במדינת ישראל, מתכונת של חיים משותפים בין בני זוג, ללא נישואין פורמליים, היא תופעה שכיחה כיום. אורח חייהם של זוגות אלו, הוא בדיוק כמו של זוגות נשואים. הם גרים יחדיו בבית משותף, מאחדים חשבונות בנק, רוכשים רכב באופן משותף ומתחלקים בו בעת הצורך. כמו כן, באופן טבעי – הם מולידים ילדים ומגדלים אותם יחדיו.

אחת הסיבות להתפתחות התופעה של ידועים בציבור, נובעת מכך שישנם זוגות שאינם מעוניינים לפנות למוסד הרבני ומעדיפים להשאיר את מערכת היחסים שלהם לא ממוסדת מבחינת הדין הדתי–אישי. במקביל, ישנם גם זוגות רבים, שאולי מאוד מעוניינים להינשא במדינת ישראל, אך קשיים משפטיים, מונעים מהם לעשות כן.

לאחר שכתבנו את דברי הפתיחה, נבהיר כי המאמר שלהלן יעסוק בהגדרתם של ידועים בציבור. כמו כן, נסביר מהן הזכויות שמוקנות לזוגות ידועים בציבור, מהן הסיבות להתפתחות מוסד הידועים בציבור, מהם המבחנים אשר הפסיקה נעזרת בהם, על מנת לקבוע האם, בנסיבות מסוימות, מדובר בזוג ידועים בציבור. כל זאת – לנוחיותכם/ן, גולשים וגולשות, יקרים ויקרות:

לפני שנתחיל במאמר, נבקש להבהיר כי מאמר זה הוא מאמר כללי בלבד ואין בו בכדי להחליף ייעוץ משפטי ספציפי.

מי הם ידועים בציבור?

למעשה, ידועים בציבור הוא מונח מאוד חמקמק. מצד אחד, המציאות מעידה כי כאשר אנשים נתקלים בידועים בציבור, הם פשוט יודעים לזהות אותם, כי המציאות חזקה מכל. מצד שני, כאשר אנו עוברים מהפרקטי, למשפטי, הרי שאז נגלה בקלות, כי הגדרת ידועים בציבור, אינה משימה קלה כל כך, בלשון המעטה.

הלכה ולמעשה, ידועים בציבור הם בני זוג אשר מקיימים משק בית משותף וחיים יחדיו בזוגיות, המעידה על קשירת גורל בין בני הזוג. לכן, כאשר אנו עוסקים בידועים בציבור, הרי שאנו מתכוונים גם לזוגות ידועים בציבור שהם בני אותו המין. ככלל, השוני שקיים בין זוגות ידועים בציבור לבין זוגות נשואים, הוא שלידועים בציבור, להבדיל מזוגות נשואים, אין מיסוד פורמאלי–רגולטורי. מצד שני, אורח החיים של זוג נשוי, הינו זהה לאורח החיים של זוג ידוע בציבור. כלומר, חייהם של זוגות ידועים בציבור מתנהלים בדיוק כמו חיים של זוגות נשואים: הם טסים לחופשות יחד, מגדלים ילדים ועוד. השוני בא לידי ביטוי בעובדה שזוגות נשואים עורכים טקס דתי ולאחר מכן נרשמים במשרד הפנים.

נוסיף כי ההיסטוריה מלמדת כי ידועים בציבור היו צריכים להילחם למען זכויותיהם ולמען ההכרה בהן. בעבר, מתכונת של זוגיות כידועים בציבור, לא הייתה מוכרת ובהתאמה, לזוגות ידועים בציבור לא היו זכויות. אך פסקי דין רבים וסיפורים אישיים של תובעים ועותרים אמיצים, שינו את התפיסה המשפטית השוררת במשפט הישראלי, בכל הנוגע לידועים בציבור. נבהיר כי לפי הפסיקה, המבחנים שבתי המשפט לרוב נוקטים בהם, כאשר דנים במקרה של ידועים בציבור, הם: קיום חיי אישות וניהול משק בית משותף.

