18 דצמבר 2017
דצמבר 18, 2017

בדיקת אבהות

אין תגובות

בדיקת אבהות היא בדיקת רקמות הבודקת לגבי קשר גנטי–תורשתי וכן האם ישנו קשר משפחתי בין שני צדדים. לבדיקת אבהות ישנן משמעויות והשלכות כבדות על בני המשפחה. הצורך בבדיקת אבהות עולה, בין היתר, כאשר מתעורר חשד לקשר גנטי בין אב לילדו, או לחילופין, כאשר נטען כי גבר מסוים הינו אב הילד ועוד. בישראל, הדין הנוגע לבדיקות אבהות, נקרא חוק מידע גנטי, תשס"א–2000 (להלן: "החוק" או "חוק מידע גנטי"). החוק, מגדיר – בין היתר – את המקרים אשר בהם מותר ואף מתחייב לבצע בדיקת אבהות. כמו כן, על פי הדין העברי וההלכה היהודית, ישנן מחלוקות קשות המתעוררות כתוצאה מבדיקת האבהות והגילוי כי אכן האב אינו אביו הביולוגי של הילד וזאת מהחשש שאולי הילד הינו ממזר.

במאמר שמובא לפניכם/ן, נבחן את בדיקת האבהות, נעמוד על הגדרות החוק ואף נבחן את התייחסות הפסיקה לחוק. כל זאת – לידיעתכם ונוחיותכם, הגולשים והגולשות, כדלקמן:

נבקש להעיר, כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי של עורך דין משפחה.

מהי בדיקת אבהות

בדיקת אבהות, או בשמה הנוסף – "בדיקת רקמות", היא בדיקה הנעשת על ידי נטילת דם מהנבדקים, שיכולים להיות אב וילד. כפי שציינו, הבדיקה נעשית על מנת לבדוק קשר גנטי בין אב לילדו. בניגוד לסברה הרווחת, לפיה בדיקת אבהות נדרשת רק במצבים שבהם מתעורר חשד לקשר גנטי בין אב ובן, בדיקת האבהות תידרש במגוון מצבים נוספים, כמו הבאת ילד באמצעות אם פונדקאית בחו"ל. במקרה כזה, משרד הפנים יוכל לדרוש לבצע בדיקת אבהות, על מנת לראות כי הילד הוא אכן של בני הזוג והדוגמאות עוד רבות. נבקש להעיר, שכיום ניתן לבצע את בדיקת האבהות אף במהלך ההריון ולא רק לאחר שהילד נולד.

חוק מידע גנטי והשלכותיו:

תכליתו של חוק מידע גנטי, היא בעצם להגן על זכות הנבדק לפרטיות לגבי ממצאי המידע הגנטי. כמו כן, המחוקק מבקש למנוע מאזרחי מדינת ישראל, לבצע בדיקת רקמות בכל הזדמנות ולכן חוקקו הוראות ברורות לביצוע בדיקת אבהות. על פי חוק המידע הגנטי, בדיקה גנטית תעשה אך ורק בהוראת צו בית משפט לענייני משפחה. כלומר, לבין דין רבני אין סמכות להורות על בדיקה זו. כמו כן, החוק קובע כי ביצוע בדיקת אבהות באופן עצמאי, מבלי לקבל צו מבית המשפט, יחשב לעבירה פלילית שעונשה עד 5 שנות מאסר. בנוסף, חוק מידע גנטי קובע כי כל בדיקה שתעשה בחוץ לארץ, תהיה ללא תוקף משפטי בבית המשפט ולכן, בסיטואציה שבה תוצג מול בית המשפט, בית המשפט יתעלם ממנה.

בדיקת אבהות – וחשש לממזרות:

כהערה מקדימה, נעיר כי "ממזר", מוגדר בהלכה העברית, בתור ילד אשר נולד כתוצאה מיחסי ניאוף בין אישה נשואה לגבר זר, או ילד שנולד כתוצאה מגילוי עריות. גם כיום, במציאות המודרנית, ישנה משמעות למונח ממזרות, שכן דיני הנישואין והגירושין מוסדרים בארץ מכוח הדין העברי–דתי, בכל הנוגע ליהודים. כלומר, אישה נשואה שמקיימת יחסי מין עם גבר אחר, מוגדרת כאישה שזנתה תחת בעלה, מה שמקים לבעל עילת גירושין. אף יותר מכך, כאשר אישה הרתה לגבר אחר, בעת שהייתה נשואה, אזי ילדה ייחשב בתור ממזר. דהיינו – אדם שפסול לחיתון לפי ההלכה העברית.

אי לכך, לעיתים עולה החשש שגילוי זהות האב של קטין מסוים, יוביל למסקנה שלפיה הילד הוא ממזר. ללמדנו, כי גם חוק המידע הגנטי טומן בחובו מחלוקות קשות בנושא הממזרות. על פי ההלכה והדין העברי, סטטוס הממזרות נחשב לאחד הסטטוסים הקשים, בעלי השפעות ארוכות טווח על אדם. לכן, אחת המחלוקות הקשות שעמה מתמודדים בתי המשפט עד עצם היום הזה, היא השאלה, האם בדיקת אבהות בכל מקרה ספציפי, היא אכן מהלך נכון, לנוכח החשש שאולי יתגלה כי הקטין הוא ממזר. כלומר, במקרה שבו יוכח כי אכן אין קשר גנטי בין אב ובנו והוא אכן אינו אביו הביולוגי של הילד, האם יהפוך הילד לממזר וישא עמו את כל ההגבלות החלות על סטטוס הממזרות.

לכן, כדי להשיב על הקושיה המוזכרת, הדין הוא כי השיקול העיקרי והמרכזי שעומד לנגד עינו של בית המשפט או בית הדין הרבני, בנוגע לתביעת בדיקת האבהות, הוא טובת הילד. במידה וקיים חשש לגילוי ממזרות, יימנעו הערכאות מלחייב בבדיקת אבהות, ככלל.

לסיכום:

במידה והנכם עומדים בסיטואציה כזו, שבה אתם נדרשים לבצע בדיקת אבהות, מומלץ להיוועץ בעורך דין מקצועי בתחום ענייני משפחה, אשר יעמוד על זכויותיכם וילווה אתכם לאורך כל ההליך.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
בדיקת אבהות, 5.0 out of 5 based on 5 ratings

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

  • fifteen − 4 =

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>