משפחה צריכה להיות המקום המגונן, המלטף, הדואג והאכפתי. אך המציאות מעידה כי לעיתים המשפחה היא מקור לפגיעה קשה מאוד, פיזית ונפשית. כך במקרים של אלימות במשפחה. חשוב להדגיש כבר בפתח הדברים, כי אלימות במשפחה יכולה לבוא לידי ביטוי במספר וריאציות. אלימות במשפחה יכולה להיות אלימות פיזית, בין אם מדובר באלימות בין הורים לילדים ואף בין בני זוג. אלימות במשפחה יכולה גם לבוא לידי ביטוי באלימות נפשית והתעללות רגשית, בין אם מדובר בבני זוג ובין אם מדובר בהורים וילדים. אלימות במשפחה יכולה גם להיות אלימות כלכלית, דהיינו – התנהגות שמונעת מבן משפחה גישה לכספים ומקורות כספיים שלהם הוא זכאי (או זכאית) על פי זכות שבדין. בשל חשיבותו הרבה של הנושא, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, שיעסוק באלימות במשפחה בכלל היבטיה.

במסגרת המאמר, נסביר מהי אלימות במשפחה, אילו סוגים של אלימות במשפחה ישנם וכן אילו חוקים רלוונטיים לתחום האלימות במשפחה. במסגרת הדיון באותם חוקים, נסביר גם באילו פעולות יכול לנקוט מי שסובל מאלימות במשפחה. כל זאת, נסביר ונסקור, לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם הגולשים והגולשות.

נבקש להעיר כבר בפתח הדברים, כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך ניתן לפנות למשרדנו ולתאם פגישת ייעוץ.

כיצד נגדיר “אלימות במשפחה”

על פניו, המונח אלימות במשפחה הוא מונח שמאוד קל להגדיר. לכאורה, כל אדם יוכל לזהות אלימות במשפחה כאשר הוא רואה אותה. אך המציאות מעידה, כי אלימות במשפחה אינה בהכרח דבר שקל לזהות, שכן אלימות יכולה להיות נסתרת וסמויה מן העין. במילים אחרות, אצל רוב האנשים אלימות במשפחה מתקשרת באופן די אוטומטי, לאלימות פיזית. כלומר, לסיטואציה שבמסגרתה בן משפחה תוקף פיזית בן או בת משפחה אחר\ת. עם זאת, אלימות במשפחה לא בהכרח באה לידי ביטוי באקט פיזי, כפי שגם נציג לכם, הקוראים, בהמשך. במקביל, אלימות במשפחה, כשמה כן היא – אלימות בין שני בני משפחה. אך בני משפחה לא בהכרח חייבים להיות הורים וילדים או בני זוג. בני משפחה יכולים להיות גם סבים וסבתות (לא אחת שומעים אנו על מקרים של עבירות מין בין סבים לנכדים). אלימות בין בני משפחה יכולה גם לבוא לידי ביטוי באלימות בין דודים וכן בין אחים ואחיות (למשל – רבים הם המקרים שבהם אחים הואשמו והורשעו בתקיפה של אחות בגין התנהגות לא נאותה לשיטתם, כגון כבוד המשפחה).

באשר לאלימות פיזית במשפחה – היא יכולה לבוא לידי ביטוי באלימות קלה, כלומר – דחיפה, סטירה, מכה ועוד. אך אלימות פיזית בין בני משפחה יכולה גם להיות חמורה בהרבה (ונעיר – כל אלימות חמורה כשלעצמה). לדוגמא, אלימות פיזית בין בני משפחה יכולה לבוא לידי ביטוי בעבירות מין ובתקיפה מינית וכן בפגיעה מינית במשפחה. דהיינו – עבירות מין כגון – אונס, מעשה סדום, הטרדה מינית, מעשה מגונה ועוד. אלימות פיזית יכולה גם לבוא לידי באלימות מילולית תכופה. כמו כן, אלימות יכולה גם להתבטא באיומים, אשר לכשעצמם מהווים עבירה פלילית לפי הדין הקיים. יוער, כי אלימות פיזית וגם איומים, אסורים על פי חוק. מדובר בעבירות פליליות חמורות, שהעונש בגינן עשוי להגיע לעיתים עד 6 שנות מאסר.

אלימות במשפחה, כפי שתיארנו בפתיח, אינה חייבת להיות אלימות פיזית. אלימות במשפחה יכולה גם להיות אלימות מילולית. כאשר בן משפחה סובל במשך שנים מהתעללות מילולית, השפלות, נזיפות ואווירה אלימה ששוררת בבית, הרי שאותו בן משפחה סובל מאלימות. כך גם באשר לאלימות כלכלית. אלימות כלכלית היא סוג נוסף של אלימות, שבא לידי ביטוי בסיטואציות שבן משפחה למעשה מנותק מכל המקורות הכספיים שהוא זכאי להם כדין, על ידי בן משפחה אחר. אותו בן משפחה יכול להיות בן זוג, אך גם הורה הנוהג כך כלפי ילדו וגם ילד שנוהג כך כלפי הוריו. נעיר, כי אלימות מילולית ואלימות כלכלית עשויות להסב נזק אישי ונפשי, כלפי מי שסובל מהן.

כאשר אנו עוסקים באלימות במשפחה, הרי שדרך הפעולה היא מניעתית וגם נזיקית. כלומר, הדרך לטפל באלימות במשפחה כוללת את הפן הפלילי, דהיינו – באמצעות הגשת תלונה במשטרה אשר תוביל לכתב אישום, הרשעה ואף למאסר מאחורי סורג ובריח. במקביל, טיפול באלימות במשפחה, לא רק אלימות פיזית, יכול להתבסס על בקשות לצווי הרחקה כלפי האדם הנוהג באלימות. החוק מאפשר לבן משפחה לעתור לקבלת צו הרחקה, בהתאם לחקיקה ספציפית, שאליה נתייחס בהמשך. המישור הנוסף, הוא המישור הכספי, שרלוונטי ביותר במקרים של אלימות מילולית וכן גם אלימות כלכלית. אדם הסובל מסוגים אלו של אלימות, רשאי תמיד לפנות לבית המשפט בתביעה נזיקית וזאת במידה והוסב לו נזק כתוצאה מההתנהגות של הנוהג באלימות. נזק יכול להתבטא במספר מישורים – החל מנזק נפשי ועד נזק כלכלי. כך שהטיפול באלימות במשפחה, משתנה בהתאם לסוג האלימות, טיבה של האלימות וכן בהתאם לנסיבות העניין.

לסיכום חלק זה, נבקש להציע הגדרה למונח אלימות במשפחה. אין מדובר בהכרח בהגדרה משפטית טהורה ומנגד גם אין מדובר בהגדרה פורמאלית. הטעם לכך, הוא שאין במדינת ישראל, נכון לכתיבת שורות אלו, הגדרה אחת מדויקת למונח אלימות במשפחה. הגדרתנו המוצעת היא כזו – אלימות במשפחה כי כל מעשה שיש בו פגיעה פיזית או מילולית או התנהגותית, אשר יכולה לפגוע בצד השני הסובל מהאלימות, בין אם בכספו, בגופו, ברכושו, בנפשו וברגשותיו. הגדרה זו למעשה מכסה את כל סוגי האלימות במשפחה, החל מאלימות פיזית ועד אלימות מילולית, רגשית וכלכלית.

סוגים של אלימות במשפחה

עד כה התייחסנו באופן כללי למונח אלימות במשפחה. בחלק שלהלן, נבקש להציג סקירה מקיפה יותר, של סוגים של אלימות במשפחה, תוך מתן דגש לאופן שבו ניתן להתמודד עם כל סוג של אלימות:

אלימות פיזית –

אלימות פיזית, כשמה כן היא, אלימות פיזית שמופנית כלפי אדם אחר. אלימות יכולה להתבטא, בין היתר, בתקיפה, בהכאה, בהטלת מום וכן גם באלימות פיזית קלה, כמו דחיפות וכו’. ככלל, אלימות פיזית מוגדרת כעבירה פלילית, בהתאם לחוק העונשין, התשל”ז – 1977 (להלן: “חוק העונשין”). כפי שתיארנו לעיל, אלימות בין בני משפחה, במיוחד כאשר מדובר באלימות שנעשית בין בגיר לקטין חסר ישע (למשל – הורה וילד) או בני זוג, היא עבירה פלילית, שבנסיבות חמורות העונש בגינה עשוי להגיע עד 6 שנות מאסר. כאשר מדובר בעבירות חמורות יותר, כגון – התעללות מינית בקרב בני משפחה, או מעשי אונס בין בני משפחה, הרי שאז קיימים עונשים מאוד חמורים בחוק העונשין. העונש על עבירת אונס עשוי להגיע עד 16 שנות מאסר וכאשר עבירה זו נעשית בנסיבות חמורות, הרי שאז העונש עשוי להגיע עד 20 שנות מאסר.

אלימות פיזית, מטופלת במישור הפלילי. אדם אשר סובל מאלימות פיזית, עליו לפנות למשטרה לשם הגשת תלונה. תלונה במשטרה, כאשר מדובר באלימות במשפחה, לרוב תוליד כתב אישום פלילי, אשר בסופו האדם אשר נוהג באלימות, עשוי להיאסר לתקופת מאסר ממושכת. זאת ועוד, כאשר סובלים מאלימות במשפחה, לנפגע יש זכות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן צו הרחקה. החוק למניעת אלימות במשפחה, התשמ”א – 1991 (להלן: “החוק למניעת אלימות במשפחה”), מקנה לבן משפחה (דהיינו – הורים, ילדים, זוגות, אחים ועוד) את הזכות לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הגנה, כלומר – צו הרחקה. על החוק למניעת אלימות במשפחה, נרחיב בהמשך המאמר.

אלימות רגשית/נפשית

הבה ניקח את הסיטואציה הבאה – אישה שחיה עם בעלה, אשר במשך שנים סובלת מהתעללות נפשית שבאה לידי ביטוי באמירות מעליבות על גופה של אותה אישה, או אמירות מעליבות לגבי אופייה ובכלל זה התעללות שבאה לידי ביטוי בקללות, צעקות, נזיפות והשפלות בפרהסיה. אין ספק שסיטואציה כזו קשה לקריאה ובוודאי שלצפייה.

סיטואציה כזו היא עוד יותר קשה למי שסובל מהתנהגות כזו. המציאות מעידה כי נשים רבות וגם גברים סובלים מהתעללות נפשית ורגשית על ידי בן משפחה. אם ננסה לפרש את ההגדרה של אלימות רגשית ונפשית, הרי שהגדרה זו תתייחס לסיטואציות שבהן אדם סובל\ת מהתנהגות בריונית של בן משפחה. בריונות מצד בן משפחה עשויה לבוא לידי ביטוי בגידופים, השפלות וכו’. נעיר גם כי אלימות מילולית ונפשית, באה לידי ביטוי בין סוגים רבים של בני משפחה. אומנם, אלימות מילולית ורגשית בעיקר באה לידי ביטוי בין בני זוג, בין אם מדובר בגבר אלים מילולית ובין אם מדובר באישה אלימה מילולית. עם זאת, התנהגות אלימה מבחינה מילולית מתרחשת גם בין הורים לילדים וגם בין בני משפחה אחרים.

אלימות כלכלית

אלימות כלכלית היא מושג חדש שלאט לאט הופך להיות שכיח, למרות שרק בשנים האחרונות, החלה מודעות רבה יותר לאלימות כלכלית. אלימות כלכלית, היא התנהגות שבה בן משפחה מונע מבן משפחה אחר גישה למקורות כספיים, שאותו בן משפחה זכאי ליהנות מהם. דוגמא לאלימות כלכלית באה לידי ביטוי בסיטואציה שבה בעל מונע מאשתו את הזכות ליהנות מכספי המשכורת שאותה היא מרוויחה, אוסר עליה להחזיק בפנקס שיקים וכן אוסר עליה להחזיק בכרטיס אשראי. למעשה, במקרה כזה האישה הופכת להיות תלויה לגמרי בגחמותיו וברצונותיו של בעלה. אין ספק שהתנהלות זו אינה תקינה, אינה מוסרית ואינה ראויה. המציאות מעידה כי אלימות כלכלית חלה על כל שכבות האוכלוסייה. דהיינו, הן על השכבות החזקות כלכלית והן על השכבות החלשות יותר כלכלית.

בניגוד לאלימות פיזית, לא פשוט להגדיר אלימות כלכלית. אלימות כלכלית אינה מוגדרת כיום לפי החוק הישראלי ואין שום חקיקה שמתייחסת לסוג כזה של אלימות. עם זאת, ישנה הצעת חוק להגדרה ולאיסור של ביצוע אלימות כלכלית. להצעת חוק זו קוראים הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה, התשע”ה – 2015. הצעת החוק הזו, הגדירה את המונח אלימות כלכלית כדלקמן – “התנהגות סדרתית ונמשכת של בן זוג או בן משפחה המהווה כפייה, הטעייה או שליטה שאינה סבירה בבן זוגו או בבן משפחתו”. במסגרת הצעת החוק, נכללה מניעת משאבים כלכליים על ידי בן זוג או על ידי ילדים (שכן אלימות כלכלית יכולה להתבטא גם בין ילדים להורים ולהיפך), מניעה לעסוק במשלח יד ועוד. הצעת החוק הזו, נכון לכתיבת שורות אלו, עדיין לא הפכה לחוק רשמי.

לדעתנו, אלימות כלכלית היא אלימות לכל דבר ועניין, אך מאחר ואין כיום הגדרה ממצה לשאלה מהי אלימות כלכלית ואין כיום חקיקה מפורשת העוסקת באלימות כלכלית, הרי שהפתרון למאבק באלימות כלכלית יכול להתבצע בשני מישורים. המישור האחד הוא המישור האזרחי. אדם שסובל מאלימות כלכלית, יכול לתבוע את נזקיו הכספיים מול מי שנהג מולו באלימות כלכלית. כל זאת, מבלי לגרוע מזכותו לתבוע את נזקיו הנפשיים, במידה ואלו נגרמו עקב התנהגותו של מי שנהג באלימות. עוד אפשרות שעומדת לאדם שנפגע מאלימות כלכלית, לעתור – בדומה למקרים של אלימות מילולית או פיזית – בבקשה למתן צו הרחקה, כלפי האדם הנוהג כלפיו באלימות כלכלית.

חקיקה בתחום האלימות במשפחה

עד כה התייחסנו בקצרה לחקיקה הרלוונטית לתחום האלימות במשפחה בחלקים הקודמים. בחלק שלהלן נבקש להציג סקירה ממצה וממוקדת יותר, כדלקמן –

חוק העונשין –

כאמור, חוק העונשין הוא החוק הפלילי במדינת ישראל. למעשה, מדובר בקודקס פלילי מקיף ושלם, הכולל מגוון רב של איסורים מהתחום הפלילי. בין היתר, חוק העונשין קובע כי אלימות היא עבירה פלילית. כמו כן, חוק העונשין קובע כי אלימות בין בני משפחה, או אם נרצה – “תקיפת בת או בן זוג”, היא עבירה פלילית בת 4 שנות מאסר במקרים שאינם מוגדרים בתור תקיפה בנסיבות מחמירות. עם זאת, תקיפה בנסיבות מחמירות של בן או בת זוג, או חסר ישע שהוא בן משפחה, היא עבירה פלילית שהעונש בגינה יכול להגיע עד 6 שנות מאסר.

נדגיש, כי חוק העונשין מגדיר תקיפה של בן או בת זוג, כעבירה חמורה יותר מאשר תקיפה רגילה שהעונש בגינה עומד על 2 שנות מאסר. בהתאמה, גם תקיפה של אדם מבוגר (עבירה שנוגעת למקרים שבהם האלימות מופנית על ידי ילדים כלפי הוריהם) היא עבירה חמורה, שהעונש בגינה עומד על 5 שנות מאסר ובנסיבות מחמירות (כאשר התקיפה גרמה גם לנזקים גופניים והותירה סימני אלימות), על 7 שנות מאסר.

