באופן טבעי למדי, הליכי גירושין הם מסקרנים, גם אם אנו לא נוטלים בהם חלק (וטוב שכך), אלא צופים בהם מהצד, בתור מכרים של בני הזוג.

נראה כי השילוב בין משפט לחיים אישיים, חיי משפחה ואהבה, יוצר בכל אחד מאתנו רצון להבין ולהכיר, לפחות ברמה כללית, מהו הליך גירושין, מה הוא כולל, מה חשוב לדעת בנושא וכיצד עו”ד גירושין יכול לסייע במסגרת ההליך. לשם כך חיברנו את המאמר הבא.

מהו בית דין רבני?

בית הדין הרבני הוא הערכאה המשפטית, האמונה על פסיקה בענייני נישואין וגירושין בין יהודים בישראל וגם בנושאים נוספים, שלא נרחיב עליהם במאמר זה. חוק בתי הדין הרבניים, (נישואין וגירושין), התש”ג-1953 (להלן: “חוק בתי הדין הרבניים”), קובע, כי ענייני נישואין וגירושין בין יהודים, יהיו בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני.

המשמעות היא, שאין בישראל הפרדה משפטית בין דיני משפחה לבין דת. משמעות נוספת היא, שבני זוג שאינם יכולים להינשא על פי הדין הדתי, אינם יכולים להינשא בישראל כלל (בכפוף לחריג שנסביר בהמשך). דהיינו, בישראל, יהודי איננו יכול להינשא לבת הדת הנוצרית, שכן הדין הדתי אינו מכיר בנישואים אלו, המכונים נישואי תערובת.

מכאן, שבתי הדין הרבניים, הם אלו אשר אמונים על הפסיקה בתחום האישי. בראשם יושבים דיינים, שהם שופטים בעלי הכשרה תורנית. אותם דיינים נבחרים ע”י וועדה מיוחדת, שבראשה עומדת שרת המשפטים. בישראל ישנם בתי דין רבניים אזוריים, שעל החלטותיהם בתחום הגירושין והנישואין אפשר לערער לבית הדין הרבני הגדול.

נעיר, כי תביעת גירושין המתנהלת בבית הדין הרבני, הינה תביעה משפטית לכל דבר ועניין. יש להגיש כתב תביעה, להוכיח את עילת הגירושין (על כך נסביר בהמשך) וכן לשאת בתשלום אגרה בעת פתיחת התיק. בעת הצורך, תביעת גירושין יכולה להגיע גם לחקירות נגדיות ועוד. בית הדין הרבני הוא ערכאה שיפוטית לכל דבר ועניין, המוגבלת בסמכותה המהותית.

האם אפשר להתגרש “סתם כך”? או שצריך סיבה מיוחדת?

התשובה שלילית. אין ספק שאינטואיטיבית, דיי בעצם הרצון שלנו להתגרש, כדי לעשות כן. אך המציאות המשפטית בתחום דיני המשפחה, כפי שגם הוסבר לעיל, היא מורכבת בהרבה. במידה ומדובר בבני זוג שנישאו על פי דין בישראל (כלומר, בהתאם לדין העברי שחל עליהם), הרי שגירושין הם בוודאי לא עסק פשוט. במקרה כזה, כדי להתגרש, יש צורך בקיומה של עילת גירושין. ישנן עילות גירושין רבות במשפט העברי, שרק בהתקיימותן יורה בית הדין הרבני על גירושין. להלן מספר דוגמאות:

מום: כאשר לבן או בת הזוג מום פיזי שמונע מבני הזוג לקיים יחסי אישות, הרי שיש בכך עילת גירושין. עם זאת, חשוב לציין שמדובר במום שלא היה מוכר לבן/בת הזוג קודם לנישואין.

אלימות: התנהגות אלימה מהווה עילת גירושין. מדובר באלימות פיזית ולא באלימות מילולית, למרות שגם שאלימות מילולית יכולה להקים עילת גירושין נוספת, כפי שיפורט בהמשך.

בגידה: בגידה היא קיום יחסי מין עם גבר אחר. אישה שבגדה בבעלה, מוכרת בתור אישה שזנתה. אישה כזו לא תהיה זכאית לסכום כתובתה (על כך נסביר בהמשך) וגם ילדים שייוולדו לה מקיום יחסי מין עם גבר אחר, יוכרו בתור ממזרים, כלומר, פסולי חיתון. בגידה היא עילת גירושין חמורה, היות והיא מחייבת את הגבר לגרש את האישה.

אישה העוברת על הדת היהודית: אישה שנוהגת בגסות כלפי בעלה, נחשבת לאישה העוברת על הדת היהודית. לדוגמא: אישה שמקללת את בעלה בפומבי, מביכה אותו, נוהגת בצורה לא ראויה כלפי בני משפחתו ועוד. ההלכה היהודית מכירה בהתנהגות כזו כעילת גירושין.

הסכמה: אמנם תביעת גירושין בהסכמה אינה נחשבת כעילת גירושין, אך היא מאפשרת לבני הזוג להתגרש ללא צורך להוכיח עילת גירושין. בהמשך נסביר את ההליך בצורה מפורטת יותר.

נעיר, כי רשימת עילות הגירושין שפורטה לעיל אינה ממצה. רצוי תמיד לקבל ייעוץ רחב יותר, בהתאם לנסיבותיכם האישיות, באמצעות פניה לעו”ד לגירושין.

