צוואות וירושות הן נושא שיעסיק כל אדם, לפחות פעם אחת במהלך חייו. הסיבה לכך, היא מאוד עצובה – כל אדם ייתקל במהלך חייו בסיטואציה שבה אדם קרוב לו מאוד, יסיים את חייו, בין אם מדובר באחים, ובין אם מדובר בהורים מבוגרים. לכן, למידע בסיסי בתחום הירושות והצוואות, יש משמעות רבה. מכאן, במאמר זה, נסביר מהם דיני הירושות והצוואות בישראל, מה חשוב לדעת בתחום, איזה חוק מסדיר את תחום הירושות והצוואות – ועוד. כל זאת, נעשה לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם, הגולשות והגולשים.

נעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

דיני הירושה והצוואה בישראל:

למעשה, דיני הירושה והצוואה בישראל, מוסדרים בחוק שנקרא חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה קובע בסעיף 1, כי בעת מותו של אדם, יועבר עיזבונו ליורשיו. עיזבון, הוא בעצם כינוי למסת הנכסים שהיו שייכים למנוח. יורשים, יכולים להיות או יורשים לפי דין, או לפי צוואה. כמו כן, חוק הירושה, קובע כי כל אדם רשאי לרשת, וכל אדם רשאי להוריש. אך גם לכלל זה, יש הגבלות מסוימות, למשל – אדם לא יכול להוריש דבר שלא באמת שייך לו. מנגד, אדם שניסה להתנקש בחייו של אדם או הצליח לעשות כן, לא יוכל לרשת אותו.

חוק הירושה קובע כי אדם יכול להוריש את נכסיו, באמצעות צוואה. כלומר – הוא יכול לצוות במספר דרכים, מי ייהנה מעיזבונו. מנגד, כפי שציינו, חוק הירושה קובע כי במידה ואדם לא הותיר אחריו צוואה, הרי שאז יש ברירת מחדל חוקית להורשה.

חוק הירושה גם מתווה את הסמכויות של רשם הירושה ושל בית המשפט לענייני משפחה בתחומי הירושות והצוואות. בנוסף, חוק הירושה מתווה את הסמכויות של מנהל עיזבון שמתמנה לעיתים.

זאת ועוד, חוק הירושה קובע מה הדין במקרה שבו אדם נפטר ומוריש רכוש, אך צד ג' מבקש להתנגד להורשה. למקרה כזה – קוראים התנגדות לצו ירושה או לצו קיום צוואה. אגב, בהקשר לאמור, חוק הירושה גם קובע כיצד למעשה, מממשים ירושה או צוואה. על כך – בהמשך.

מהי ירושה לפי דין?

סעיף 10 לחוק הירושה, קובע כי בעת מותו של אדם, שלא הותיר אחריו צוואה, תועבר מחצית עיזבונו לילדיו ומחצית לבן או בת זוגו. כלומר, אם אדם לא הותיר צוואה שבה הורה כיצד לחלק את עזבונו, הרי שאז קיימת ברירת מחדל חוקית כאמור. אגב, במידה ולא היו לאדם ילדים או בן/בת זוג, הרי שאז עיזבונו עובר לבני משפחה אחרים – הורים, אחים וכיו"ב, והכל לפי מעגל הקרבה. במידה ואדם נפטר ערירי, הרי שעיזבונו יועבר למדינת ישראל.

מה צוואה?

כאמור, אדם שלא מותיר אחריו צוואה, עיזבונו יחולק לפי ברירת מחדל חוקית. מנגד, כל אדם רשאי להותיר אחריו צוואה, ובה לצוות מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. צוואה, כשמה כן היא – מהמילה ציווי. צוואה יכולה להיערך בארבע דרכים לפי חוק הירושה. הדרך האחת – היא בכתב. אדם יכול לכתוב צוואה, לחתום עליה ולציין תאריך.

דרך אחרת, היא באמצעות עדים. במקרה כזה, תיערך צוואה בכתב, אך היא תכלול גם פרטי שני עדים שיצפו בעריכת הצוואה וכן יחתמו עליה.

דרך נוספת, היא בפני רשות. אדם יכול להקריא את צוואתו בפני בית משפט, בית דין דתי, או באמצעות הפקדה אצל רשם הירושה.

הדרך הרביעית – היא צוואה בעל פה. צוואה בעל פה יכולה להיערך רק כאשר אדם גוסס. אותו אדם יכול להקריא את צוואתו בפני שני עדים. האחרונים ייגשו לרשם הירושה ויפקידו זיכרון דברים של דברי המוריש. במידה והמצווה לא נפטר בתוך חודש, הרי שאז הצוואה מבוטלת.

צו קיום צוואה וצו קיום ירושה:

כאמור, חוק הירושה קובע כיצד למעשה מממשים ירושה או צוואה. הדרך לעשות זו היא יחסית פשוטה, במידה ולא מוגשת התנגדות של צד שלישי. כאשר מדובר באדם שהותיר צוואה, הרי שאז היורשים צריכים לפנות לרשם הירושה, ולבקש צו קיום צוואה. במידה ואדם נפטר ולא הותיר צוואה, הרי שאז היורשים לפי דין, צריכים לפנות לרשם הירושה, בבקשה למתן צו ירושה. במידה ולא מוגשות התנגדויות, ובכפוף לפרסום דבר הבקשה בעיתונות, ולאחר תקופת ביניים – מאושר הצו לפי העניין.

לסיכום:

תחום הירושות והצוואות הוא תחום מורכב מאוד, שמצריך הבנה וידע משפטי. לכן, במידה ונתקלתן\ם בסיטואציה שבה אתן\ם נזקקות\נזקקים לעורך דין בתחום, יש לפנות לייעוץ משפטי מוסמך.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
צוואה והתנגדות לצוואה – מה חשוב לדעת?, 5.0 out of 5 based on 5 ratings

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

  • fourteen + three =

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>