הטעמים אשר תרמו להתפתחות מוסד הידועים בציבור – במדינת ישראל:

הסיבות להתפתחות המוסד הינן גם חברתיות וגם משפטיות, כדלקמן:

שינויים חברתיים המשפיעים על תפיסת התא המשפחתי – כיום, מוסד המשפחה, שונה מהתפיסה הנושנה ומהמשפחות שאותן התרגלנו לראות פעם, שהיו פטריארכליות וברורות. בעבר, משפחה נתפסה בתור תא אחד המורכב מהורים, כלומר – מגבר ואישה נשואים וילדיהם. בנוסף, התפיסה בעבר הייתה כי במסגרת התא המשפחתי, הגבר היה אחראי על פרנסת המשפחה ואילו האישה הייתה אחראית על גידול הילדים ודאגה למשק הבית. כיום, המשפחות המודרניות שונות: נשים מפתחות קריירה ובמקרים רבים, מי שיותר דואג לטיפול בילדים, הוא דווקא הגבר. בנוסף, התפיסה שלפיה תא משפחתי מורכב רק מגבר, אישה וילדים, היא שגויה, הואיל וניתן להיתקל ביותר ויותר משפחות המורכבות מהורים חד מיניים, המאמצים ילדים או נעזרים בהפריה מלאכותית או באם פונדקאית. בהתאמה, ניתן גם לראות היום אימהות חד הוריות או אבות חד הורים, אשר אינם נישאים ורק מביאים ילדים לעולם באמצעות הדרכים שפירטנו לעיל.

יש גם להזכיר דרך נוספת, שבעזרתה קמות משפחות. מדובר באפשרות נוספת וחדשה, יחסית, המכונה הורות משותפת, אשר לא מורכבת בהכרח מהורים שנמצאים בזוגיות, אלא משני אנשים שהם או מכרים או אנשים זרים זה לזו, אשר מביאים ילדים משותפים לעולם. לאור היעדר הקרבה הרגשית, במסגרת הורות משותפת, מתכונת גידול הילדים, נעשית ומתבססת לרוב על הסכם שקיבל תוקף משפטי ונחתם על ידי שני הצדדים, בהסכמה מלאה.

חיזוק נוסף לטענה שלפיה המוסד המשפחתי השתנה מקצה לקצה (מה שבוודאי גרם להתחזקותו של מוסד הידועים בציבור), בא לידי ביטוי באופן תפיסת משמורת הילדים, שהשתנה מאוד בשנים האחרונות. נסביר – במקרים של גירושין בין בני זוג, התפיסה בעבר הייתה כי הילדים עוברים באופן אוטומטי למשמורת המלאה של האם. אך כיום, ישנן משפחות אשר מעדיפות לבחור במשמורת משותפת בין ההורים. כלומר – גידול שוויוני של הילד על ידי ההורים, למרות שהם פירקו את התא המשפחתי וחיים בשני בתים נפרדים. כיום, ישנם גם אבות אשר נלחמים לקבל משמורת בלעדית על הילדים.

לסיכום סיבה זו, אשר הובילה להתחזקות מוסד הידועים בציבור – עם השנים, מבנה המשפחה השתנה (ועוד משתנה) ולכן, זוגות רבים בוחרים לחיות כידועים בציבור. כיום, המשפחה לא מוגדרת בקווים נוקשים וקבועים כמו בעבר, אלא לעיתים מורכבת באופן שונה מהתא המשפחתי הישן והמוכר.

חוסר יכולת חוקית – לעיתים – להינשא מבחינה משפטית בישראל:

אחת הסיבות המשמעותיות, לדעתנו, להתחזקותו של מוסד הידועים בציבור בישראל, היא שליטת בתי הדין הרבניים בדיני הנישואין והגירושין. כיום, סמכות זו מוקנית לבתי הדין, מתוקף חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953 (להלן: “חוק שיפוט בתי דין רבניים”). במדינת ישראל אין הפרדה בין דת למדינה, בכל מה שקשור לדיני הנישואין והגירושין. בני זוג המבקשים להינשא במדינת ישראל, יצטרכו להינשא על פי הדין הדתי-אישי שאליו הם משתייכים על פי דתם. הדבר נקבע עוד מימי השליטה העות’מאנית בארץ וגם לאחר מכן, בעת שהבריטים השתלטו על הארץ. בימי המנדט הבריטי, אף חוקק “דבר המלך במועצתו”, אשר הקנה לכל העדות הדתיות, את הסמכות החוקית לעסוק בשפיטה בענייני אישות, בהתאם להשתייכות הדתית. לימים, לאחר הקמת מדינת ישראל, חוקק חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, בחקיקה ישירה של הכנסת. כיום, שאר בני הדתות בישראל, עדיין יכולים להינשא מכוח הדין הדתי–אישי שחל עליהם. כלומר, זוגות מעורבים מבחינה דתית, כגון יהודייה ונוצרי, אינם יכולים להינשא בארץ, אלא אם אחד מהם ממיר את דתו. גם זוגות חד מיניים אינם יכולים להינשא בארץ וכך גם כהן וגרושה. לקבוצת פסולי החיתון, מצטרפים
גם הממזרים. אך לפני שנמשיך, נבקש לעצור רגע ולהסביר על המונח “ממזרות”. למעשה, מדובר בסנקציה קשה עוד מימי התורה. ממזר הוא ילד אשר נולד לאישה נשואה ולגבר שאינו בעלה. גם צאצאי הממזר, הם פסולי חיתון. עם השנים, כל קבוצת פסולי החיתון, מצאה לעצמה פתרונות להקמת תא משפחתי. אחד הפתרונות הוא להישאר כידועים בציבור, ללא מעורבותו של הדין העברי-דתי.

זאת ועוד, במדינת ישראל אין אפשרות לערוך נישואין אזרחיים, אך לעומת זאת, זוגות יכולים להינשא במדינה זרה ולאחר מכן להירשם במשרד הפנים, כזוג נשוי לכל דבר ועניין. במקרה כזה, במידה ומדובר בזוג אשר יכול היה להינשא בארץ ובחר שלא לעשות זאת, הרי שאז, במידה ויחליטו בני הזוג להתגרש, הם יהיו חייבים לעשות זאת על פי הדין הדתי. כלומר, זוג יהודי, אשר התחתן בנישואין אזרחיים במדינה זרה ולאחר מכן מעוניין להתגרש, יהיה חייב לפנות לבית הדין הרבני. אם מדובר בזוג אשר התחתן בנישואין אזרחיים ולא היה באפשרותו להינשא בארץ, אזי הוא יצטרך להגיש תביעה להתרת נישואין בבית משפט לענייני משפחה. המסקנה היא שאין מנוס מהדין דתי-אישי, בכל הנוגע לנישואין וגירושין בארץ.

יפים הם דבריו של המלומד שחר ליפשיץ, בנוגע לידועים בציבור: “מוסד הידועים בציבור מאפשר למי שמקיים קשר זוגי דמוי נישואים ליהנות ממרבית התוצאות המשפטיות האזרחיות של מוסד הנישואים ובכלל זה כמעט מכל הזכויות והחובות הכלכליות של בני זוג נשואים. בכך מספק מוסד הידועים־ בציבור מענה כלשהו למצוקתם של מנועי החיתון ושל המתנגדים האידיאולוגיים לטקס הנישואים הדתי ולתכנים של דיני הנישואים הדתיים”. (שחר ליפשיץ, הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה, (2005) נבו הוצאה לאור, בעמ’ 65).

העובדה כי קיים קושי להינשא במדינת ישראל עקב תחולת הדין הדתי-אישי בכל הנוגע לנישואין וגירושין, לבטח גרמה (ועודנה גורמת) לזוגות רבים להימנע מנישואין במדינת ישראל. עובדה זו, בוודאי מחזקת את מוסד הידועים בציבור.

טעמים אידאולוגיים:

כאמור, נישואין וגירושין של בני זוג, ייערכו בישראל לפי הדין הדתי-אישי. כתוצאה מכך, זוגות שהם פסולי חיתון, אינם יכולים להינשא במדינת ישראל. כמו כן, לתחולת הדין דתי-אישי על חיי הנישואין והגירושין, יש השלכות קשות נוספות, כמו תופעת סרבנות גט. במסגרת תופעת סרבנות גט, נשים רבות מוצאות את עצמן במאבק בלתי פוסק נגד בעליהן, שמסרבים לתת להן גט וכך גם להיפך, כלומר – נשים שמסרבות לקבל גט מבעליהן. ללמדנו, כי תחולת הדין הדתי על חיי היומיום של אזרחי ישראל, מרתיעה זוגות רבים. כך למשל, זוגות רבים מסרבים להיתקל במערכת בתי הדין הרבניים ובדין הדתי והשלכותיו. בנוסף, זוגות נמנעים מנישואין אזרחיים במדינה זרה, מאחר והם יודעים היטב כי במידה ויחליטו להתגרש, הם יצטרכו לחזור לבית דין רבני ולכן הם בוחרים להישאר ידועים בציבור.

נסיקה במעמד האישה:

כפי שציינו בתחילת המאמר, מעמד האישה התחזק בעשרות השנים האחרונות, בכל ההיבטים. ללמדנו, כי כיום נשים אינן רק עקרות בית אשר אמונות על גידול הילדים, אלא חלקן קרייריסטיות מצליחות, אשר מכהנות בתפקידים בכירים. נשים אינן חושבות רק על הקמת משפחה: בפעמים רבות הן בוחרות לטפח קריירה, מה שמשפיע ישירות על מוסד הידועים בציבור.

עליה באחוזי המתגרשים:

המציאות והסטטיסטיקה מלמדים, כי בארץ וגם במדינות מודרניות בעולם, אחוז הגירושין יחסית גבוה מאוד והוא רק עולה עם השנים. בנוסף לעובדה זו, כדאי להוסיף את תחולת הדין הדתי בחיי היומיום שלנו, אזרחי ישראל, בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין. זו סיבה נוספת שבגינה בני זוג רבים מעדיפים לא להינשא וכך להימנע מהליך גירושין, מה שמחזק ישירות את מוסד הידועים בציבור.

המבחנים להגדרת ידועים בציבור

עתה, נפרט ונרחיב על מבחני הפסיקה, שלאורם ייקבע בית המשפט, בעת הצורך, האם בני זוג מסוימים, הם אכן בני זוג ידועים בציבור, או שאולי מדובר בבני זוג אשר רק מקיימים קשר זוגי ולא מחייב מבחינה משפטית. כאמור, ידועים בציבור הם בני זוג אשר מקיימים משק בית משותף ואורח חייהם מלמד על קשירת גורל זוגית ומהותית איש עם רעהו או רעותו. ההבדל בין זוגות אשר קשרו את גורלם יחד, לבין זוגות אשר מקיימים קשר זוגי לא מחייב, הוא משמעותי ולכן קיימים מבחני עזר, לשם ההבחנה. הבה נמנה את עיקר המבחנים, שבהם יעשו שימוש בתי המשפט השונים, במסגרת הכרעה בסוגיה זו:

קיום משק בית משותף – אחד הקריטריונים החשובים לבחינת זוגיות של ידועים בציבור, הוא השאלה: האם בני הזוג מקיימים משק בית משותף, לדוגמא – עריכת קניות משותפות, תשלומי מחייה ועוד.

קשירת גורל – מדובר במבחן אשר רלוונטי לכל סוגי מערכות היחסים. במסגרת המבחן הזה, בית המשפט בוחן: האם בני הזוג מתגוררים יחדיו, האם יש להם נכס משותף, האם הם מגדלים ילדים ביחד, האם יש להם חסכונות משותפים, האם הם רכשו דירה ביחד או שהם גרים בנכס של אחד מהם. כמובן שלבני זוג אשר אינם חיים יחדיו, תהיה הפרדת רכוש. מכאן, שהם כנראה שלא קשרו את גורלם יחד. במקרה כזה, כנראה שלא תהיה הכרה בבני הזוג כבידועים בציבור. לעומת זאת, בני זוג אשר רכשו דירה יחדיו וצברו חסכונות, הולידו ילדים וההתנהלות השוטפת שלהם נעשית במשותף, הרי שאז בתי המשפט יטו לראות אותם כידועים בציבור.

משך הזוגיות – משך הזוגיות אינו תנאי מחייב, אך הוא מהווה עוד מבחן עזר. כמו כן, משך הזוגיות אינו מחייב זמן ארוך, כדי לקבל הכרה של ידועים בציבור, שכן יתכן מקרה שבו בני הזוג יהיה יחדיו במשך חודשים מעטים ועדיין יענו לקריטריונים של ידועים בציבור. לעומת זאת, יתכן מקרה של בני זוג אשר חיים יחדיו מספר רב של שנים, אך חייהם אינם מתנהלים בשותפות ולכן – אין אינדיקציה לקשירת גורל.

