ענייני גירושין ונישואין מעלים שאלות רבות, אשר חלקן מסקרנות את השואל וחלקן הגדול גם מטרידות את השואל. הכל תלוי בסטטוס של האדם המתעניין בנושא. כדי לסבר את אוזנם של אלו המבקשים להתגרש וגם את אלו של הסקרנים, חיברנו את המאמר שלהלן, שבו נשיב למספר שאלות שכיחות הנשאלות בכל הנוגע לענייני גירושין. נעיר כי השאלות הן שאלות כלליות, שבוודאי לא מכסות את כל הנושאים בתחום הגירושין.

איך מתגרשים בישראל?

בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין בישראל, המצב המשפטי מאוד ייחודי. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש”יג-1953, קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים, ייערכו על פי דין תורה. כלומר, כאשר בני זוג יהודים מבקשים להתגרש, יהיה עליהם לעשות זאת על פי הדין הדתי-אישי שחל עליהם. כך קובע הדין הדתי. כלומר, לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לעסוק בענייני גירושין ונישואין בישראל. סמכותו חלה גם על תביעות למזונות, תביעות כתובה ותביעות לשלום בית, שכולן תביעות הנגזרות מהמונח “נישואין וגירושין”.

איך בני זוג שאינם יהודים מתגרשים בישראל?

בכל הנוגע ללא יהודים, חל בישראל חוק הנקרא “דבר המלך במועצתו”, אשר חוקק עוד בימי המנדט הבריטי. חוק זה הקנה לכל בני הדתות בארץ ישראל, סמכות שיפוט בלעדית בכל הנוגע לדיני האישות, לרבות גירושין ונישואין. חוק זה היה רלוונטי גם ליהודים. אך באשר ליהודים, חוק שיפוט בתי הדין הרבניים הוא אשר החליף את הוראותיו. באשר לשאר בני הדתות האחרות בישראל, גם בעניינם יחול הדין הדתי-אישי. למשל, מוסלמים שהם אזרחי ישראל נישאים ומתגרשים בהתאם לדין המוסלמי-שרעי ולכן ישנם גם בתי דין שרעים בישראל. כך גם לגבי נוצרים שיש להם בתי דין דתיים נפרדים וכך גם לגבי דרוזים שיש להם בתי דין נפרדים.

מהו בית הדין הרבני?

בית הדין הרבני הוא בית דין דתי, אשר סמכויותיו קבועות בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים הנ”ל. סדרי הדין בבית הדין הרבני מוגדרים בתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ”ג. מדובר בבית דין דתי ולכן השופטים בו אינם שופטים במובן המוכר לנו, אלא דיינים הממונים ע”י וועדה הנקראת “הוועדה לבחירת דיינים” שבראשות שרת המשפטים. דיינים הם אנשים המוסמכים לרבנות ולא כולם גם עורכי דין בהכשרתם, אלא מומחים בתחום הדין הדתי וכמובן בתחום המשפט העברי.

בישראל ישנם בתי דין רבניים אזוריים, המהווים את הערכאה המשפטית הראשונה שהיא “הערכאה הדיונית”. תביעות לגירושין מוגשות לבית הדין האזורי-רבני. מעל בתי הדין הרבניים האזוריים קיים בית הדין הרבני הגדול, אשר משמש בתור ערכאת ערעור על החלטות בתי הדין האזוריים. תביעות גירושין הנדונות בבית הדין הרבני, נדונות בפני הרכב של שלושה דיינים.

מהן סמכויות בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לגירושין?

בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה העיקרית העוסקת בכל תחום דיני המשפחה בישראל. לדוגמא: תביעות אימוץ, תביעות רכוש בין בני זוג, תביעות משמורת ילדים, ענייני ירושות וצוואות ועוד. עם זאת, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לשפוט בענייני נישואין וגירושין לגופם. אומנם יש לו סמכות מקבילה לעסוק בתביעות מזונות וכן בתביעות להתרת נישואין, אך אין בסמכותו להורות על גירושין בין בני זוג מאותה דת הרשאים להינשא כחוק בישראל, כלומר: על פי הדין הדתי-אישי.

איך מתנהל הליך גירושין בבית הדין הרבני?

בית הדין הרבני מוסמך לעסוק בתביעות גירושין. בניגוד לסברה רווחת, תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין: על מבקש הגירושין להגיש כתב תביעה שבו תפורטנה מלוא העובדות היוצרות את עילת גירושין. כמו כן, יש לשלם אגרה במעמד הגשת תביעת הגירושין.

לאחר מכן יתנהל הליך גירושין, אשר במסגרתו מבקש הגירושין יצטרך להוכיח כי יש לו עילת גירושין מבין העילות המוכרות בדין הדתי-עברי. לדוגמא: עילת בוגדת, עוברת על דת יהודית, מום ועוד. במסגרת הליך הגירושין, הצדדים יעידו, יזמנו עדים מטעמם ויציגו ראיות. הצדדים גם ייחקרו ע”י בית הדין הרבני וע”י עורכי הדין של הצדדים. במידה ובית הדין הרבני מצא כי יש להורות על גירושין, אזי הוא יורה על מתן גט ע”י הבעל.

האם לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בענייני משמורת ילדים וחלוקת רכוש?

בדרך כלל, לבית הדין הרבני אין סמכות לעסוק בענייני משמורת וחלוקת רכוש אלא בהסכמת בני הזוג. עם זאת, במידה ותובע המגיש תביעת גירושין כורך במסגרתה גם את ענייני המשמורת והרכוש, אזי בית הדין “קונה” סמכות לעסוק בנושאים אלו בלבד. בדרך כלל, תביעות משמורת ורכוש ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
שאלות ותשובות על גירושין, 5.0 out of 5 based on 5 ratings

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *