מזונות

אחד הנושאים אשר מעסיקים במיוחד צדדים בהליך גירושין, הוא נושא המזונות, לרבות מזונות האישה. יותר מכך: זו אולי השאלה הראשונה אשר אנו – בתור עורכי דין לגירושין – נשאלים כבר בפתח הפגישה הראשונה שלנו עם לקוח או לקוחה פוטנציאלים אשר עומדים לקראת הליך גירושין.

מכאן, הרי שכבר בנקודה זו, נסביר כי מזונות, הם בעצם תשלום חודשי קבוע שלרוב משולם על ידי האב בעת פרידה, כאשר תכלית המזונות היא להבטיח לילדיו של האב, קיום כלכלי הולם. מזונות מתחלקים לסוגים רבים וכן ישנם תנאים שונים באשר לגובה המזונות, הזכאות למזונות וכן ישנם מספר סוגי מזונות, החל ממזונות ילדים ועד מזונות אישה, מזונות מדין מעוכבת ועוד. בשל חשיבות הנושא ומורכבותו, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן. במסגרת המאמר, נדון בהיבטים רבים בתחום דיני המזונות, החל מהשאלות מהם מזונות ילדים, מכוח איזה דין על האב לשאת במזונות ילדים, מהו ההבדל בין מזונות מדין צדקה, לבין מזונות מדין חובה וכן מה הדין במקרה של משמורת משותפת – בכל הנוגע לתשלום דמי מזונות. כמו כן, נסביר בקצרה מהם מזונות אישה וכן מהם מזונות מדין מעוכבת. אך לפני שנתחיל לעסוק במזונות לגופם, נסביר קודם מהו הליך גירושין ומה הוא כולל וזאת כדי להציג לכם/ן הקוראים והקוראות, תמונה רחבה על ההליך העוטף את ענייני המזונות.

רק נבקש להעיר, לפני שנתחיל, כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך כדאי לפנות למשרדנו ולתאם פגישת ייעוץ.

קצת על הליך הגירושין בכללותו

הליך גירושין הוא כינוי כולל לסיטואציה שבה בני זוג מבקשים להיפרד, או במילים אחרות להתגרש, על מנת להתחיל בחיים חדשים. אך גירושין בבית הדין הרבני, לא מסיימים את מערכת היחסים בין בני הזוג, שכן ישנם עוד נושאים שנוגעים לשניהם כזוג, אשר יש להסדיר בטרם תיערך פרידה סופית. במילים אחרות, במסגרת הליך הגירושין, בני הזוג צריכים להתגרש, אך עליהם גם להסדיר את אופן חלוקת הרכוש המשותף שלהם ואף חשוב מכך – להסדיר את אופן הטיפול שלהם בילדיהם המשותפים. כלומר, על בני הזוג להסדיר את סוגיית משמורת הילדים. מעבר לכך, עליהם להסדיר את סוגיית המזונות, כאשר נעסוק בכך בהמשך. עתה נסביר על כל אחד מההליכים הנוגעים להליך הגירושין, אשר כלולים באותו הליך:

תביעת גירושין

כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, יהיה עליהם לעשות כן באמצעות הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953, קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים במדינת ישראל ייערכו לפי דין תורה. כלומר, רק לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לעסוק בתביעות גירושין בין יהודים.

בהתאמה, תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. על בן הזוג המבקש את הגירושין, להגיש כתב תביעה ולפרט את טעמי הגירושין וכן את העובדות הרלוונטיות המקימות את עילת הגירושין. על מבקש הגירושין להוכיח כי יש לו עילת גירושין מבין עילות הגירושין המוכרות בדין הדתי – עברי. בין עילות הגירושין המוכרות – עילת הבגידה, עילת מעשה כיעור, עילת מורדת, עילת עוברת על דת יהודית, עילת אי סיפוק מיני, עילת מום או פגם גופני שלא היה נראה לפני הנישואין ועוד.

לאחר הגשת כתב התביעה לגירושין ולאחר שהצד השני הביע את עמדתו באשר לגירושין, יזומנו בני הזוג לדיון בפני בית הדין הרבני. תביעות גירושין נערכות ונדונות בפני 3 דיינים. במידה ואין הסכמה על הגירושין, בני הזוג ינהלו תביעת גירושין מן ההתחלה ועד הסוף. במילים אחרות – הם יציגו ראיות מטעמם, יעידו בעצמם ואף יעידו עדים, על מנת להוכיח את צדקת טענותיהם. במידה והוכחה עילת הגירושין, אזי יורה בית הדין על סידור גט, או במילים אחרות – על גירושין בין בני הזוג.

לחילופין, תביעת גירושין לא חייבת להיערך באמצעות ניהול הליך משפטי מורכב, אלא שבני זוג יכולים להתגרש בהסכמה. כלומר, בני זוג יכולים לערוך ביניהם הסכם גירושין ואז להגישו לבית הדין הרבני. במקרה כזה, בני הזוג צריכים להגיש במשותף תביעה לאישור הסכם גירושין. במקרים שבהם קיימת הסכמה בין בני הזוג, אזי הליך הגירושין קצר בהרבה, שכן אין צורך בהוכחת עילת גירושין וכו'.

כך שהליך חשוב מאוד, אשר נכלל במסגרת הליך הגירושין, הוא תביעת הגירושין, שכן בלעדיה בני הזוג לא יתגרשו. כאמור, תביעה זו מוגשת לבית הדין הרבני, אשר לו שמורה הסמכות הבלעדית לעסוק בגירושין ונישואין לגופם במדינת ישראל.

סמכויות בית הדין הרבני מול בית המשפט לענייני משפחה

נושא שאנו מבקשים להתייחס אליו במאמר זה, שנועד לאפשר לקורא להבין את הרקע בתחום דיני המשפחה, הוא היחס בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני. היחס בין הערכאות חשוב במיוחד, בכל הנוגע לתביעות בענייני מזונות. בתחום דיני המשפחה ישנן שתי ערכאות שיפוט: הערכאה הראשונה היא בית הדין הרבני, אשר בסמכותו הבלעדית, כאמור – לעסוק בתביעות בענייני גירושין ונישואין. במקביל, לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק גם בתביעות למזונות, אך סמכותו זו היא סמכות מקבילה ולא בלעדית. במקביל, הערכאה המשפטית השנייה, היא בית המשפט לענייני משפחה. לאחרון יש סמכות לעסוק בכל סכסוך משפחתי בין בני משפחה (דהיינו – הורים וילדים, אחים ואחיות, סבים וסבתות וכן בני זוג, לרבות ידועים בציבור). בין סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה: לעסוק בענייני ירושות וצוואות, משמורת ילדים, אימוץ ילדים, תביעות להתרת נישואין וכן תביעות מזונות, שכן הסמכות של בית המשפט לענייני משפחה היא סמכות מקבילה בעניינים אלו.

תביעה למשמורת ילדים

במסגרת הליך גירושין, הדבר החשוב ביותר שבני זוג צריכים להסכים או להסדיר הוא את סוגיית משמורת ילדיהם. במידה ובני הזוג חיים יחדיו תחת אותה קורת גג, הרי ששני ההורים משמשים במצב זה (שהוא המצב הרגיל), בתור הורים משמורנים. עם זאת, בעת גירושין, הילדים בדרך כלל נותרים במשמורת של אחד ההורים (ברוב המקרים, במשמורת של האם), כאשר ההורה השני שלא מקבל את הזכות לשמש בתור משמורן בלעדי, נהנה מהסדרי ראיה. כלומר – זמנים קבועים אשר בהם הוא אחראי על הטיפול השוטף בילדיו. לרוב, הסדרי ראיה מקובלים הם מספר ימים בשבוע (בדרך כלל פעמיים) וסוף שבוע שני, אך כל מקרה נבחן לגופו. יחד עם זאת, אפשרות נוספת שעומדת לבני הזוג, היא לקיים משמורת משותפת. כלומר, משמורת שבמסגרתה זמני השהיה עם הילדים יהיו שווים. אגב, בהמשך המאמר נדון בהתאמה בין משמורת משותפת, לבין מזונות.

תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג

עוד נושא שבני זוג צריכים להסדיר במסגרת הליך גירושין, הוא סוגיית הרכוש המשותף שלהם. מובן מאליו שבמהלך חי הנישואין בני זוג צוברים במשותף, תוך עמל משותף, רכוש רב מסוגים שונים, כמו חסכונות משותפים, דירת מגורים משותפת וכן רכוש פיזי. לכן, בעת גירושין, עולה השאלה כיצד בני זוג עורכים חלוקת רכוש משותף. בכל הנוגע ליחסי ממון בין בני זוג, קובע חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973, כי בעת הפקעת נישואין, ייערך בין בני הזוג הסדר איזון משאבים. במילים אחרות – בין בני הזוג תיערך חלוקה שווה של כל הרכוש המשותף שלהם. במקביל, בני זוג יכולים לסטות מכלל החלוקה השווה, במידה והם עורכים ביניהם הסכם ממון. במסגרת הסכם ממון יכולים בני הזוג להסכים על חלוקת רכוש שונה בעת גירושין.

מזונות ילדים – מן ההתחלה ועד הסוף

כפי שציינו בפתח המאמר, ישנם מספר סוגים של מזונות. רוב האנשים מכירים את המונח מזונות ילדים, שכן אלו גם המזונות השכיחים ביותר. אך חשוב לזכור כי מזונות יכולים גם להיות מזונות המשולמים לאישה עד לרגע הגירושין לגופם (כלומר – עד מתן גט) וכן מזונות שמשולמים לאישה המסורבת גט. על כל אלו נדון מעתה, אך קודם כל נדון בדיני מזונות ילדים .

הדין הדתי – עברי, מטיל על האב את החובה לשאת במזונות ילדיו, למען קיומם הכלכלי ההולם. כלומר, החובה לשאת במזונות ילדים היא חובה מוחלטת המוטלת מכוח הדין העברי. דהיינו, ככלל, על האב לשאת במזונות ילדיו ללא תלות (במידה ומדובר במזונות חובה. נרחיב על כך בהמשך) במצבו הכלכלי וכן בגובה המשכורת.

בהתאם לדין הדתי – עברי, על האב לשאת במזונות ילדיו מדין חובה ומדין צדקה. ההבדל בין החובות הללו, הוא שחובת האב לשאת במזונות היא מוחלטת במידה ומדובר במזונות מדין חובה. מזונות מדין חובה הם מזונות הנוגעים להוצאות השוטפות הנדרשות לקיומו הבסיסי של הילד, כמו הוצאות בגין כלכלה (רכישת מזון), ביגוד ועוד. דהיינו – עד גיל 6 המזונות המשולמים לילדי האב, הם מזונות מדין חובה, כאשר החובה הזו באה לידי ביטוי בתשלום דמי מזונות אחת לחודש.

אומנם האב חייב במזונות מדין חובה בכל הנוגע להוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול הילד, אך בכל הנוגע להוצאות נלוות, שאינן מוגדרות בתור הוצאות בסיסיות, חייב האב מדין צדקה. כלומר, מגיל 6 האב חייב כמובן במזונות ילדים מדין חובה – במידה ומדובר בהוצאות בסיסיות ומעבר לכך חייב האב במזונות מדין צדקה. המשמעות של מזונות מדין צדקה היא כי האב חייב בהם בהתאם ליכולת ההשתכרות שלו ובהתאם להכנסתו החודשית. כמו כן, במסגרת פסיקת דמי מזונות, בכל הנוגע למזונות מדין צדקה, לוקחים בחשבון גם את הכנסת האם.

בהתאם לדין, במידה והקטין הגיע לגיל 15, אזי האב חייב במזונות ילדיו מדין צדקה בלבד, כלומר – האב חייב במזונות, אך גובה המזונות נגזר מההכנסה החודשית שלו וכן בהתחשב ביכולת ההשתכרות שלו וגם של האם. יתר על כן, חובת המזונות המוטלים על האב, חלה גם בתקופת השירות הצבאי, אך אז גובה המזונות עומד לערך על שליש מהמזונות ששולמו עד למועד השירות הצבאי – אך נעיר שכל מקרה נבחן לגופו באשר לגובה דמי המזונות. אומנם, ניתן להעלות טענה שלפיה בעת השירות הצבאי, הילדים כבר אינם קטינים והם למעשה ברשות הצבא, אך המציאות מעידה כי גם בעת השירות הצבאי ואף לאחר מכן, הילדים עדיין נעזרים בהוריהם. גם פסיקת בית המשפט העליון מצאה כי הגישה הנכונה היא לפסוק מזונות ילדים במהלך השירות הצבאי: "המדיניות המשפטית הראויה היא הרחבת חובת המזונות המוטלות על הורים כלפי ילדיהם גם לאחר הגיעם לגיל בגרות. מדיניות משפטית זו תשקף נכונה את המציאות הישראלית אשר בה הלכה למעשה נמשכת תקופת התלות של הילדים בהוריהם עד לתום שירותם הצבאי הסדיר" (ע"א 93\4480 פלוני נ' פלונית ואח', פ"ד מח(3), 461, בפסקה 17).

עוד מספר עקרונות בתחום דיני המזונות שכדאי להזכיר: מזונות משולמים לטובת כל ילד בנפרד וכן מזונות משולמים בכל חודש, בהתאם לפסיקת בית המשפט. מזונות אינם כוללים תשלום נפרד בגין הוצאות חריגות, שלרוב נפסקות על ידי בית המשפט. כלומר, בית המשפט יכול לפסוק כי האב יהיה חייב גם במחצית התשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות, או הוצאות הנדרשות לשם חינוך הקטין ועוד. כאמור, – כל מקרה נבחן לגופו.

תביעה למזונות ילדים:

כפי שציינו לעיל, תביעת מזונות היא תביעה שניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. כל מקרה מצדיק בירור מעמיק והתייעצות עם עורך דין גירושין, על מנת להכריע היכן עדיף להגיש את תביעת המזונות. עם זאת, כבר בעת הפרידה של בני הזוג, דהיינו – מהרגע שבו האב עוזב את בית המגורים, ניתן לעתור לבית המשפט או בית הדין בתביעה הנקראת – תביעה למזונות זמניים. כלומר, אין צורך להמתין עד לפסק דין סופי לגירושין ולמזונות, על מנת שהאישה תקבל את דמי המזונות לטובת ילדיה. כבר בשלבי הפרידה, בטרם אושרו הגירושין, ניתן לעתור למזונות זמניים. בשלב הסופי, יפסוק בית המשפט מזונות סופיים.

תביעת מזונות היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. לתביעת מזונות יש צורך לצרף טופס הרצאת פרטים וכן לצרף תלושי שכר לפחות מהשנה האחרונה לפני הגשת התביעה. תלושי השכר הם אלמנט חשוב מאוד במסגרת תביעת מזונות, משום שהם מהווים אינדיקטור לבית המשפט, באשר לגובה ההכנסה של בני הזוג ביחד ולחוד וכן משמשות אבן בוחן לפסיקת גובה המזונות החודשי. בשולי הדברים נעיר, כי תביעת מזונות אינה עניין של מה בכך. מדובר בתביעות לא פשוטות, בוודאי לא בפן הכספי וכן בפן הרגשי. כפי שציינו, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין משפחה במסגרת הליכים אלו.

מזונות ילדים במסגרת משמורת משותפת

כפי שציינו בקצרה, ישנם בני זוג שבוחרים לקיים משמורת משותפת על ילדיהם ובכך הם גם נהנים מבילוי רב יותר עם ילדיהם והילדים עצמם נהנים מתא משפחתי חם ותומך יותר, שבו הם נהנים מנוכחות רבה יותר של שני ההורים. עם זאת, בניגוד לסברה רווחת, עצם העובדה שבני זוג מקיימים משמורת משותפת, אינה פוטרת ובוודאי שאינה מפחיתה באופן אוטומטי, את גובה המזונות שבו יחויב האב. אין ספק שבעת קיומה של משמורת משותפת, עשוי להיווצר מצב מוזר, שבו שני ההורים מבלים פרק זמן שווה עם הילדים ונושאים בנטל כספי דומה, אך רק האב חייב במזונות. אין ספק שטענה זו ראויה לדיון.

למרות שהנושא מצוי בפסיקת בתי המשפט המחוזיים וכיום גם נדון בבית המשפט העליון, ההלכה המשפטית נכון לכתיבת שורות אלו, היא כי במהלכה של משמורת משותפת, יש להפחית את גובה המזונות, בכפוף לכך שבין ההורים אכן מתקיימת משמורת משותפת כנה ולא משמורת משותפת על הנייר על מנת להפחית את גובה המזונות. עם זאת, נעיר שוב הערת אזהרה, שסוגיית המזונות במסגרת משמורת משותפת, היא עדיין נושא שנוי במחלוקת וטרם הוכרע סופית בבית המשפט העליון (עתירה עקרונית תלויה ועומדת, במהלך כתיבת שורות אלו).

מזונות אישה

עד כה עסקנו במזונות ילדים, אך כפי שציינו, מזונות יכולים להיות משולמים לא רק לטובת הילדים, אלא גם לטובת האישה. על פי הדין הדתי – עברי, על הגבר מוטלת החובה "לזון" את אשתו, בבחינת "עולה עמו ואינה יורדת".

כלומר, המשמעות המשפטית של הפסוק המוזכר, היא כי עד שאישה אינה מגורשת על פי דין תורה, הרי שהיא נחשבת אשת איש, דהיינו – אשתו של הבעל. כל עוד הם נשואים, על הבעל מוטלת חובה לכלכל את אשתו. עם זאת, הלכה דתית לחוד ומציאות לחוד. במציאות, נשים עובדות ורבות מהן אף מרוויחות יותר מבני זוגן. לכן, בכל הנוגע למזונות אישה, הבעל עשוי להיות חייב במזונות האישה – במקרים שבהם האישה חסרת הכנסה ונזקקת לסיוע. עם זאת, מזונות אישה לא משולמים באופן מוחלט – בניגוד לדין החל על מזונות ילדים. ישנם מקרים שבהם התנהגות האישה יכולה גם לשלול ממנה את מזונותיה, כמו לדוגמא – במקרים שבהם מוכח כי חוסר תום לב או קלות דעת של האישה, היא אשר גרמה לגירושין. עוד נעיר, כי כך או אחרת, מזונות אישה משולמים עד למתן הגט. כלומר, מרגע הגירושין הרשמיים, האב אינו חייב במזונות אישה יותר.

מזונות לטובת מעוכבת גט

לצערנו, קיימת תופעה שבה נשים מוגדרות כנשים עגונות, כלומר – נשים שבני זוגן מסרבים לתת להן גט. המשמעות ההלכתית של סרבנות גט כלפי האישה, היא שהאישה אינה יכולה להינשא לגבר אחר ואף יותר מכך: במידה והיא תוליד ילדים לגבר אחר – אזי אלו ייחשבו בתור ממזרים. לבית הדין הרבני יש סמכות לכפות גט על הבעל באמצעות הטלת סנקציות, כגון – שלילת רישיון נהיגה, הטלת קנסות ואף מאסר מאחורי סורג ובריח. סנקציה נוספת לכאורה שבית הדין יכול להטיל על הבעל, היא לחייב אותו בתשלום מזונות האישה, עד אשר ייאות הבעל לתת גט לאשתו. למזונות אלו קוראים "מזונות מדין מעוכבת".

לסיכום

כאשר אנו עוסקים בנושא מזונות, אנו לרוב עוסקים במזונות ילדים, שהם בוודאי הנושא שהכי מעסיק את קהל המתגרשים והמתגרשות. במאמר זה הצגנו יריעה רחבה על תחום דיני המזונות. סקרנו את הדין לגבי מזונות ילדים בהרחבה, לרבות ההליכים המשפטיים הרלוונטיים לנושא ובהתאמה גם עסקנו במזונות אישה ומזונות מעוכבת. מעבר לכך נעיר, כי במידה ואתם\ן מצויים או מצויות בהליך גירושין, חשוב מאוד לפנות לעורך דין משפחה, במיוחד במסגרת תביעת מזונות.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
מזונות, 5.0 out of 5 based on 5 ratings