בתור עורך דין פלילי, אני נשאל שאלות רבות מידי יום, הנוגעות לעניינים שונים במשפט הפלילי, החל משאלות של מעצר ימים, ועד לשאלות לגופו של תיק, של שואל שאחיו או בנו נעצרו או עומדים למשפט. לא זו בלבד, אלא שבמקרים רבים אני נשאל שאלות עקרוניות, כמו – מהי חזקת החפות, או מה הדין לגבי משפט חוזר, והדוגמאות רבות ומגוונות. לכן, לאור חשיבות הנושא, ולאור החשיבות של הצגת מידע לציבור הרחב, בכל הנוגע למשפט הפלילי, מצאתי לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו ריכזתי מספר שאלות הנוגעות למשפט הפלילי, אשר השבתי עליהן. כל זאת, עשיתי לעיונכן/ם וידיעתכן/ם, הגולשות והגולשים.

אעיר – למען הסר ספק, כי המאמר שלפניכן/ם הוא מאמר כללי, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

מה הסדר הכרונולוגי – בהליך פלילי?

ההליך הפלילי כולל שלבים רבים, שמתחילים מרגע קיומו של אירוע פלילי (למשל – גניבה או רצח או שוד), ועד לשלב הכרעת הדין, גזר הדין, ערעור פלילי, ולעיתים אפילו דיון בפני וועדת שחרורים (לאחר ריצוי שני שליש מתקופת המאסר). כך שאם נרצה להסביר את הסדר בהליך הפלילי, נתארו כדלקמן:

תחילה, אירוע פלילי, לאחר מכן חקירה פלילית, מעצרים, לרבות מעצרי ימים. עם סיום החקירה הפלילית, מוגש כתב אישום ובמקביל, לעיתים בקשה למעצר עד לתום ההליכים. לאחר מכן, שלב הקראת כתב האישום – זהו השלב שבו הנאשם צריך להשיב לטענות נגדו – להודות או לכפור, ובמקביל לטעון טענות מקדמיות (על כך – בשאלה אחרת שנשאלתי – בהמשך). לאחר מכן, ניהול המשפט הפלילי, עדויות התביעה וההגנה. לבסוף, סיכומים והכרעת דין. במידה והנאשם הורשע, יתקיים דיון נוסף, שבמסגרתו תטענה טענות לגבי עונשו של הנאשם, ולאחר מכן יינתן גזר דין. עם סיום השלב הזה, ניתן לערער על הכרעת הדין או גזר הדין.

עד כאן, השלבים של ההליך הפלילי, כאשר בדרך ישנם נושאים ונדבכים רבים ונוספים.

מהי חזקת החפות?

חזקת החפות, היא אבן היסוד במשפט הפלילי. זו חזקה שגורסת כי אדם זכאי, עד אשר הוכחה אשמתו. זו, לכאורה, נקודת המוצא בהליך הפלילי. למרות הרעש שאנו עדים לו לעיתים בתקשורת סביב תיקים פליליים, חמורים כקלים, נקודת המוצא תמיד בהליך הפלילי – היא כי כל אדם זכאי. רק לאחר שהוא מורשע בפני בית המשפט, הוא אשם. תמיד חשוב לזכור זאת.

כמו כן, חשוב לציין שבשנים האחרונות באמת חלה שחיקה בחזקת החפות. השחיקה לעיתים נובעת מרדידות, חוסר הבנה של ההליך הפלילי, תקשורת שלעיתים שכיחות מאוד נוטה לצד קורבנות העבירה וסיבות רבות ונוספות.

מהי טענת אין להשיב לאשמה?

כאשר מתחיל המשפט הפלילי, ולאחר שהנאשם משיב לכתב האישום (כופר באשמה ובעובדות – בין היתר), המדינה (כלומר – המאשימה), צריכה להוכיח את אשמתו של הנאשם. כלומר, לאחר שלב ההקראה, מתחיל שלב הבאת הראיות, ובלשון משפטית – מתחילה פרשת התביעה. עם סיום פרשת התביעה (כלומר השלב שבו המדינה הציגה את מלוא הראיות שלה), הנאשם יכול לטעון שאינו נדרש להשיב לאשמה, כי הראיות שהוצגו על ידי המדינה, כלל לא מוכיחות את אשמתו.

במידה וטענת הנאשם אכן התקבלה, הוא יזוכה מן האישום הפלילי. חשוב להעיר כי בית המשפט לא יקבל בקלות את טענת אין להשיב לאשמה. לצורך כך, יש להוכיח ברמת סבירות מאוד גבוהה, שאפילו אם כל הנטען על ידי המדינה הוא נכון, הרי שאין בכך כדי להוכיח את אשמתו. מנגד, במידה ועדים מטעם המדינה העידו, אזי בית המשפט – על יסוד הפסיקה, יימנע מלקבל טענת אין להשיב לאשמה.

מהן טענות מקדמיות בהליך הפלילי?

כאשר נפתח המשפט הפלילי, הנאשם צריך להשיב לעובדות כתב האישום נגדו. כתב אישום, הוא למעשה מסמך בכתב, שמפרט את העובדות שיוצרות את העבירה הפלילית הנטענת נגד הנאשם. הנאשם רשאי לכפור בעובדות, רשאי להסכים לחלקן ולשלול את חלקן, וכן הוא רשאי להודות בעובדות כתב האישום, אך לטעון טענות משפטיות – שמנותקות מהטיעון העובדתי.

עם זאת, עוד לפני שהנאשם צריך להשיב לכתב האישום, הוא רשאי לטעון טענות מקדמיות, כגון: פגם בכתב האישום, היעדר סמכות מקומית, חנינה שניתנה ואף הגנה מן הצדק. במידה וטענה מקדמית התקבלה, כתב האישום יבוטל. מנגד, בית המשפט גם יכול לקבוע כי טענות מקדמיות, יידונו בהכרעת הדין.

לסיכום:

ההליך הפלילי הוא הליך מורכב, עשיר ומרתק. במאמר זה, הצגנו רק מספר נושאים והשבנו בהתאם על מספר שאלות חשובות בתחום המשפט הפלילי, אך חשוב להעיר כי לא נגענו אפילו בחלק קטן מהנושאים שמרכיבים את התחום הפלילי. לסיום המאמר נציין כי חשוב מאוד להיעזר בעורך דין פלילי, בעל ידע וניסיון רב.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
חזקת החפות ומשפט פלילי - כל מה שרציתם לדעת, 5.0 out of 5 based on 5 ratings

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

  • 18 − eight =

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>