תפיסת הקשר הזוגי מבחינה אובייקטיבית – מבחן זה נועד לבחון את השאלה – כיצד מכריהם של בני הזוג רואים אותם. כלומר, אם החברה הקרובה לבני הזוג, נחשפה אליהם בתור זוג, אזי תהיה נטייה לראות אותם בתור ידועים בציבור, שכן זהו גם המסר שהועבר לחברה הקרובה. מנגד, ישנם מקרים רבים שבהם בני זוג מקיימים קשר זוגי, אך כזה שלא ידוע לסביבה הקרובה. כלומר, במידה ובני זוג מסתירים את זוגיותם, הרי שהנטייה תהיה לראות בקשר – כרומן חולף ולא כזוג ידועים בציבור. כמובן, כאשר הקשר הזוגי מוכר לכולם, אזי הנטייה תהיה לראות בכך כקשר מחייב ומוכר.

הזכויות של זוגות ידועים בציבור

זכות ירושה – סעיף 55 לחוק הירושה, תשכ”ה–1965 (להלן: “חוק הירושה”) קובע כי “איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על–פי דין אילו היו נשואים זה לזה והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש”. סעיף זה מסדיר מקרים, אשר בהם מדובר בזוג ידועים בציבור, אשר הצוואה שמותיר אחד מהם, אינה ברורה ומובנת. במקרה כזה, בהתאם להוראות הדין, מתקיימים מספר מבחנים על ידי בית המשפט, כגון: בית משותף וכן תנאי שלפיו בני הזוג אינם נשואים לאדם אחר בשעת מותם. במידה ומבחנים אלו – אכן חיוביים, אזי הצד אשר נותר בחיים, דהיינו – הידוע בציבור, ייהנה מפירות הירושה ורואים בו כאילו היה נשוי.

זכויות בנושא המיסים – זוגות ידועים בציבור זכאים לזכויות זהות כמו של זוגות נשואים, בין אם מדובר בנקודות זיכוי בשל ילדים ובתפיסתם כתא משפחתי אחד, בשומת מס בכל סוף שנה.

זכויות מכוח ביטוח הלאומי – זוגות ידועים בציבור זכאים לזכויות שוות מבחינה סוציאלית, בין אם מדובר בקצבת אלמנות, ילדים ושארים.

חלוקת רכוש שווה – חוק יחסי ממון, התשל”ג–1973, חל גם על זוגות ידועים בציבור, כלומר: באפשרותם לבצע חלוקת רכוש שווה, בהתאם לחוק זה.

התדיינות בבית משפט לענייני משפחה – בדומה לזוגות נשואים, גם זוגות ידועים בציבור יכולים להתדיין בבית משפט לענייני משפחה וההלכות הרלוונטיות לזוגות נשואים – תקפות גם לגבי זוגות ידועים בציבור.

זכויות במשכנתא וביטוח לאומי – זוגות ידועים בציבור זכאים לאותן הטבות ולאותם תנאים כמו של זוגות נשואים.

סיכום

עם השנים, תופעת הידועים בציבור הולכת וגוברת. אומנם זוגות אלו אינם נשואים באופן פורמלי, אך אורח חייהם זהה בדיוק לאורח חייהם של זוגות נשואים, מבחינת קיומו של בית משותף, חשבונות והולדת ילדים וגידולם. הסיבה המרכזית להתפתחות מוסד הידועים בציבור, היא שינוי בתפיסת התא המשפחתי וכן תחולתו של הדין הדתי–אישי ששורר במדינת ישראל. לסיום, נזכיר ונבהיר כי מאמר זה הוא מאמר כללי, העוסק בזכויותיהם של זוגות ידועים בציבור. המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ובכל נושא הנוגע לזכויות, חובות והסדרת הסכמים משפטיים בין בני זוג, יש לפנות לעורך דין משפחה, מומחה בתחום.

ידועים בציבור, 5.0 out of 5 based on 5 ratings