22 אוקטובר 2017
אוקטובר 22, 2017

עריקות בצבא

אין תגובות

חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: "חוק השירות"), מסדיר את הדין הרלוונטי בנוגע לגיוס לצה"ל. במדינת ישראל, חלה חובת גיוס לצה"ל על כל תושב או אזרח ישראלי מעל גיל 18. אי התייצבות לגיוס, ללא כל היתר לכך, או אי התייצבות בזמן הנדרש, מהווה עבירה המוגדרת כ"היעדרות משירות". עבירה זו מדורגת לפי זמנים והחמורה ביותר היא עבירת העריקות, שעליה נדון במאמר שלהלן. כמו כן, נסביר בקצרה ולשם השלמת התמונה מהי מערכת המשפט הצבאית, נציג את מדרג העבירות בדבר היעדרות משירות, נסביר מה הדין באשר לעריקות במילואים ומהן דרכי ההתמודדות, בעת הצורך.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ משפטי מעורך דין צבאי.

מערכת המשפט הצבאית:

חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1962 (להלן: "חש"ץ"), הינו החוק המסדיר את סמכותה של מערכת המשפט הצבאית. מערכת המשפט הצבאית אומנם שואבת את עקרונותיה ממערכת המשפט האזרחית, אך היא ייעודית וגם מותאמת לאופי הצבאי ובכלל זה להיבטים המאפיינים מערכות משפט צבאיות ושפיטה צבאית. החש"ץ חל על כל אדם הנכלל בסעיף 6 לחש"ץ והוא: חייל בשירות הצבאי, אם בסדיר ואם במילואים, מי אשר בהיותו חייל עבר עבירה (לרבות – מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא, מי שנתון במשמורת הצבא – אסירים ועובדים בשירות הצבא, שבויי מלחמה) וכן מתנדב במילואים ואף איש מילואים שאינו בשירות.

הליך השפיטה הצבאית מתחלק לשני חלקים עיקריים: הדין המשמעתי והדין הפלילי. בדין המשמעתי, סמכות השפיטה היא בתוך יחידתו של החייל. באופן טבעי, הדין המשמעתי יבוא לידי ביטוי בעבירות קלות, המאפשרות ניהול מהיר של ההליך. מנגד, הדין הפלילי הצבאי זהה בעיקרו לדין האזרחי, עם התאמות נדרשות. כך למשל, בדומה למערכת האזרחית, גם במשפט הצבאי: ההליך הפלילי נפתח מרגע הגשת תלונה למשטרת צבאית חוקרת (מקבילתה של משטרת ישראל, במסגרת הצבא) וכן בדומה למערכת האזרחית – במידה וחומר הראיות שתוליד החקירה, ילמד על מקום להגשת כתב אישום, הרי שאז יועבר התיק לפרקליטות הצבאית ושם ייקבע אם יוגש כתב אישום או לא. כמו כן, במידה ויוגש כתב אישום, יתקיים הליך משפטי בבתי הדין הצבאיים.

עבירת העריקות בצבא:

עבירת העריקות הינה העבירה החמורה ביותר בחשיבותה במדרג העבירות המכונות "היעדרות משירות". עבירת העריקות קבועה בסעיף 92 לחש"ץ. לפיה, כל חייל העונה על ההגדרה בסעיף 6 לחש"ץ, חייב להתייצב היכן שהוגדר לו על ידי גורם צה"לי, שאליו הוא כפוף.

הדין והאיסור על היעדרות משירות, נעים החל מנפקדות קצרה לנפקדות ארוכה ועד עריקות. להלן ההבדלים ביניהם:

נפקדות – היעדר משירות עד 21 ימים. החלוקה הפנימית היא – בנפקדות קצרה עד 24 שעות, הטיפול יישאר במסגרת היחידה והענישה בגין העבירה תהיה פחותה, אם בכלל.

נפקדות ארוכה – עומדת על טווח זמנים שנע בין יום אחד ל-21 ימים. הטיפול הינו טיפול משמעתי דרך היחידה, אך הענישה תהיה חמורה יותר ותוכל להביא למאסר. בנפקדות קצרה, זכאי החייל לכל הזכויות וההטבות הניתנות לחייל, בהן: משכורת צבאית, טיפול רפואי ועוד. לעומת זאת, בנפקדות ארוכה, החייל אומנם יזכה לטיפול רפואי, אך לא יקבל משכורת בגין הימים הללו וכן יצטרך להשלים את הימים שבהם לא שירת.

עריקות מוגדרת כתקופת היעדרות משירות, של מעל 21 ימים ועד בכלל. במקרה כזה, יועבר החייל מטיפול יחידתו אל טיפולה של המשטרה הצבאית, למדור עריקים. לעריק לא יינתן כל שירות על ידי הצבא, לרבות: שירות רפואי (מעל 60 יום עריקות), תשלום משכורת ועוד. הדין המשמעתי יחול, במקרה של עריקות עד 75 ימים. מעל סך הימים הללו, יוגש כתב אישום פלילי בבית הדין הצבאי.

דרכי התמודדות:

הסיבות לביצוע עבירת עריקות, רבות ומגוונות: אי התגייסות מלכתחילה בשל אי מתן פטור, חוסר היטמעות במערכת הצבאית, משבר רגשי, בעיה כלכלית קשה ועוד. סיבת העריקות תשפיע רבות על הענישה בהליך. סעיף 94 לחש"ץ קובע כי מי שערק במסגרת פעילות קרבית, עונשו יעמוד על 10 שנות מאסר. תהיה החמרה כאשר עשה זאת בכוונה תחילה. לעומת זאת, חייל אשר לא הוכחה כוונתו שלא לחזור, עונשו יגיע עד 3 שנות מאסר. מכאן ניתן ללמוד על חשיבותן של הנסיבות. נסיבות נוספות שנלקחות בחשבון, הן: עבירות קודמות, מה הוביל לביצוע העבירה, הכוונה ומשך הזמן. אי לכך, ישנה חשיבות רבה לייצוג מקצועי על ידי עורך דין צבאי.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
עריקות בצבא, 5.0 out of 5 based on 5 ratings

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

  • 15 + three =

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>