בדרך כלל הציבור הרחב נתקל בסוגיות הנוגעות למשפט הפלילי, החל משלב המעצר ועד לשלב שבו מתנהל משפט פלילי. אם תהיה הרשעה פלילית – היא תותיר לא רק עונש פלילי, אלא גם רישום פלילי. מכאן, הדין הוא כי בתחום הפלילי, קיים תחום משני אחד, שעוסק במחיקת רישום פלילי. למעשה, רישום פלילי עשוי לפגוע בכל אדם למשך שנים ארוכות ובין היתר – לפגוע ביכולתו לעבוד בעבודות מסוימות ובכלל זה להתקבל למוסדות מסוימים. לכן, עולות השאלות: מה הדין באשר למחיקת רישום פלילי וכן מה ההבדל בין רישום פלילי לרישום משטרתי?

לכן, לאור חשיבות הנושא, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו נסביר – מהו רישום פלילי, מהו רישום משטרתי, מתי מתיישן רישום פלילי וכיצד ניתן לבטל רישום פלילי או רישום משטרתי. כמו כן, נסביר מי אמון על שמירתו ואחזקתו של המידע הפלילי לגבי אזרחים ישראלים וכן מה כדאי לדעת על תחום הרישום הפלילי ועוד נושאים רבים וחשובים. במילים אחרות – במאמר שלהלן, נעסוק במחיקת רישום פלילי, על כל המשתמע מכך.

אנשים רבים לא תמיד מודעים למשמעות של רישום פלילי ועד כמה הוא עשוי לפגוע באדם, שנושא על גבו את הרישום הפלילי, החל ממקרים פעוטים שהתרחשו כאשר אדם היה צעיר מאוד ובוודאי שבמקרים חמורים יותר. מכאן חשיבותו של המאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים:

נבקש רק להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך כדאי וניתן לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ.

רישום פלילי ורישום משטרתי:

כאשר אנו עוסקים ברישום פלילי, עלינו לערוך הפרדת מונחים. המונח הראשון והמוכר יותר, הוא רישום פלילי – לאדם שמורשע במסגרת הליך פלילי, לרבות כאשר הוא קטין, יוותר בגיליון ההרשעות שלו רישום פלילי, שכולל הרשעה פלילית וכן צווי אשפוז שניתנו במסגרת הליך פלילי וכן את העונשים שהוטלו על אותו אדם במסגרת הליך פלילי.

במקביל, קיים מונח שונה שלא אחת “מתערבב” עם המונח רישום פלילי. אותו מונח, נקרא “רישום משטרתי”. רישום משטרתי, הוא למעשה רישום פנימי, שאותו מנהלת המשטרה, הכולל חקירות פליליות שנערכו לגבי אדם מסוים וכן מעצרים שבהם היה מעורב. כלומר – כל פעם שאדם נחקר באזהרה במשטרה (ולא בתור עד שראה אירוע מסוים או מתלונן), אזי החקירה תירשם ותתועד במרשם המשטרתי. לצערנו, גם לרישום משטרתי יש השלכות. קודם כל, חוקרי משטרה לא פעם מצליבים מידע מהמרשם המשטרתי וכן הרישום המשטרתי לעיתים עשוי לפגוע באפשרות להתקבל לעבודות מסוימות, שבהן מתבקש המועמד להציג העתק מהרישום המשטרתי.

הרישום הפלילי:

כפי שתיארנו, רישום פלילי הוא רישום שכולל הרשעות פליליות, עונשים שהוטלו על אדם במסגרת הליך פלילי וכן אשפוזים פסיכיאטרים שהוטלו במסגרת הליך פלילי. רישום פלילי הוא רישום רשמי, שנערך ומנוהל על ידי המשטרה. כאמור, לרישום פלילי יש השלכות ארוכות טווח. כלומר – אדם שמבצע עבירה פלילית קלה בגיל צעיר מאוד, עשוי בשלב מאוחר יותר בחייו, למצוא את עצמו מנוע או פסול מלעסוק במקצועות מסוימים, בשל קיומו של רישום פלילי.

לכן, הדין מונה את הפרוצדורה הנדרשת למחיקת רישום פלילי וכן להתיישנותו ועוד. החוק שעוסק במרשם הפלילי, נקרא חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א–1981 (להלן: “חוק המרשם הפלילי”). חוק המרשם הפלילי עוסק גם ברישום משטרתי ונרחיב על כך בהמשך המאמר.

מכאן, חוק המרשם הפלילי קובע מספר הוראות מהותיות: כיצד מנוהל המרשם הפלילי, מי אמון על ניהול המרשם הפלילי וכן מי רשאי לקבל מידע מהמרשם הפלילי ולאילו צרכים. כאמור, חוק המרשם הפלילי עוסק גם בהתיישנות של מרשם פלילי.

הכלל הוא, כפי שמפורט בסעיף 1 לחוק המרשם הפלילי, כי משטרת ישראל, היא הגוף שאחראי ואמון על ניהול המרשם הפלילי. כפי שתיארנו, המרשם כולל את המידע הבא – הרשעות פליליות, ענישה וצווי אשפוז. סעיף 2 לחוק המרשם הפלילי, קובע את אותם פרטים, אשר יוזכרו במסגרת המרשם הפלילי, אך אלו אינם הפרטים היחידים שמופיעים במרשם הפלילי. לשם ביאור, נצטט את סעיף 2 לחוק המרשם הפלילי במלואו: “ואלה פרטי הרישום: (1) הרשעות וענשים של בית משפט או בית דין בפלילים (להלן – בית משפט) בשל פשעים ועוונות (להלן – עבירות); (2) צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה – למעט צווים נגד מתלונן – וצווי שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה והכל עקב עבירה; (3) קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר–עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי; (4) קביעה לפי סעיף 24 וצו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל”א–1971; (6) שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין; (7) החלטת נשיא המדינה לפי סעיף 18″. אגב, במקרה שבו נשיא המדינה מעניק חנינה לאדם מסוים, אזי גם קיומה של החנינה יוזכר במסגרת המרשם הפלילי (חנינה היא נושא שבו נדון בקצרה בהמשך המאמר). כאמור, גם עבירות של קטינים, דהיינו – הרשעות, תופענה במרשם הפלילי. עוד נעיר, כי המרשם הפלילי כולל מידע על הרשעות פליליות בגין עבירות מסוג עוון ומסוג פשע. במילים אחרות – עבירות שהעונש בגינן עולה על 3 חודשי מאסר. עבירות מסוג חטא, כלומר – עבירות שהעונש בגינן נמוך מ–3 חודשי מאסר, אינן מופיעות במרשם הפלילי, כך גם עבירות תעבורה שאינן עבירות מסוג פשע.

המרשם הפלילי, הוא מרשם שמנוהל על ידי משטרת ישראל. הוא מרשם רשמי, חסוי. מכאן, שחוק המרשם הפלילי, מונה את הגופים שרשאים לקבל מידע מהמרשם, כפי שנסביר בהמשך. ברירת המחדל החוקית של חוק המרשם הפלילי, היא כי המרשם חסוי, אלא למושא המרשם. יתרת החוק מונה את החריגים, דהיינו – את הצדדים שרשאים לקבל מידע מהמרשם ללא אישור, או גופים שיכולים לקבל מידע מהמרשם לשם מטרה מסוימת. כפי שתיארנו, המרשם פתוח למושא הרישום. כל אזרח בישראל יכול לקבל לידיו תעודת מרשם פלילי וכן בהתאמה אישור היעדר רישום פלילי, או אם נרצה – תעודת יושר לצורך הצגתה בפני גורמים שלישיים.

הזכאות לקבל מידע מהמרשם הפלילי:

כפי שציינו בחלק הקודם, חוק המרשם הפלילי קובע כברירת מחדל, שהמרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל – יהיה חסוי, אלא למושא המרשם. עם זאת, לכלל האמור יש חריגים. אותם חריגים הינם גורמים, שרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי. חלקם של הגופים, רשאים לקבל מידע ללא קבלת רשות מסוימת. מנגד, ישנם גופים שרשאים לקבל מידע לצורך מטרה ספציפית, או בהסכמתו של מושא הרישום. נסביר על כך כדלקמן:

הקבוצה החשובה ביותר מורכבת ממספר גופים, שמתוקף תפקידם, רשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי ללא הסכמה או אישור של גורם מסוים. הגוף הראשון הוא כמובן משטרת ישראל, שהיא גם הממונה על ניהול המרשם. משטרת ישראל יכולה לקבל מידע מהמרשם, לגבי כל אדם, מתוקף תפקידה. גוף נוסף שרשאי לקבל מידע מהמרשם, הוא אגף המודיעין של צבא הגנה לישראל, שגם הוא, מתוקף תפקידו הביטחוני החשוב, יכול לקבל מידע מהמרשם הפלילי לצורך תפקידו. גוף נוסף שיכול לקבל מידע מהמרשם הפלילי, הוא באופן טבעי, מחמת תפקידו, שירות הביטחון הכללי. האחרון רשאי גם לקבל מידע מהמרשם הפלילי, ללא הסכמה או אישור של צד שלישי. הגוף האחרון שיכול לקבל מידע מהמרשם הפלילי, הוא המשטרה הצבאית, שגם היא, מתוקף תפקידה, רשאית לקבל מידע מהמרשם.

חוק המרשם הפלילי מקנה למשטרת ישראל, כגוף האמון על ניהול המרשם הפלילי, את הסמכות להעביר מידע מהמרשם הפלילי לידי גורמים שלישיים מסוימים. עם זאת, חוק המרשם הפלילי קובע בדיוק אילו גופים ולאיזו מטרה בכל מקרה. זהותם של אותם גופים, קבועה בתוספת של חוק המרשם הפלילי, כדלקמן: נשיא מדינת ישראל, יכול לקבל מידע מהמרשם הפלילי, לצורך בדיקתה של בקשת חנינה אשר מוגשת אליו. יושב ראש הכנסת, יכול לקבל מידע מהמרשם הפלילי, על מנת לבדוק האם מועמד לנשיאות המדינה או מועמד לתפקיד מבקר המדינה, נושא עמו רישום פלילי. זאת ועוד, ממשלת ישראל, רשאית לקבל לידה מידע מהמרשם הפלילי, במסגרת בדיקת מועמדותו של אדם למשרת נגיד בנק ישראל. שר הפנים יכול לקבל מידע מהמרשם הפלילי, על מנת לבדוק האם אדם המבקש לעלות ארצה, נושא עמו מרשם פלילי קודם, במדינת ישראל. כך גם הממשלה, אשר רשאית לקבל מידע מהמרשם הפלילי, במסגרת בחינת בקשה של משפחה המבקשת לשמש כמשפחת אמנה (משפחה שאמונה על טיפול בילד שהוצא לטובתו צו אימוץ, אך טרם אומץ על ידי משפחה מאמצת). להבדיל מאגף המודיעין, צבא הגנה לישראל יכול לקבל מידע מהמרשם הפלילי, לשם בדיקת רישום פלילי של מיועד לשירות ביטחון. סיכום ביניים: כל הגופים שצוינו, אשר אינם מהווים רשימה מלאה, רשאים מכוח חוק המרשם הפלילי, לקבל מידע ספציפי עבור צורך מסוים ולא “כך סתם”. זהו בעצם סוג של מעגל שני של רשימת זכאים לקבל מידע מהמרשם.

עוד נעיר, כי חוק המרשם הפלילי, בהתאם לסעיף 6, קובע כי ישנם גופים שאמונים על מתן רישיונות מסוימים, שרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי, במסגרת בחינת בקשה או קבלת החלטה האם להעניק רישיון או לשלול רישיון מאדם מסוים. דוגמא לכך, היא רשות הטבע והגנים, שאמונה על מתן רישיונות ציד, או משרד התחבורה במסגרת מתן רישיון נהיגה ועוד. עם זאת, השוני באשר לסעיף 6 לחוק המרשם הפלילי, הוא כי במקרים כאלו, יש צורך בקבלת הסכמה של מושא ההחלטה או הבקשה, לקבלת מידע מהמרשם.

