בדרך כלל, עבירות פליליות מתחלקות לשני סוגים. הסוג הראשון הוא עבירות הצווארון הכחול, שהן לרוב העבירות הפשוטות, הקלות והמוכרות ביותר. במילים אחרות – מדובר בדרך כלל ב”עבירות רחוב”, כמו פריצה לדירה, גניבת רכב, שוד בנק, תקיפה או איומים ועוד. לעומת זאת, ישנן עבירות המכונות “עבירות צווארון לבן”. בדרך כלל אלו עבירות פליליות חמורות מאוד, אשר קשות להגדרה ולפיענוח, כאשר בין המאפיינים המובהקים של אותן עבירות, שלא תמיד קל להצביע עליהן ולאתר אותן.

ישנה “תורה” שלמה שמתייחסת לעבירות צווארון לבן. אותה תורה מתייחסת בין היתר למאפיינים הייחודים לעבירות לבן ולמאפיינים של מבצעי העבירות האלו. אומנם לא נוכל להציג את כל התורה הזו במאמר שלהלן, אך נציג סקירה מקיפה על התחום המורכב והמרתק, הנקרא “עבירות צווארון לבן”. כל זאת במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לנוחיות הגולשים והגולשות:

מהי עבירת צווארון לבן?

לא פשוט להסביר מהי עבירת צווארון לבן, משום שכדי להסביר מהן עבירות צווארון לבן, יש למנות מגוון רב של מאפיינים, שאותם יש להתאים וליישם על כל סוג של עבירה, על נסיבותיה. אם בכל זאת נתעקש ונבקש להציג הגדרה מסוימת, נוכל לומר כי עבירות צווארון לבן הן בדרך כלל עבירות שהביצוע שלהן דורש תחכום וידע רב. מבצעי העבירות הללו הם לרוב בעלי תפקידים או כישורים מיוחדים, בין היתר בעלי השכלה רחבה מאוד. כפועל יוצא, עבירות צווארון לבן הן בדרך כלל עבירות המתקשרות לעבירות מס, עבירות הנעשות במסגרת תאגידית, עבירות חשבונאיות (כמו: ניירות ערך) ועוד. בהמשך המאמר נמנה את אותם מאפיינים, אשר יוכלו לסייע לקורא לבחון האם מדובר בעבירת צווארון לבן.

עיקר המאפיינים של עבירות צווארון לבן:

לא פשוט להגדיר מהן עבירות צווארון לבן. כדי להגדיר עבירות צווארון לבן, יש להצביע על מספר מאפיינים וליישם אותם על כל מקרה ספציפי, על מנת להכריע האם עבירה מסוימת היא עבירת צווארון לבן. בחלק שלהלן נסקור את עיקר המאפיינים, כדלקמן:

עבירות הדורשות תחכום מרבי: אחד המאפיינים המהותיים לעבירות צווארון לבן, הוא התחכום הנדרש במסגרת אותן עבירות. זאת, בניגוד למשל לעבירות רגילות של גניבה מחנות או שוד באיומי אקדח. עבירות צווארון לבן הן עבירות אשר מראש דורשות ידע ותחכום גבוה מאוד. לא אחת מדובר בעבירות שנעשות באמצעי הסוואה מאוד מתוחכמים, כמו שימוש בקודים, במחשוב ברמה גבוהה, בשימוש בעסקים לגיטימיים לצורך הסתרת הנהנה העיקרי (שהוא מבצע העבירה) ועוד. משום שעבירות צווארון לבן הן עבירות הדורשות תחכום רב, אזי לא אחת קשה מאוד לזהות את אותן עבירות. לדוגמא, לא תמיד קל לאתר העלמות מס הנעשות באמצעות שימוש בחברות קש אשר רשומות במדינות זרות. דוגמא אחרת: לעיתים קשה מאוד לזהות עבירה של שימוש במידע פנים, משום שלא יהיה קל להוכיח את הקשר בין השימוש באותו מידע, לבין הרווח שנוצר כתוצאה מכך. נסכם: עבירת צווארון לבן תמיד תהיה עבירה שהביצוע שלה דורש תחכום רב. מדובר בעבירות שלא קל להצביע עליהן וכן לא קל לבצען.

