כאשר אישה אינה מכינה עצמה בצורה מיטבית, בטרם פתיחתו של הליך הגירושין, יתכן והיא תצא "מופסדת", רגשית וגם כלכלית. ישנן נשים רבות, אשר הליך הגירושין משפיע עליהן בצורה קשה. הן נהפכות רגישות ופגיעות יותר. רגשות אלו מובנים למדי, בהתחשב במצב שבו הן נמצאות. יותר מכך, ישנם גברים שינצלו מצב זה לטובתם והתוצאה תהיה קשה ולא שוויונית כלפי אישה, שאינה יודעת או עומדת על זכויותיה.

ידוע כי לעיתים, הליך הגירושין עלול להפוך להליך מתיש וקשה. לרוב, האישה תתעקש, בראש ובראשונה, לקבל משמורת על הילדים. בשל "המלחמה" שבה היא נמצאת, עלול להיווצר מצב שבו היא תזניח את שאר זכויותיה, על מנת להשיג את מטרתה העיקרית – המשמורת.

לכן, במסגרת המאמר שלהלן, נעמוד על זכויותיה של האישה בהליך הגירושין וכן נסביר על הערכאות העומדות בפניה.

בחירת ערכאה שיפוטית:

הצעד הראשון והחשוב ביותר, במסגרת הליך גירושין, הוא בחירת הערכאה השיפוטית שאליה פונים. הערכאות הרלוונטיות במקרי גירושין, הן בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. בית הדין הרבני הינו הערכאה המשפטית, אשר לה שמורה הסמכות הבלעדית לדון בכל הנוגע לנישואין וגירושין של יהודים וזאת מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"). עם זאת, למרות שבית הדין פוסק בהתאם להלכה היהודית, הוא עדיין כפוף למשפט הישראלי, כאשר הסמכות הבלעדית המוקנית לבית הדין הרבני, היא לעניין הנישואין והגירושין בלבד.

חשוב להעיר, שמתן הגט יידון אך ורק בבית הדין הרבני, אך כל הזכויות הכרוכות בהליך הגירושין, כמו משמורת ילדים ומזונות, יכולות להתברר בבית המשפט לענייני משפחה.

ללמדנו, כי בנוסף להליך הגירושין, כאשר בני זוג מסיימים את הקשר ביניהם, ישנם נושאים נוספים אשר בית המשפט צריך להסדיר ביניהם. נעיר כי ברגע שהוגשה תביעה בבקשה לעסוק בנגזרות של הליך הגירושין, הערכאה שאליה פנו ראשונה, היא הערכאה שתדון ולא יהיה ניתן להעביר את הנושאים הנידונים, לערכאה אחרת. לכן, שלב זה הינו אחד השלבים החשובים בהליך הגירושין.

משמורת ילדים:

כאמור, בהליך הגירושין, הדבר הראשון שכל אמא תדאג לו ותילחם עליו, הוא כמובן משמורת הילדים. במידה ולבני הזוג ישנם ילדים משותפים, עליהם להסדיר את מקום מגוריהם של הילדים וזאת בשל פירוק הבית המשותף. תחילה נבהיר כי כאשר מדובר בילדים עד גיל 6, הם יועברו למשמורת האם וזאת מכוח חוק חזקת הגיל הרך. ברור כי בנסיבות מסוימות וחריגות, רשאי בית המשפט לקבוע כי החזקה תועבר לאב, כאשר נטל ההוכחה מוטל על המבקש. משמורת הילדים לאחר גיל 6, עשויה גם להיות משמורת משותפת. במשמורת זו, שני ההורים אחראיים על הילדים במידה שווה וחלוקת הזמן ביניהם, שווה. כלומר, חצי מהשבוע הילדים יהיו אצל האמא והיא תדאג למזון, חינוך ומגורים. בחצי השני, הילדים יהיו בחזקת האב, שידאג לאותם דברים בדיוק. נקודה נוספת שחשוב להכיר, בכל הנוגע למשמורת, היא הסדרי ראיה. במקרה זה, המשמורת והחזקה על הילדים תהיה בלעדית לאחד מבני הזוג, בעוד בן הזוג השני יחזיק בהסדר ראיה קבוע, שעל פיו יפגוש את ילדיו.

מזונות אישה:

מזונות האישה הינם תשלום אשר האישה זכאית לקבל, בכל התקופה שבה מתנהל הליך הגירושין. כלומר, מהגשת תביעת הגירושין עד למועד מתן הגט, הבעל ישלם לאישה את מזונותיה, שייקראו מזונות אישה. הכלל במזונות אלו, הוא שעל הבעל לשמור על אותה רמת חיים שאליה האישה הייתה רגילה בזמן חייהם המשותפים. הבעל אינו יכול להוריד את רמת חייה ולפיכך יאלץ להמשיך ולכלכל אותה באותה הרמה שלה הורגלה.

מזונות ילדים:

במידה והילדים נמצאים בחזקת האם, הנטל הכלכלי עומד על כתפיה ועליה לדאוג לחינוכם, מחייתם ורמת חיים בסיסית וטובה לגידולם. לכן, על הגבר מוטלת החובה לדאוג לצרכיהם של ילדיו ולפיכך הוא יעביר תשלום שיהווה מזונות לילדים. בעזרת מזונות אלה, תדאג האם למחייתם וכלכלתם של הילדים. כל הפרה מצד הגבר בנוגע לתשלום, תוביל לסנקציות משפטיות חריפות וזאת בשל עיקרון העל, טובת הילד ודאגה לסביבת מחיה טובה וראויה.

נבהיר, כי בפסק דין תקדימי שניתן לאחרונה, נקבע תיקון לחוסר השוויון בעניין מזונות, אך פסק דין זה רלוונטי רק למצבים שבהם המשמורת הינה משמורת משותפת, תוך התחשבות בגיל הילדים וכן ברמת ההשתכרות של בני הזוג.

סוף דבר:

הליך הגירושין טומן בחובו אחריות וקושי, שעמו נאלצים בני הזוג להתמודד. לעיתים, ההליך עשוי להתפתח למאבקים ומשחקי כוח, אך ברור כי על האישה לעמוד על זכויותיה המגיעות לה. לאור כל האמור במאמר, מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה לדיני המשפחה, שיעמוד על זכויותיה של האישה.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
זכויות האישה בגירושין, 5.0 out of 5 based on 5 ratings

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

  • 6 − one =

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>