מעגל נוסף של זכאים לקבלת מידע על המרשם הפלילי, קבוע בסעיף 8 לחוק המרשם הפלילי. סעיף זה מקנה למשטרה סמכות למסור מידע מהמרשם הפלילי, לגופים מסוימים ולבקשתם, לצורך בחינת מועמדותו של אדם מסוים המבקש להתמודד במכרז מטעם אחת מהרשויות הציבוריות, לרבות משרדי הממשלה. אותם גופים מופיעים בתוספת השנייה של חוק המרשם הפלילי. אך גם לצורך קבלת מידע מהמרשם, בהתאם לסעיף 8 לחוק המרשם, יש צורך בקבלת רשותו של מושא המרשם.

נעיר כי המרשם הפלילי כולל גם מידע על תיקים תלויים ועומדים נגד אדם מסוים. תיק תלוי ועומד הוא בעצם הליך פלילי שעדיין לא הוכרע. סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי, קובע כי ישנם גופים שיהיו זכאים לקבל מידע על תיקים תלויים ועומדים. גופים אלו הם למשל – היועץ המשפטי לממשלה, או קצין מבחן שעתיד לערוך תסקיר בהליך פלילי, כלפי חשוד. כך גם נציב שירות בתי הסוהר, אשר רשאי לקבל מידע על תיקים תלויים ועומדים בעת הצורך ועוד.

מתי רישום פלילי נמחק או מתיישן מהמרשם הפלילי?

רישום פלילי לא נותר לנצח, למעט חריג לא שכיח. הכלל הוא כי רישום פלילי, קודם כל מתיישן ורק לאחר מכן, הוא נמחק. בסופו של דבר, מחיקה או התיישנות של רישום פלילי, היא פונקציה של זמן שחלף מאז ההרשעה. למחיקה והתיישנות של רישום פלילי, ישנה משמעות רבה. למשל, כאשר אדם מורשע בהליך פלילי ובית המשפט עתיד לפסוק את עונשו, הרי שאז בית המשפט ייחשף למרשם הפלילי של אותו אדם. במידה ולאותו אדם יש רישום פלילי קרוב, הרי שברוב המקרים יהיה בכך כדי להחמיר בעונשו של אותו אדם. מנגד, רישום פלילי שמתיישן, לא יוצג בפני בית המשפט. מה גם שרישום שנמחק, כמוהו כלא היה. נקדים ונציין, כי רישום פלילי לא מתיישן ולא נמחק במקרים שבהם אדם הורשע בעבירת ביטחון חמורה, כמו בגידה, או עבירה של שיתוף פעולה עם האויב וכן עבירות שנוגעות לפשעי מלחמה. אין ספק כי אלו עבירות כל כך חמורות, עד שהמחוקק קבע שאין עליהן התיישנות ואין בהן מחילה.

באשר למחיקה והתיישנות של רישום פלילי, נתחיל מהסוף – ככלל, רישום פלילי יימחק בתום 10 שנים, מהרגע שבו הרישום הפלילי התיישן. כך קובע סעיף 16 לחוק המרשם הפלילי. רישום פלילי מתיישן בהתאם לסיווג של העבירה. ההתיישנות ופרק הזמן הנדרש לה, קבועים בסעיף 14 לחוק המרשם הפלילי. נסביר – אם הוטל על אדם עונש מאסר של עד שנה אחת, אזי העבירה תתיישן לאחר תום של 8 שנים מסיום ריצוי עונשו של אותו אדם. כאשר מדובר בעבירה שהוטל בגינה עונש מאסר של עד 5 שנים אך פחות משנה, אזי הרישום הפלילי יתיישן לאחר סיום ריצוי העונש ואזי תחל הספירה של 10 שנים. כלומר, 10 שנים לאחר סיום ריצוי העונש – העבירה תתיישן. אם מדובר בעבירה שהעונש שהוטל גבוה מ–5 שנים, אזי ההתיישנות תחל לאחר כפל תקופת המאסר, עם סיום ריצוי העונש, אך פרק הזמן לא יעלה על 15 שנים.

האם אפשר לבטל רישום פלילי?

