18 ספטמבר 2016
ספטמבר 18, 2016

מהן עבירות המתה?

אין תגובות

במשפט הישראלי יש שלושה סוגים של עבירות המתה, דהיינו עבירות שביצוען מביא למותו של אדם. שלוש העבירות הללו מהוות מעין מדרג של עבירות, מהקל לחמור.

מהן אותן עבירות המתה? כיצד מוכיחים עבירות כגון אלו? ומה כדאי לעשות אם חלילה נעצרנו בחשד לביצוע עבירות המתה? על כך, במאמר שלהלן.

מהו גרם מוות ברשלנות?

עבירת גרימת מוות ברשלנות היא למעשה העבירה "הקלה" מבין עבירות ההמתה, כאשר נדגיש שהמונח "קלה" הוא יחסי, שהרי שאין דבר קל במוות של אדם. עבירת גרימת ברשלנות קבועה בסעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). עבירה זו קובעת כי מי שגרם ברשלנות למוות של אדם אחר, דינו שלוש שנות מאסר.

מדובר בעבירה שלא מחייבת הוכחה של כוונה, משום שרשלנות היא מחדל. אדם אינו גורם בכוונה למוות ברשלנות, אלא מתרשל או אינו נוקט באמצעים סבירים כדי למנוע סיטואציה, שאדם חלילה ימות ברשלנות. לכן, במסגרת עבירה זו יש להוכיח יסוד עובדתי, של "גרימה". למשל: אם עובד באתר בניה נופל ומת, את מנהל העבודה ו\או את הקבלן, אפשר יהיה להאשים בגרם מוות ברשלנות, אך יהיה צורך להוכיח שהתעלמות שלהם מכללי בטיחות בעבודה (לדוגמא), היא "שגרמה" למותו של הפועל. בנוסף, יש צורך להוכיח יסוד נפשי, של "התעלמות" או "חוסר אכפתיות" מן המחדל, דהיינו מודעות לעובדה, שהיעדר עשייה ופעולה מטעמם, היא שהביאה למוות ברשלנות.

מהי עבירת ההריגה?

עבירת ההריגה היא עבירת הביניים במדרג עבירות ההמתה בישראל והיא, למעשה, עבירה שניתן להאשים בגינה כל אדם שגרם למוות, משום שהיא לכאורה פשוטה להוכחה. אם במסגרת עבירת גרימת מוות ברשלנות יש להוכיח מונחים מורכבים של מודעות והיעדר אכפתיות, בעבירת ההריגה יש רק להוכיח כי אדם מסוים הרג אדם אחר והיה מודע לעובדה הזו.

עבירת ההריגה קבועה בסעיף 298 לחוק העונשין והיא כוללת גם יסוד מעשי, דהיינו ביצוע בפועל וגם ביצוע במחדל. כלומר, אפשר להאשים בגין עבירה זו, גם מקרים שבאותה המידה אפשר להעמיד בגינם לדין בשל מוות ברשלנות. מצד שני, כפי שיוסבר בהמשך, לא אחת המדינה מאשימה אנשים בעבירת ההריגה ולאו דווקא בעבירת רצח, משום שעבירת רצח היא עבירה שקשה מאוד להוכיח. העונש על עבירת ההריגה עומד על 20 שנות מאסר.

מהי עבירת הרצח?

עבירת הרצח היא למעשה העבירה החמורה ביותר בספר החוקים הישראלי, מדובר במעשה של נטילת חיים בכוונה תחילה ועם הכנה מוקדמת לשם כך. זה גם מה שהופך את העבירה הזו "לקשה" ביותר בפן המוסרי.

סעיף 300 לחוק העונשין קובע, כי מי שגורם במזיד למותו של אביו או אמו, או סבו או סבתו, או חלילה גורם בכוונה תחילה למותו של אדם, או שתוך כדי עבירה פלילית אחרת גורם למותו של אדם כדי להקל על עצמו בבריחה או בכל דרך אחרת – הוא רוצח ודינו הוא מאסר עולם.

אגב, סעיף 300 כאמור קובע, כי מי שהורשע ברצח במסגרת שואת יהודי אירופה, דינו לא יהיה מאסר עולם, אלא עונש מוות (כך היה בעניינו של אדולף אייכמן שהוצא להורג בישראל אחר שהורשע בנטילת חלק ברצח העם היהודי).

כדי להוכיח קיומה של עבירת רצח, יש להוכיח מספר אבני יסוד. קודם כל, יש להוכיח יסוד עובדתי, כלומר פעולה אקטיבית-פיזית שהביאה למותו של אדם. בד בבד, בהיבט הנפשי, יש להוכיח כי מי שגרם למוות, ערך הכנה מוקדמת לשם כך וכי כבר בשלב מוקדם החליט לגרום למותו של אדם. בנוסף, יש צורך גם להוכיח שלא הייתה התגרות מצדו של הקורבן, כלפי מי שגרם למותו. לדוגמא, לעיתים עשוי בית המשפט להרשיע נאשם בעבירה של הריגה, אם נמצא כי בינו לבין הקורבן קדם סכסוך ובין השניים התפתח עימות פיזי לפני מותו של הקורבן.

האם העונש על רצח הוא מאסר עולם בכל מצב?

התשובה שלילית. המחוקק יצא מנקודת הנחה, שישנן סיטואציות שבהן, בשל מגבלה פיזית או נפשית, לא יהיה נכון מוסרית להעמיד אדם לדין בגין רצח ולהביא למאסרו לעולם. לכן, סעיף 300א לחוק העונשין קובע, כי לבית המשפט יש סמכות לחרוג מעונש מאסר העולם הקבוע לעבירה, במקרים שבהם הרצח נגרם בשל הגנה עצמית שחרגה מן הסביר, או כאשר מבצע הרצח נתון היה להתעללות נפשית או פיזית לפני האירוע וכן כאשר הרוצח סובל ממחלת נפש או בעיה שכלית, שמנעה ממנו להבין לחלוטין את הפסול במעשה שביצע.

נעצרתי בחשד לגרימת מוות – מה לעשות?

ככל שנעצרת בחשד לביצוע אי אילו עבירות המתה, רצוי מאוד שהדבר הראשון שתעשה יהיה לפנות לעורך דין פלילי. אנו, עורכי דין בצפון, בעלי ניסיון רב בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות המתה, המכירים גם את האזור ואת הנפשות הפועלות במסגרת מערכת אכיפת החוק, נוכל לסייע לך.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
מהן עבירות המתה?, 5.0 out of 5 based on 5 ratings

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

  • 13 − four =

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>