מבצעי עבירה ברמה אישית גבוהה: בניגוד ל”עבירות רחוב”, אשר לא אחת נעשות ע”י אנשים קשי יום, עבירות צווארון לבן נעשות לא אחת ע”י הבנקאי שלכם, עורך הדין שלכם, רואה החשבון שלכם, או ע”י האדם עם החליפה המרשימה שאותו ראיתם לאחרונה בבית הקפה. כלומר, עבירות צווארון לבן נעשות ע”י אנשים ברמה אישית מאוד גבוהה. בדרך כלל עבריין הצווארון הלבן הוא אדם משכיל מאוד, עם מספר תארים ועם מקצוע נחשב. לא פעם, מבצע עבירת צווארון לבן הוא גם בעל תפקיד בכיר, בין אם מדובר במנכ”ל של חברה או בבעל תפקיד אחר. כך למשל, עבירות צווארון לבן של גניבת מידע פנים ושימוש בו, נעשות ע”י אדם שמעורב בעסקי החברה. דוגמא אחרת: גניבה בהיקף גדול מתאגיד, נעשית גם היא ע”י אדם בעל תפקיד משמעותי בתאגיד. לכן, אחד המאפיינים העיקריים של עבירות צווארון לבן, הוא כי מבצע העבירה הוא אדם ברמה אישית גבוהה.

ידע ספציפי הנדרש לצורך ביצוע העבירה: בדרך כלל עבירות צווארון לבן הן עבירות שנעשות ע”י מבצע ברמה אישית גבוהה וכן מדובר בעבירות הדורשות ידע רב ותחכום. מאפיין נוסף של עבירות צווארון לבן הוא לא רק התחכום הנדרש, אלא הידע הספציפי בתחום ביצוע העבירה. כך לדוגמא, כאשר מדובר בעבירות צווארון לבן בתחום המיסים, הרי שהמאפיין המהותי באותה עבירה, יהיה גם ידע ספציפי שיהיה למבצע העבירה בתחום המיסים. כאשר מדובר בעבירת צווארון לבן בתחום ההגבלים העסקיים, למבצע העבירה בדרך כלל יהיה ידע ספציפי בתחום ההגבלים העסקיים. לכן, מאפיין נוסף של עבירות צווארון לבן הוא ידע ספציפי בתחום ביצוע העבירה.

ניצול של משאבים קיימים או לא מוכרים: מאפיין נוסף של עבירות צווארון לבן, הוא ניצול של משאבים לא מוכרים לכל האוכלוסייה, או ניצול של משאבים של גוף מסוים. לדוגמא, כאשר עבירות צווארון לבן נעשות במסגרת תאגיד מסחרי, אזי לרוב העבירה תכלול ניצול של מידע מהחברה או כלים מטעם החברה או הערכות מטעם החברה ועוד. כך למשל – עבירות של תרמית בניירות ערך, תעשנה לא פעם תוך שימוש במידע שבידי החברה, אך לא ידוע לכולם. עוד דוגמא היא עבירה של נטילת שוחד. בדרך כלל מקבל השוחד יהיה נגיש לקבלת החלטה שנתונה לסמכותו. בכך הוא עושה שימוש ב”משאב” שנגיש רק לו. מאפיין נוסף של עבירות צווארון לבן, הוא שימוש במשאבים אשר לא בהכרח מוכרים לכולם, או במשאבים שנגישים רק למבצעי העבירה או למספר מצומצם של אנשים.

עבירות שמצריכות חקירות מורכבות: עבירות צווארון לבן הן כמעט תמיד עבירות שמצריכות חקירות מורכבות. בדרך כלל מדובר בעבירות שהחקירה שלהן נעשית ע”י גורמים בכירים במשטרה ובאמצעות יחידות מיוחדות. מדובר בעבירות שמצריכות גם חקירות מחוץ למדינת ישראל וכן בעבירות שלעיתים אפילו נחקרות ע”י מספר גורמים במקביל, לרבות גורמים בינלאומיים. משום שעבירות צווארון לבן הן עבירות שקשה לזהות, שהחקירה בהן נערכת במשך תקופה ארוכה מאוד ולא אחת אף כוללת האזנות סתר, מעקבים אחרי גורמים מסוימים ועוד.

עבירות כלכליות: עבירות צווארון לבן הן עבירות כלכליות. כלומר, הנזק שנגרם בגינן הוא לרוב נזק כלכלי. לדוגמא, עבירות מס הן עבירות כלכליות. מבצע העבירה נהנה מבחינה כלכלית, אך ההנאה שלו מביצוע העבירה פוגעת בכלל הציבור אשר נפגע מבחינת השירותים שהמדינה יכולה לתת לו, עקב תשלום מיסים נמוך. דוגמא נוספת לעבירה של נטילת כספים מתאגיד שלא כדין, היא עבירה כלכלית: המבצע נהנה מבחינה כלכלית, אם הצליח לבצע את העבירה. לעומת זאת, הנפגעים הם בעלי המניות והתאגיד עצמו. כאשר מדובר בעבירת הגבלים עסקיים, הנהנים הם המבצעים אשר מתאמים מחירים. הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה הוא נזק ציבורי-כלכלי, משום שהצרכן משלם מחירים גבוהים יותר על מוצר שמחיריו מתואמים. נסכם: מאפיין נוסף של עבירות צווארון לבן, הוא כי מדובר בעבירות כלכליות והנזק שנגרם מביצוען הוא כלכלי.

עבירות צווארון לבן – דוגמאות:

עבירות צווארון לבן הן עבירות בעלות מספר מאפיינים, אשר קיומם מעיד על כך שעבירה מסוימת היא אומנם עבירת צווארון לבן. הבה נמחיש זאת בשתי דוגמאות, האחת דוגמא לעבירה שיכולה להיות צווארון לבן, אך אינה כך בהכרח. השנייה, דוגמא לעבירת צווארון לבן.

המקרה הראשון: הדוגמא הראשונה היא במקרה של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, שהורשע בביצוע עבירות מין. כעיקרון, עבירת מין אינה נחשבת כעבירת צווארון לבן. אין בה תחכום גדול מידי, אין בה אלמנט כלכלי ואין בה צורך בחקירות מורכבות, למעט חקירה של עדויות, נטילת אמצעי זיהוי ועוד מספר פעולות. אך אם ניטול את המקרה של משה קצב, אפשר יהיה לייחס למקרה מספר מאפיינים של עבירת צווארון לבן. תחילה, המבצע הוא אדם בעל רמה גבוהה וכן גם בעל תפקיד. מאפיין נוסף הוא ניצול המשאבים. גם הנשיא לשעבר, קצב, ניצל את תפקידו לצורך ביצוע עבירה. אך למרות כל אלו, עדיין לא מדובר בעבירת צווארון לבן, משום שהיא אינה עונה לרוב המאפיינים הנדרשים לעבירה זו.

המקרה השני: הדוגמא השנייה היא במקרה של אתי אלון, לכאורה, אפשר לייחס לגניבה שבוצעה על ידה מהבנק למסחר, עבירת צווארון לבן. נראה גם כי רוב המאפיינים מתקיימים, למרות שעדיין מדובר בגניבה פשוטה. כלומר: מבצעת העבירה היא ברמה גבוהה מאוד, בנקאית ותיקה. הנזק שנגרם הוא כלכלי. החקירה שנדרשה הייתה יחסית ארוכה וכללה גם חקירות של גורמים רבים, אשר הביאו להעמדה לדין בעוד מספר מקרים משיקים. העבירה בוצעה תוך ניצול של משאבים: הגב’ אלון ניצלה את התפקיד שלה ואת הגישה הייחודית שלה לחשבונות בנק. יתרה מכך, לגב’ אלון היה ידע ספציפי בתחום הבנקאות ובאפשרות להסתיר את מעשיה במשך תקופה ארוכה מאוד. ללמדנו, כי הדוגמא של המקרה של אתי אלון, אומנם עשויה לענות על הגדרה של עבירת צווארון לבן.

סוגי עבירות צווארון לבן:

יש מגוון עבירות צווארון לבן. במסגרת העבירות והחוקים הנחשבים כחוקים פליליים לעבירות צווארון לבן, ישנן עבירות פשוטות וקלות, שאינן מוגדרות לכשעצמן בתור עבירות צווארון לבן. הבה נסקור עבירות אלו, כדלקמן:

עבירות מס:

עבירות המס מוגדרות במספר חוקים. החוק הראשון הוא פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: “פקודת מס ההכנסה”). החוק השני, הוא חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1975 (להלן: “חוק מס ערך מוסף”). החוק השלישי הוא חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ”ג- 1963 (להלן: “חוק מס שבח”). בשלושת החוקים שהוזכרו, מוגדרות מספר עבירות פליליות. הבה ונציג את חלקן:

ניהול של עסק ללא דיווח לרשויות: מי שמנהל עסק או פותח עסק ולא מדווח על קיומו לרשות המיסים, מבצע עבירה פלילית לפי פקודת מס ההכנסה. העונש בגין עבירה זו עשוי להגיע עד 3 שנות מאסר ואף לקנס משמעותי. מדובר בעבירה שלא מצריכה תחכום וידע רב. לחילופין, ישנן עבירות של ניהול עסק ללא דיווח, שנעשות במחשכים תוך שימוש בחברות קש ותוך שימוש בהסוואה רבה. כל אלו כן מעניקים לעבירה כזו ניחוח של עבירת צווארון לבן.

מרמה בדיווח לרשות המיסים: מרמה היא ניסיון להתחמק ממס או להשיג רווח בדרכים לא חוקיות. עבירה של קבלת דבר במרמה היא עבירה לפי חוק העונשין, התשל”ז-1977. מנגד, גם כאשר מדובר בעבירות מס, ישנו סעיף ספציפי בפקודת מס ההכנסה, סעיף 220. סעיף זה קובע כי מי שמבצע עבירות מרמה במטרה להתחמק מתשלום מס, או לסייע לאדם אחר להתחמק מתשלום מס, או מעניק תשובות כוזבות במסגרת מתן הצהרת הון – צפוי לעונש מאסר של עד 7 שנים.

חוק מס ערך מוסף: בחוק זה מוגדרות מספר עבירות פליליות, בעיקר בסעיף 117 לפקודת מס ערך מוסף. בין העבירות הללו ניתן למצוא:

עבירה של הוצאת חשבוניות שלא כדין: עבירה זו מתייחסת לסיטואציה שבה אדם מוציא חשבונית מס למרות שהוא אינו רשאי לעשות כן (למשל: כדי לקחת את המע”מ לכיסו). נעיר כי הוצאת חשבונית שלא כחוק עשויה להוות עבירת צווארון לבן טהורה. כך לדוגמא, כאשר שימוש בחשבוניות פיקטיביות נועד להסוות כסף שמקורו בעבירות פליליות בכדי להערים על צדדים שלישיים. במקרים כאלו נדרשים תחכום וידע רב, רמה גבוהה של מבצעי העבירה, כאשר העבירה היא כלכלית ומורכבת לחקירה.

עבירת של השתמטות מתשלום מס: עבירה זו היא עבירת מרמה, שתכליתה להשתמט מתשלום מס ערך מוסף כדין. כך למשל: מסירה של ידיעות כוזבות לממונה מטעם רשות המיסים, הוצאה של חשבוניות כוזבות, ניכוי מס מבלי להציג לכך אסמכתא – כולן ביחד ולחוד מהוות עבירות של השתמטות מתשלום מס ערך מוסף. העונש בהתאם – עד 7 שנות מאסר.

חוק מס שבח: חוק מס שבח מתייחס למיסוי של מקרקעין המוטל על מי שמוכר נכס. בין היתר מגדיר חוק מס שבח מספר עבירות פליליות, כמו למשל: מסירה של הצהרה כוזבת או מידע שגוי ביודעין לרשות המיסים. העונש על עבירה זו עומד על שנתיים מאסר. חוק מס שבח גם קובע כי עבירה של התחמקות מתשלום מיסים, כמו למשל: שימוש בדרכי רמייה, היא עבירה חמורה מאוד, שהעונש עליה מגיע עד 7 שנות מאסר.

עבירת הגבלים עסקיים

דיני ההגבלים העסקיים נועדו לשמור על השוק החופשי ולמנוע מתאגידים ובעלי תפקידים בדרג גבוה, לתאם ביניהם מחירים. תיאום מחירים פוגע בסופו של דבר גם בצרכנים, אשר נאלצים לשאת בתשלומים גבוהים יותר מאשר היו צריכים ובעיקר פוגע בשוק החופשי, משום שהוא הופך את הסחר לסחר לא הוגן. דיני ההגבלים העסקיים מוגדרים בחוק ההגבלים העסקיים, תשמ”ח- 1988 (להלן: “חוק ההגבלים העסקיים”). חוק זה מגדיר מספר הסדרים שהממונה על ההגבלים רשאי להטיל על חברות גדולות ועל מונופול (כדי שאלו לא ינצלו את היותן מונופול, לרעה) וכן הוא מגדיר הסדרים ואיסורים על יצירה של הסדר כובל, תיאום מחירים ועוד. בין היתר קובע חוק ההגבלים העסקיים מספר עבירות פליליות אשר מוגדרות בסעיף 47 לחוק זה, כדלקמן:

איסור על יצירת או נטילת חלק בהסדר כובל: מי שנוטל חלק בהסדר כובל בין גופים או בין בעלי תפקידים, נחשב כנוטל חלק בתיאום מחירים הפוגע בכלל הציבור. עבירה זו היא עבירה חמורה בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים, שדינה 3 שנות מאסר. אין ספק שמדובר בעבירת צווארון לבן, שעונה למאפיינים הנדרשים. הנזק שנגרם הוא כלכלי ומדובר בבעלי תפקידים ברמה אישית גבוהה, המנצלים את המשאבים הנתונים להם ועוד.

