דמיינו לכם שאתם גרושים ומקיימים הסדר משמורת, שבמסגרתו ההורה השני זוכה להיות עם ילדיו פעמיים בשבוע וכן בכל סוף שבוע שני. לפתע, ביום בהיר אחד, בן הזוג האחר לוקח את ילדכם המשותף למדינה זרה, בכוונה להתגורר שם, עקב מציאת עבודה. מה הדין במקרה כזה? מה תוכלו לעשות? על כך, במאמר שלהלן. נעיר כי התשובה לשאלה ששאלנו, מופיעה בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ”א–1981 (להלן: “חוק אמנת האג”). לאור חשיבות הנושא, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, שיעסוק בסוגיה זו ויסקור אותה.

נדגיש כי מאמר זה הוא מאמר כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך חשוב לפנות לעורך דין דיני משפחה בעל ניסיון. כמו כן, המאמר מנוסח בלשון זכר, אך פונה לשני המינים כאחד.

אמנת האג:

אמנת האג, היא אמנה שתכליתה יצירת רשת של מדינות שתסייענה אחת לשנייה, במקרה של העברת קטין ממדינה למדינה. האמנה נוצרה כדי למצוא פתרון למקרים שבהם הורה אחד מחליט לקחת את ילדיו ולהעביר אותם למדינה אחרת, למרות שההורה השני עדיין מתגורר במדינת האם. האמנה נועדה להגן על קטינים, ולדאוג לכך שהם יגדלו במדינת המוצא שלהם או במדינה אחרת, שבה הם נטועים מבחינה משפטית ומבחינה חברתית. ישראל קיבלה את האמנה ואף הפכה אותה לחלק מעולם המשפט שלה, באמצעות חוק אמנת האג.

חוק אמנת האג:

כאמור, ישראל קיבלה את אמנת האג והפכה אותה לחלק מהמשפט הפנימי שלה, מכוח חוק אמנת האג. חוק זה מקנה לבית המשפט לענייני משפחה, את סמכויות השפיטה בענייני חטיפת ילדים. כמו כן, החוק קובע כי הגורם המבצע והמפקח על יישום החוק, הוא היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, החוק קובע בפתיח, כי מטרתו להבטיח החזרה של ילדים שנלקחו שלא כדין ממדינת המוצא שלהם, ובהתאם גם להבטיח להורים זכויות משמורת וביקורים, בכל מדינה שחברה באמנה.

מהי חטיפת ילד? מה ההגדרה החוקית?

חוק אמנת האג מגדיר “חטיפה” של ילד, בתור “הרחקה או אי החזרה של ילד, במקרים הבאים: “(א) יש בהן הפרת זכויות המשמורת המוענקות לאדם, למוסד או לכל גוף אחר, בין במאוחד ובין בנפרד, על פי דין המדינה שבה היה מקום מגוריו הרגיל של הקטין סמוך לפני הרחקתו או אי החזרתו, וכן (ב) בעת ההרחקה או אי ההחזרה הופעלו אותן זכויות בפועל, בין במאוחד ובין בנפרד, או שהיו מופעלות כך אלמלא ההרחקה או אי ההחזרה. זכויות המשמורת הנזכרות בסעיף קטן (א) יכול שינבעו במיוחד מכוח דין, החלטה שיפוטית או מנהלית או הסכם בעל תוקף משפטי על פי דין אותה מדינה”.

נדגיש שתי נקודות נוספות: מקרה של הורים גרושים, שמקיימים הסדר משמורת, ואחד ההורים לא מביא את הילד המשותף שלהם לבית ההורה השני בשעה המדויקת, אלא מספר שעות לאחר מכן – מקרה כזה לא נחשב בתור חטיפת ילדים בהתאם לאמנה. האמנה חלה על מקרים קשים, של לקיחת ילד והעברתו למדינה אחרת, או הרחקתו מהורה אחד. עוד נקודה חשובה היא כי האמנה חלה על ילדים עד גיל 16 ולא עד גיל 18. כלומר, ההנחה היא כי ילדים בגיל 16 הם מספיק בגירים ולא ניתן לכפות עליהם להישאר במקום שבו הם אינם מעוניינים.

הליכים לפי חוק אמנת האג:

ההליכים המשפטים בהתאם לחוק אמנת האג, הם הליכים מאוד מהירים, כלומר – הורה שמבקש להחזיר את ילדו שהורחק למדינה אחרת, קודם כל יפנה לבית המשפט לענייני משפחה. החלטה בבקשה – עתידה להתקבל בתוך מספר ימים או שבועות. לאחר קבלת פסק דין שמורה על החזרת הילד, בסיוע של היועץ המשפטי לממשלה ומכוח האמנה, על ההורה לפנות עם פסק הדין לרשות הרלוונטית במדינה שאליה הילד הועבר, ושם ייושם פסק הדין. כחלק מהוראות האמנה, פסק דין שניתן במדינה חברה אחת, יחייב רשויות במדינות אחרות. כמו כן, הוראות החוק בישראל והוראות האמנה, מחייבות להשיב קטין, בהינתן פסק דין – באופן מיידי.

חשיבותו של עורך דין משפחה:

הליכים לפי חוק אמנת האג, הם הליכים מאוד מורכבים מבחינה משפטית וכן קשים גם מבחינה רגשית. כלומר, נדרש ידע רב לטיפול בתביעה מכוח חוק אמנת האג. לכן, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין דיני משפחה בעל ניסיון.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
חטיפת ילדים ואמנת האג - מה כדאי לדעת?, 5.0 out of 5 based on 5 ratings

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *