הליך של פשיטת רגל, הוא הליך אשר משלב שתי מטרות: האחת היא לאסוף את כל החובות של החייב, פושט הרגל, על מנת להביא לגבייה מרבית, לפי סדר נושים, עפ”י עדיפות, כפי שקבוע בחוק. השנייה, היא בסופו של דבר להביא את פושט הרגל לידי הבראה כלכלית. במקביל, הליך פשיטת רגל, הוא הליך שגורר עמו גם הגבלות על פושט הרגל, שביניהן – צו עיכוב יציאה מן הארץ. במאמר שלפניכן/ם נסביר קודם מהו הליך של פשיטת רגל, וכן אילו הגבלות אפשר להטיל על פושט רגל, לרבות צו עיכוב יציאה מן הארץ.

כל זאת, נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים. נבהיר כי אין במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הליך פשיטת רגל:

הליך פשיטת רגל, הוא למעשה הליך חוקי, לאחר שהחייב מגיע לסיטואציה שבה הוא אינו יכול להשיב את חובותיו לגורמים שלישיים (כלומר – נושים). נסביר: במסגרת הליך של פשיטת רגל, פונה החייב לעזרת בית המשפט, בבקשה שימנע הליכי גבייה כלפיו. המשמעות של הליך פשיטת רגל, והכרזה על אדם כפושט רגל (ועוד לפני כן – מתן צו כינוס כלפי החייב), היא שמצד אחד לא ניתן לגבות תשלומים מהחייב, ולנקוט נגדו בהליכי גבייה ומשפט. מצד שני, על החייב מוטלות הגבלות, וכן מוטל עליו פיקוח של מנהל מיוחד (או כונס נכסים רשמי), אשר מדווח מפעם לפעם לבית המשפט, על פירעון חובותיו של החייב, ועמידתו בתוכנית פירעון שניתנת לו. במקביל, סופו של הליך פשיטת רגל, הוא במתן פטור מחובות – לחייב.

למעשה, תכליתו של הליך פשיטת רגל, היא להביא מצד אחד להבראה כלכלית של החייב ושל משפחתו, ומצד שני – לסייע לנושיו, עפ”י עדיפותם, לקבל את כספם בחזרה.

השחקנים בהליך פשיטת רגל, הם קודם כל החייב. שחקן נוסף הוא כונס הנכסים הרשמי, שהוא הגוף הממונה מטעם מדינת ישראל. לעיתים, קיים גם מנהל מיוחד, מטעם הכונס, שאחראי על הפיקוח על החייב, ועמידתו בתוכנית פירעון. שחקן נוסף וחשוב ביותר בהליכי פשיטת רגל, הוא כמובן בית המשפט, שאמון על ההליך ואכיפתו. השחקן הנוסף והאחרון בהליך – הוא כמובן הנושה, או נושים, במידה שיש מספר גורמים שלהם פושט הרגל חייב כספים.

הגבלות שמוטלות על חייב בפשיטת רגל:

כאשר אדם פונה לאפיק של פשיטת רגל, מוגשת בקשה לבית המשפט עם העתק לכונס הנכסים הרשמי, שמגיש לבית המשפט את תגובתו. בתחילה, יינתן צו כינוס. מדובר בתקופת ביניים, שבמסגרתה תוצג תוכנית פירעון, או שיוצג הסדר נושים (לא נרחיב על כך במאמר זה). לאחר תקופה מוגדרת, יוכרז אדם כפושט רגל. עם זאת, כבר עם קבלת צו הכינוס, בית המשפט יורה להטיל הגבלות (לא תמיד, אך לרוב) על החייב. בין ההגבלות: הגבלה על שימוש בכרטיס אשראי, הגבלה על שימוש בשיקים ועוד.

בין ההגבלות שניתן להטיל, הן צו עיכוב יציאה מן הארץ. על כך – בחלק הבא של המאמר.

צו עיכוב יציאה מן הארץ:

הפקודה, מקנה לבית המשפט את הסמכות להורות על צו עיכוב יציאה מן הארץ, כלפי חייב שניתן נגדו צו כינוס. צו עיכוב יציאה מן הארץ, בנסיבות כאלו, מופעל ותקף עד לסיום הליכי פשיטת הרגל או עד הסרה של הצו על ידי בית המשפט. חשוב להעיר כי מטרתה של הגבלה זו, אינה להעניש את החייב – פושט הרגל, אלא נועדה להבטיח כי החייב לא יעלם או יסכל את ביצוע הליך פשיטת הרגל, וכן למנוע סיטואציה שהחייב מבריח נכסים למדינה זרה. במקביל, אין ספק כי מדובר בהגבלה קשה מאוד, שפוגעת בחופש התנועה של החייב.

האם אפשר לבטל או להחריג צו עיכוב יציאה מן הארץ?

כאמור, צו עיכוב יציאה מן הארץ תקף עד לסיום הליך פשיטת רגל, או לחילופין, עד להחלטה אחרת של בית המשפט. ניתן לעתור לבית המשפט העוסק בפשיטת רגל ספציפית, בבקשה להתיר לחייב לצאת למדינה זרה. יותר מכך, אפשר לעתור לבית המשפט בבקשה לאפשר יציאה למדינה זרה גם לצרכי חופשה. משרדנו עשה זאת לא פעם ולא פעמיים.

עם זאת, כדי לשכנע את בית המשפט לאפשר לחייב בפשיטת רגל לצאת מגבולות הארץ, יש להציג ראיות לכך שהחייב לא ייעלם. לעיתים יש גם להציג ערובה מסוימת, וכן – יש להציג נימוקים סבירים לסיבה ליציאה מן הארץ. ככל שחייב נוהג בתום לב ועומד בתוכנית פירעון, כך יהיה קל יותר לשכנע את בית המשפט. מנגד, כאשר חייב נוהג בחוסר תום לב במהלך ההליך, והדבר נדון בבית המשפט, הרי שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לשכנע את בית המשפט. כל מקרה ייבחן לגופו.

לסיכום:

צו עיכוב יציאה מן הארץ הוא צו דרסטי, גם כאשר הוא ניתן במסגרת הליך של פשיטת רגל. עם זאת, גם צו זה, ניתן לביטול או להקלה. לכן, אנו תמיד מציעים להיעזר בעורך דין בעל ניסיון בתחום.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
צו עיכוב יציאה מהארץ - במסגרת הליכי פשיטת רגל, 5.0 out of 5 based on 5 ratings

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *