ירושות וצוואות הן מסוג התחומים שנוגעים לכל אדם במדינת ישראל, שכן אין אדם שאין לו קרוב משפחה שנפטר, כאשר לאחר מכן עלה הצורך לחלק את עיזבונו, כלומר – את מסת הרכוש שהייתה לו בחייו. במאמר שלהלן, נעסוק בשאלה כיצד ניתן לחלק עיזבון, מה הדין הרלוונטי בנושא וכן נציג כמה דברים שכדאי לדעת על ירושות וצוואות. כל זאת – לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

הדין לגבי ירושות וצוואות?

החוק הרלוונטי בכל הנוגע לירושות וצוואות במדינת ישראל, נקרא חוק הירושה, התשכ”ה–1965 (להלן: “חוק הירושה”). חוק זה קובע מי רשאי לרשת אדם, באילו מקרים אדם לא יהיה רשאי לרשת אדם אחר וכן כיצד ניתן להוריש עיזבון. עוד קובע חוק הירושה, מהי ירושה על פי דין ומהי ירושה על פי צוואה. חוק הירושה גם קובע כיצד ניתן לערוך צוואה ובאילו מקרים צוואה לא תוכר. בנוסף, קובע חוק הירושה מהן סמכויות בית המשפט לענייני משפחה בסוגיות הנוגעות לירושות וצוואות. כמו כן, חוק הירושה מסדיר ומגדיר את סמכויותיו של רשם הירושה ואת סמכויותיו של מנהל העיזבון, במידה וזה מונה.

כיצד מחלקים עיזבון?

כאמור, עיזבון הוא כינוי למסת הרכוש שהותיר אחריו אדם שנפטר. על פי חוק הירושה, עיזבון ניתן להורשה בשתי דרכים. הדרך האחת היא באמצעות ברירת המחדל החוקית הקבועה בחוק הירושה, דהיינו – ירושה על פי דין. הדרך השנייה היא באמצעות עריכת צוואה. למעשה, באמצעות צוואה ניתן לשנות את ברירת המחדל החוקית הקבועה בחוק הירושה.

מהי ירושה על פי דין?

חוק הירושה קובע בסעיף 10 כי במקרה שבו אדם לא הותיר אחריו צוואה, יהיו יורשיו כדלקמן – מי שהיה או הייתה בן או בת זוגו בחייו וכן ילדיו. כל אחד משני הגורמים ייהנה ממחצית עיזבונו של המנוח. במידה ולאדם לא הייתה משפחה, אזי עיזבונו יועבר למדינת ישראל. זו ירושה על פי דין, דהיינו – חוק הירושה קובע ברירת מחדל חוקית במקרה שבו אדם לא הותיר אחריו צוואה.

מהי ירושה על פי צוואה?

כאמור, ירושה על פי דין היא מעין ברירת מחדל. אך את אותה ברירת מחדל אפשר לשנות בקלות, כלומר – באמצעות עריכת צוואה. באמצעות צוואה יכול כל אדם לצוות את שירצה, כלומר – כל אדם יכול להורות בצוואתו כי עיזבונו יועבר למי שהוא מעוניין, אפילו אם לא מדובר בילדיו או בן או בת זוגו. עם זאת, לשם עריכת צוואה ישנם מספר תנאים חשובים. צוואה יכולה להיערך על פי אמות המידה הקבועות בחוק הירושה. ישנם ארבעה סוגי צוואות. הבה נסקור את כל הסוגים:

צוואה בכתב – זאת הצוואה הנפוצה והפשוטה ביותר לעריכה. צוואה זו צריכה להיערך בכתב, לכלול תאריך ועל המצווה לחתום עליה. נעיר כי אדם יכול לשנות את צוואתו בכל זמן שיחפוץ במהלך חייו.

צוואה בפני עדים – צוואה בפני עדים, זהה למעשה לצוואה בכתב. אך צוואה זו צריכה להיערך בפני שני עדים ושני העדים צריכים לחתום על הצוואה.

צוואה בפני רשות – כל אדם יכול לערוך צוואה בפני רשות, בין אם באמצעות הפקדת צוואה אצל רשם הירושה או בית המשפט ובין אם באמצעות הקראת צוואה בעל פה לפרוטוקול של בית המשפט או רשם הירושה או בית דין דתי.

צוואה בעל פה – צוואה בעל פה מכונה צוואת “שכיב מרע”, שכן היא רלוונטית רק במקרה שבו אדם גוסס או מאמין שהוא עתיד למות בזמן הקרוב. רק במקרים כאלו יכול אותו אדם להקריא צוואה בעל פה לשני עדים, כאשר שני העדים מחויבים בעריכת זיכרון דברים. מיד לאחר הקראת הצוואה, על שני העדים לסור לרשם הירושה ולהפקיד בידיו את זיכרון הדברים. במידה והמצווה לא נפטר בתוך כחודש לאחר מסירת הצוואה, אזי היא תבוטל מאליה. כך שצוואה שבעל פה היא צוואה חריגה והיא משמשת רק במקרה אחד וקיצוני.

איך מממשים ירושה או צוואה לאחר מותו/ה של קרוב/ה?

בעת מותו של אדם, יש לפנות לרשם הירושה על מנת לקבל צו קיום צוואה, במקרה שאדם הותיר אחריו צוואה. לחלופין, יש לפנות לרשם הירושה בבקשה לקבלת צו ירושה, במקרה שאדם לא הותיר אחריו צוואה. בשני המקרים יכולים צדדים שלישיים להתנגד לאחד מן הצווים הללו ואז יתקיים דיון בהתנגדות בפני בית המשפט לענייני משפחה. במידה וההתנגדות נדחתה, אזי יינתן הצו. במידה וההתנגדות התקבלה, אזי בית המשפט ייתן הוראות לעניין מימוש הירושה או הצוואה.

לסיכום

ענייני חלוקת עיזבון הם עניינים מורכבים, המצריכים ידע וניסיון משפטי בתחום. לכן, תמיד כדאי להיוועץ בנושא באופן פרטני עם עורך דין משפחה מיומן.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (5 votes cast)
VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 0 (from 0 votes)
חלוקת עיזבון - להלכה ולמעשה, 5.0 out of 5 based on 5 ratings

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *