דמי מזונות הם סוגיה כואבת, במיוחד אצל גברים, מסיבה פשוטה, שהם לא אחת מכבידים מאוד כלכלית, הגם שלא בהכרח ישנה תמיד הצדקה לכך. עם זאת, לא אחת עולות שאלות רבות לגבי חובת תשלום המזונות, השיקולים הנוגעים לחובה זו ועוד. כדי לעשות קצת סדר בנושא, חיברנו את המאמר הבא, לנוחיות הגולשים:

דמי מזונות – מהם?

בישראל, בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין, חל הדין הדתי אישי על בני הזוג, כך שכאשר מדובר בבני זוג יהודים, עליהם להתגרש באמצעות תביעה לבית הדין הרבני. מזונות הם למעשה תשלומים המוטלים על האב, מכוח הדין הדתי-יהודי והם נגזרת של הליך הגירושין, שכן על האב מוטלת החובה לדאוג לצרכיהם הכלכליים של ילדיו וגם לצרכיה הכלכליים של אשתו, עד אשר הגירושין מאושרים סופית.

בהתאם לדין הדתי, ישנם דמי מזונות שהם מכוח "חובה", כלומר אלו דמי מזונות שמשולמים לטובת ילדי האב עד שהם מגיעים לגיל 16. מגיל 16 ועד לשחרור מהצבא, דמי המזונות הם דמי מזונות מדין צדקה. למרות זאת, הלכה למעשה, בתי הדין הרבניים וגם בתי המשפט לענייני משפחה (שלהם גם כן יש סמכות לדון בענייני מזונות), מחייבים אבות לשאת במזונות עד לסיום השירות הצבאי (הגם שבתקופת השירות, שיעור המזונות פוחת).

בדרך כלל, שיעור המזונות המינימליים הנפסקים בבתי הדין או בבתי המשפט, עומדים על לערך 1,200-1,300₪ לכל ילד. ככל שיכולותיו הכלכליות של האב גבוהות יותר, אז באופן טבעי שיעור המזונות יהיה גבוה יותר, אך הכלל הוא כי שיעורם לא יפחת מדמי מזונות מינימליים כאמור.

מי שאינו יהודי – חייב בתשלום מזונות?

התשובה חיובית. ראשית, חובת תשלום המזונות היא חובה שמוכרת גם בדין המוסלמי-דתי וגם בדין הנוצרי. כך שאזרחים ישראלים בני אותן דתות, יהיו חבים במזונות מכוח הדין האישי שחל עליהם. שנית, כאשר מדובר באב חסר דת, יחול עליו החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט- 1959, הקובע חובת תשלום מזונות גם על מי שהוא חסר דת.

אומנם, אותו חוק קובע (כדי לא לפגוע בסמכויות הדין הדתי) כי חובת המזונות היא חובה שמוכרת מכוח הדין הדתי, אך בהיעדר דין דתי, יחולו הוראות החוק. לכן, גם אם מדובר באדם חסר דת, הוא לא יוכל להתחמק מחובת תשלום דמי המזונות.

האם אישה יכולה להיות מחויבת במזונות?

כאן התשובה מורכבת מאוד. מצד אחד, חובת תשלום דמי המזונות היא חובה שמוטלת על האב מכוח הדין האישי. מצד שני, בשנים האחרונות ניכרת הגמשה קלה של הדין בנושא המזונות. למעשה, פסיקת בית המשפט העליון והערכאות הנמוכות (בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים), החילו על נשים חובת תשלום מזונות בעל רק במקרים שבהם האב הוא ההורה המשמורן (דהיינו, ההורה שאצלו הילדים חיים וגרים באופן קבוע) ורק כאשר אפשר להוכיח כי האישה מרוויחה משכורת ראויה שמאפשרת לה ליטול חלק. במקרים כאלו, נקבע, שהאישה אכן תישא בהשתתפות בדמי מזונות, הגם שהאב עדיין יהיה חייב בתשלום מזונות בגין הוצאות הכרחיות.

מכאן, שאומנם כיום הכללים בנוגע למזונות עדיין נוקשים, אך אט אט ייתכנו שינויים בנושא עם השנים ועם הקדמה. מדובר בשינויים שמתרחשים לאט, אך משנים את המציאות בתחום דיני המשפחה.

כיצד מקבלים דמי מזונות?

על מנת לקבל מזונות וכן גם מזונות זמניים (שמשולמים עד למתן פסק הדין המכריע בעניין הגירושין), על האישה לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה בתביעת מזונות וכן בבקשה לקבלת מזונות זמניים.

באשר לאפשרות שעומדת לאב לקבל מזונות, יהיה עליו להגיש תביעה גם כן, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני וכן יהיה על בני הזוג להגיש תביעה למשמורת ילדים.

בד בבד, יכולים גם בני הזוג להגיע להסכמה בנוגע למשמורת ולשיעור המזונות. אך יודגש, כי הסכמים אלו צריכים לקבל אישור של ערכאה שיפוטית (דהיינו בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה).

מה קורה כאשר רוצים לשנות את שיעור המזונות?

במקרים כאלו, יכולים או האישה או הגבר לפנות לערכאה שהכריעה את נושא המזונות ולהגיש בקשה לשינוי דמי המזונות. לרוב, מדובר בבקשות שמוגשות בהתקיים שינויי הנסיבות. לדוגמא: ישנם מקרים שבהם הילדים עוברים לגור אצל האב ואז האב יכול להיות לטעון לשינוי נסיבות שמחייב את האישה להשתתף בשיעור המזונות וכן להפחית את שיעור המזונות המשולמים מטעמו.

לחלופין, לעיתים הילדים עוברים לגור בפנימייה ואז האב יכול לבקש להפחית את שיעור המזונות, בשל העובדה שהילדים אינם נמצאים בבית אמם ולא מוטל עליה הנטל הכספי השוטף שמחייב מזונות בשיעור גבוה.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
מי צריך לשלם דמי מזונות?, 5.0 out of 5 based on 5 ratings

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

  • eighteen − eleven =

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>