החוק למניעת אלימות במשפחה –

החוק למניעת אלימות במשפחה הוא חוק שנועד לסייע לאנשים שנפגעו כתוצאה מאלימות על ידי בן משפחה, בין אם מדובר באלימות פיזית או אלימות מילולית. החוק מקנה לאדם שנפגע כתוצאה מאלימות במשפחה, זכות לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הרחקה. חוק זה מותאם לסכסוכים בין בני משפחה, כאשר לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, בן משפחה מוגדר בתור – הורה, ילד, אחים, בני זוג ועוד. כמו כן, לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, על מנת שבית המשפט לענייני משפחה יורה על מתן צו הגנה, על מבקש הצו להוכיח קיומה של חלופה מבין מספר חלופות. למשל – כי האדם המטריד פוגע בשלוות ומרקם חייו, שהאדם נגדו מבוקש הצו נוהג באלימות, לרבות אלימות מילולית ופיזית, כי האדם אשר נגדו מבוקש הצו, מאיים על חייו של מבקש הצו ועוד. עוד נעיר, כי החוק למניעת אלימות במשפחה, הוא חוק שנועד להסדיר עניינים הנוגעים לאלימות במשפחה, לכן הוא גם חוק שקיימות בו מספר התאמות שרלוונטיות רק לסכסוכים משפחתיים. למשל, במקרה שבו מתבקש צו הגנה כלפי קטין שמתגורר באותו הבית עם מבקש הצו, החוק מחייב מציאת דיור חלופי והסתייעות בעובד סוציאלי. כמו כן, כאשר מוגשת בקשה למתן צו הגנה, הרי שהחוק למניעת אלימות במשפחה מחייב את בית המשפט להחרים כלי ירייה שנמצא אצל האדם אשר נגדו ניתן צו וזאת לאור ניסיונות עבר מרים, שבהם בני משפחה נהרגו על ידי בן משפחה שנהג באלימות.

במידה ובית המשפט נעתר לבקשה למתן צו הגנה, הרי שהצו יהיה בתוקף למשך חצי שנה. עם זאת, לבית המשפט יש סמכות להורות על הארכת תוקף הצו לתקופה נוספת של עד שנה. במקרים חריגים, לבית המשפט יש סמכות להאריך את הצו למשך תקופה כוללת של שנתיים, אך סמכות זו היא חריגה ושמורה רק למקרים מיוחדים מאוד. כמו כן, בקשה למתן צו הגנה, מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, למרות שבקשה זו ניתן להגיש לבית משפט השלום וכן לבית דין דתי.

לגופו של עניין, בקשה למתן צו הגנה, מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, מוגשת בכתב. בעת הגשת הבקשה יש לצרף תצהיר. לאחר מכן, בית המשפט דן בבקשה במעמד צד אחד. בשלב הזה בית המשפט יכול להורות על צו הרחקה זמני עד למועד הדיון שייקבע בפניו. מנגד, בית המשפט יכול לקבוע כי לא יינתן צו עד למועד הדיון. לאחר מכן, יזומנו הצדדים לדיון, שלאחריו, בעת שיישמעו הצדדים בפני בית המשפט, ייקבע האם יינתן צו הגנה. אנו מציעים תמיד להיעזר בעורך דין משפחה, לשם הגשת בקשה למתן צו הגנה.

לסיכום

אלימות במשפחה היא נושא עשיר, רחב ומורכב. הוא עשיר משום שהוא כולל רבדים רבים, חלקם משפחתיים, חלקים חברתיים וחלקם אישיים. מבחינה משפטית, זהו תחום מורכב משום שהוא משלב את תחום דיני המשפחה, את תחום המשפט הפלילי ולעיתים גם את תחום דיני הנזיקין. אנו סבורים שאלימות במשפחה היא דבר פסול ובמידה ואתם\ן סובלים או סובלות מאלימות במשפחה, מכל סוג, כדאי לפנות לעורך דין דיני משפחה בעל ניסיון.

אלימות במשפחה, 5.0 out of 5 based on 5 ratings