרי שכנוע עבור הצופה, נתפס כאמין ומקצועי יותר בעיני הלקוח הפוטנציאלי. בימים בהם המדיה החברתית ורשת האינטרנט הם כלי השיווק המשמעותיים ביותר, המגיעים ללקוחות נרחבים ומפולחים ונשארים לתמיד ברשת ובגוגל, זוהי ללא ספק פלטפורמה מצויינת לקידום עצמי עבור עורכי-דין.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
אינטרנט חוקי: על המותר והאסור בפרסום עורכי-דין ברשת, 5.0 out of 5 based on 5 ratings

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

  • eleven − 1 =

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>