גירושין ונישואין במדינת ישראל, מוסדרים בהתאם לדין הדתי–אישי שחל על בני הזוג. עם זאת, זוגות רבים, יהודים אשר לא הייתה להם מניעה מלהינשא בארץ, בוחרים להינשא במדינות זרות. מה הדין במקרה שבו בני זוג יהודים, שיכלו להינשא במדינת ישראל, נישאים במדינה זרה ולימים מבקשים להתגרש? האם הם יתגרשו לפי ההלכה? מה הדין במקרה שבו בני זוג שלא היו יכולים להינשא בארץ כדת, מבקשים להתגרש? על כל השאלות האלו, נשיב במאמר שלהלן, שבו נסביר מה הדין באשר לנישואין אזרחיים בישראל. כמו כן, נסביר מהי התרת נישואין וכל זאת – לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות:

נישואין וגירושין בישראל:

במדינת ישראל, דיני הגירושין והנישואין מוסדרים בהתאם לדין הדתי–אישי שחל על בני הזוג. המשמעות היא, כי בני זוג יהודים שמבקשים להינשא ולהתגרש, יעשו כן על פי הדין העברי. כמו כן, גירושין בין בני זוג, ייעשו באמצעות הגשת תביעה לגירושין שתוגש לבית הדין הרבני. כך למשל, כאשר בני זוג רוצים להתגרש, יהיה עליהם להוכיח קיומה של עילת גירושין, מבין עילות הגירושין הקבועות בדין הדתי–עברי, כמו בגידה, מעשה כיעור, מום גופני, עוברת על דת יהודית או מורדת ועוד. הליך גירושין הוא תביעה לכל דבר ועניין: בני הזוג יצטרכו להוכיח את טענתם וכפועל יוצא, שאכן שמורה להם עילת גירושין. במידה ובית הדין מצא כי הוכחה עילת גירושין, הרי שאז ייקבע סידור הגט.

לעצם הכפפת הדין הדתי אישי במדינת ישראל, על יהודים וגם על לא יהודים, יש משמעות אקוטית. למשל, זוגות בני אותו המין אינם יכולים להינשא בארץ לפי הדין הדתי. גם זוגות יהודים שהם מנועי חיתון, לא יוכלו להינשא בארץ (לדוגמא – ממזרים וכן זוגות שהבעל כהן והאישה גרושה). גם בני זוג בני דתות שונות, אינם יכולים להינשא בארץ, אלא רק באמצעות המרת דת של אחד מבני הזוג לדתו של האחר. בנוסף, ישנם בני זוג, שמבקשים להימנע מנישואין בארץ, בשל טעמים אידיאולוגיים (הכפפת הדין הדתי, על כל המשתמע מכך). מכאן, שזוגות רבים בוחרים להינשא במדינה זרה.

נישואין במדינה זרה – להלכה ולמעשה:

לעיתים, אנשים שמנועים מלהינשא בארץ וגם זוגות שיכולים להינשא, בוחרים להינשא במדינות זרות. נישואין במדינה זרה הינם מוכרים בארץ, לצורך רישום במשרד הפנים, כפי שנסביר בהמשך. עם זאת, חשוב להעיר כי נישואין בחו”ל יהיו מוכרים לצורך רישום בארץ, רק במקרה שבו הנישואין נערכו כדין לפי חוקי המדינה הזרה. מכאן, שזוגות רבים בוחרים בדרך כלל להינשא במדינות כמו צ’כיה, קפריסין ואף קנדה שמכירה בנישואין בין זוגות חד מיניים.

רישום במשרד הפנים:

לאחר שבני זוג נישאים במדינה זרה, הם יכולים להירשם בארץ במרשם האוכלוסין של משרד הפנים, בתור זוג נשוי. בעבר האפשרות הזו לא הייתה קיימת, עד פסיקה עקרונית של בית המשפט העליון, אשר קבעה כי הרישום אצל רשם האוכלוסין, הוא רישום פורמאלי ואין בו כדי לפגוע בדיני הנישואין והגירושין. המשמעות היא שבעת רישום במשרד הפנים, בני הזוג מוכרים בתור נשואים לכל דבר ועניין. אך הקושי עולה במקרה שבו בני הזוג מבקשים להתגרש. על כך, נסביר בחלק הבא.

גירושין מנישואין אזרחיים:

כאמור, כאשר בני זוג שנישאו במדינה זרה מבקשים להתגרש, הרי שאז התהליך מיוחד ומורכב יותר. הגירושין במקרים כאלו מתחלקים לשתי אפשרויות:

האפשרות האחת, היא במקרה שהגירושין נערכים בין בני זוג יהודים או בני אותה דת שמראש יכלו להינשא בהתאם לדתם. במקרה כזה, ההליך לא יהיה מסובך, אלא שבני הזוג יתגרשו בהתאם לדין הדתי שחל עליהם. מנגד, אם מדובר בבני זוג שמראש לא יכלו להינשא בארץ מכוח הדין הדתי, אזי יהיה עליהם להגיש תביעה שנקראת – “תביעה להתרת נישואין”. תביעה זו מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, אשר לאחר קבלת חוות דעת מבית דין דתי, בהתאם לדת של כל אחד מבני הזוג (אשר תקבע כי בני הזוג אינם נשואים לפי דיני אחת הדתות), יורה על התרת נישואין, או במילים אחרות – גירושין.

לסיכום:

כפי שתיארנו במאמר, גירושין ונישואין בישראל הם נושא מורכב, בשל הכפפת דיני הנישואין והגירושין בארץ, לדין הדתי–אישי, מה שבוודאי פוגע בזוגות מעורבים או זוגות שמנועים מלהינשא לפי ההלכה היהודית. במקביל, לעיתים בני זוג שנישאו במדינה זרה, יצטרכו להתגרש בארץ בדרך של התרת נישואין, כאשר ההליך הזה מתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה. לסיום נעיר, שלאור מורכבות סוגיית הנישואין והגירושין בארץ, רצוי תמיד להיעזר בעורך דין דיני משפחה בעל ניסיון וידע בתחום, בכל שלב.