ביטול של רישום פלילי, הוא אפשרי. למעשה, ישנן שתי דרכים לעשות כן. הדרך האחת היא מראש להימנע מרישום פלילי. הדרך השנייה היא באמצעות חנינה שתינתן על ידי נשיא המדינה. הבה נסביר:

הימנעות מהרשעה – אדם שעומד לדין פלילי, יורשע בסוף ההליך אם הוצגו ראיות המעידות מעבר לכל ספק סביר, שביצע את העבירה הפלילית. עם זאת, גם אם בית המשפט קובע שאדם מסוים ביצע עבירה פלילית, אזי עומדת לו הסמכות להימנע מלהרשיע את אותו אדם בפלילים. כלומר, הכלל הוא שאדם יורשע בפלילים, אך החריג לכלל – נקרא “הימנעות מהרשעה”. עם זאת, לא בקלות יימנע בית המשפט מהרשעה פלילית. במקרים כאלו, יש להוכיח לבית המשפט כי הנסיבות שבגינן בוצעה העבירה היו מיוחדות. כמו כן – יש להוכיח כי הרשעה תגרום לנזק ספציפי (למשל – האדם המורשע הוא סטודנט לרפואה, שלא יוכל לעסוק ברפואה אם יורשע בפלילים). נעיר כי גם אם בית המשפט נמנע מהרשעה, הוא עדיין יטיל עונש פלילי.

חנינה – לנשיא המדינה יש סמכות להעניק חנינה לאדם, בין אם לפני הרשעה פלילית ובוודאי שלאחר הרשעה פלילית. לנשיא המדינה יש סמכות למחוק רישום פלילי, להקדים את מועד ההתיישנות וכן להורות על קציבת עונש. לשם קבלת חנינה, יש להגיש בקשה מפורטת ומנומקת, כאשר סמכות החנינה היא סמכות שבה נשיא המדינה עושה שימוש במשורה. לשם הגשת בקשת חנינה, כדאי להיעזר בעורך דין פלילי.

מה הדין באשר לרישום משטרתי?

רישום משטרתי אינו רישום רשמי, להבדיל מהמרשם הפלילי. אך הדין קובע אמות מידה לניהולו ולקבלת מידע מטעם הרישום המשטרתי. כאמור, מדובר ברישום שכולל חקירות ומעצרים של מושא הרישום וליצור השלכות נגד מי שקיים בעניינו רישום משטרתי (למשל – במסגרת קבלה למשרות בשירות המדינה ועוד). נעיר כי בדומה למרשם הפלילי, לכל אדם יש זכות לקבל מידע ולערוך בדיקת רישום פלילי משטרתי בעניינו.

בשים לב לכל האמור, קובע חוק המרשם הפלילי, אמות מידה למחיקת רישום פלילי, בעת הצורך. הדרך המוכרת ביותר, היא לפנות לקצין משטרה, כדי שישנה את עילת סגירת התיק. אם תיק פלילי במשטרה נסגר מחמת חוסר ראיות או עניין לציבור, הרי שאז יוותר רישום משטרתי. מנגד, אם התיק במשטרה נסגר בשל חוסר אשמה, הרי שאז לא יוותר רישום פלילי משטרתי.

זאת ועוד, בהתאם לחוק המרשם הפלילי (תיקון מס’ 8 לחוק זה), רישום משטרתי יימחק באופן אוטומטי אחרי 7 שנים, אך המחיקה כאמור תיעשה רק בעבירות מסוג עוון (עבירות בנות עונש מאסר הגבוה מ–3 חודשים אך נמוך מ–3 שנים) או בעבירות מסוג חטא (עבירה שהעונש בגינה לא יעלה על 3 חודשים). דרך נוספת למחיקת רישום משטרתי, היא פניה לקצין משטרה האמון על המרשם, בבקשה מנומקת. גם במקרים כאלו רצוי מאוד להיעזר בעורך דין פלילי.

לסיכום:

עורכי דין פליליים עוסקים בתחום הרישום הפלילי. מדובר בנושא שמצריך ידע, ניסיון והבנה. לכן, אם נתקלתם בצורך למחוק רישום פלילי או משטרתי, רצוי מאוד להיעזר בעורך דין פלילי בעל ניסיון.

חדשנית שניתנה על ידי בית המשפט העליון לאחרונה.

מחיקת רישום פלילי, 5.0 out of 5 based on 5 ratings