ניצול תפקיד לרעה בתחום ההגבלים העסקיים: חוק ההגבלים העסקיים קובע כי מי שמנצל לרעה את תפקידו או את מעמדו בתאגיד או בכל גוף אחר, כדי לפגוע בתחרות העסקית בתחום העיסוק של התאגיד או הגוף בו הוא עובד – מבצע עבירה פלילית שדינה 3 שנות מאסר. גם עבירה כזו, עונה לרוב המאפיינים של עבירות הצווארון הלבן, לרבות פרופיל המבצע, שימוש במשאבים ייחודיים ובידע ייחודי. כמו כן מדובר בעבירות שלא קל לאתר, המצריכות שימוש בחקירות מורכבות.

איסור הלבנת הון:

אחת העבירות המורכבות ביותר להוכחה והחמורות ביותר המוגדרות כעבירות של צווארון לבן, היא עבירה של הלבנת הון. הלבנת הון היא סיטואציה שבה אדם מקבל כספים שמקורם בעבירה פלילית, כלומר: “כסף שחור” ומבצע פעולות עם הכסף שהתקבל, שנועדו להסוות את מקורו או להחדירו באופן חוקי לשוק החופשי.

למשל, כסף שמקורו בהתפרצות לדירה, אשר מושקע באופן לגיטימי בבורסה או מופקד באופן לגיטימי בחשבון הבנק. זו, על רגל אחת, עבירה של הלבנת הון. הלבנת הון מתקשרת באופן טבעי עם ארגוני פשיעה. נעיר כי האיסור על הלבנת הון קבוע בחוק איסור הלבנת הון, התש”ס-2000.

חוק איסור הלבנת הון קובע כי מי שמבצע פעולות ברכוש או בכסף, אשר נועדו להסתיר או להסוות את מקורו הלא חוקי, עובר עבירה בפלילית בת 10 שנות מאסר. יתרה מכך, מי שמוסר בכוונה דיווח כוזב על מנת להסתיר מקור לא חוקי של כספים, מבצע עבירה בת 10 שנות מאסר.

עבירת הלבנת הון היא אחת מהעבירות שקשה מאוד להתחקות אחריהן. מדובר בעבירה שמתייחסת לכסף שקשה מאוד לזהות את מקורו, מה שכמובן מצריך חקירות מקיפות, הנמשכות זמן רב. זאת ועוד, לא פעם כספים שעושים בהם שימוש לצורך הסוואתם (כלומר – הלבנת הון) מושקעים בצינורות לגיטימיים, כמו למשל: בעסקים הפועלים כחוק, ברכישת מניות, בהשתלטות על חברות מסחריות. כל אלו מצריכים ידע רב. אלו עבירות הנעשות ע”י אנשים ברמה מאוד גבוהה, בעלי רמת תחכום גבוהה מאוד.

לסיכום:

עבירות צווארון לבן הן עבירות שלצורך איתורן נדרש ליישם מספר מאפיינים. ישנן עבירות שהן כלכליות הנעשות בתחכום, אך אינן מקיימות את שאר הרכיבים הנדרשים (או אם נרצה: המאפיינים) הנדרשים לצורך גיבושה של עבירת צווארון לבן. לעומת זאת, ישנן עבירות שלכאורה נראות קלות ופשוטות, אך יישום המאפיינים כפי שהצגנו במאמר, מעיד כי מדובר בעבירות צווארון לבן. אם נבקש לסכם, הרי שנוכל להצביע על שני מאפיינים עיקריים לעבירת צווארון לבן: תחכום המעשה ותחכום העושה. נחתום את המאמר בעצה חשובה: אם נעצרתם בחשד לביצוע עבירת צווארון לבן, כדאי לפנות בהקדם לעורך דין פלילי המתמחה בתחום.

עבירות צווארון לבן, 5.0 out of 5 based on 5 ratings