מהו בית משפט לענייני משפחה?

בית המשפט לענייני משפחה הוקם בשנת 1995, עם חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ו-1995. למעשה, זו הערכאה המקבילה לבית הדין הרבני ותפקידה כשמה – לשמש כערכאה שיפוטית בכל מה שקשור לדיני משפחה בישראל. עם זאת, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לדון בענייני נישואין וגירושין, שכן סמכות זו שמורה לבית הדין הרבני.

לעומת זאת, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בעניינים הנוגעים לאימוץ, פונדקאות, ירושות, צוואות, סכסוכים כספיים בין בני משפחה, יחסי ממון בין בני זוג, עניינים הנוגעים לידועים בציבור, מזונות ועוד. כמו כן, בן משפחה, לפי חוק בתי המשפט לענייני משפחה, מוגדר בתור: אב, בן, אם, סבא, סבתא, אחים, ילדים מאומצים וידועים בציבור.

בתי המשפט לענייני משפחה, הם למעשה בתי משפט השלום, אך שופטיהם הם בעלי התמחות ספציפית. מה גם שלרוב מדובר בשופטים שבעברם היו עו”ד דיני משפחה ומכאן ניסיונם הרב בתחום. כאשר מבקשים לערער על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעשות כן באמצעות ערעור לבית המשפט המחוזי.

מהי תביעת גירושין בהסכמה?

הליך גירושין יכול להתנהל כתביעה משפטית לכל דבר ועניין. עם זאת, יש הליך מקביל לגירושין, שאפשר להמשיל “לכביש מהיר”. הליך זה נקרא תביעת גירושין בהסכמה. במקרה שבו בני הזוג מסכימים על רצונם להתגרש ואין בכוונתם להערים קשיים איש על רעהו, הרי שבאפשרותם להגיש תביעת גירושין בהסכמה לבית הדין הרבני, לשאת באגרה מוזלת יותר מהאגרה המוטלת על תביעת גירושין רגילה, להמתין לדיון ולקבל פסק דין, לאחר בירור קצר בפני דייני בית הדין הרבני.

כל זאת, בניגוד מוחלט לאופן ולמהירות שבהם מתנהלת תביעת גירושין רגילה. למעשה, כל עורך דין לגירושין ימליץ על טקטיקת הסכמה בכל הנוגע לגירושין ועל הגשת תביעה מוסכמת – זו דרך יעילה, מהירה וזולה יחסית להתגרש.

איך מתגרשים ידועים בציבור?

ידועים בציבור אינם מתגרשים, משום שהם אינם מתחתנים. הם אינם צריכים להירשם כידועים בציבור, הם אינם צריכים גם להכריז על עצם זוגיותם וגם על עובדת פרידתם. ידועים בציבור הם אנשים שבחרו לנהל משק בית משותף ולקשור את גורלם הזוגי איש עם רעהו. מדובר במתכונת של חיי זוגיות, שזהה אחד לאחד לנישואין, מלבד פרט אחד: עצם הרישום ועצם קיומה של תעודת נישואין. מבחינת החובות והזכויות, דינם של ידועים בציבור הוא זהה למעמדם ודינם של זוגות נשואים.

ידועים בציבור זכאים לרשת את בן זוגם, לאמץ עמו ילדים, ליהנות מהנחות מהם נהנים זוגות נשואים במשכנתא, בארנונה בדיור ציבורי ועוד, לקבל תגמולי ביטוח חיים בעת פטירת אחד מבני הזוג ולכל זכות אחרת שקיימת. במידה ובני זוג ידועים בציבור נתקלים באפלייה כלשהי בשל מעמדם, רצוי מאוד להתייעץ ולברר את הזכויות המגיעות להם, מול עורך דין דיני משפחה.

מכאן, שידועים בציבור המבקשים לסיים את הקשר הזוגי שלהם, יכולים פשוט לסיים את הקשר. עם זאת, אין בכך כדי לגרוע מאחריות הורית (במידה ויש להם ילדים משותפים), מחובת בן הזוג לשאת במזונות ילדים ועוד.

איך מתגרשים אנשים שנישאו בחו”ל?

בישראל, קובע חוק בתי הדין הרבניים, כי נישואין וגירושין יכולים להיערך רק על פי דין תורה (כלומר, עפ”י הדין האישי, שחל על בני הזוג). דין זהה חל גם על בני דתות אחרות בישראל, כמו נוצרים או מוסלמים. לכן, על פניו, אין אפשרות להינשא בישראל, אלא על פי הדין הדתי. המשמעות היא, שבני זוג שאינם מאותה דת, או בני זוג שפסולים לחיתון על פי דתם האישית (לדוגמא, כהן וגרושה מוגדרים בתור פסולי חיתון, לפי היהדות), אינם יכולים להינשא.

עם זאת, קיים פתרון גם במקרים כאלו. אומנם, החוק בישראל אינו מאפשר נישואין אזרחיים, אך רישום במשרד הפנים כנשואים, לאחר נישואין במדינה זרה, אכן אפשריים. המשמעות היא, שאפשר להינשא במדינה זרה (במידה והדין במדינה הזרה אכן מאפשר זאת) ולאחר מכן לחזור ארצה ולהירשם כנשואים.

אגב, הדין הזה חל גם על בני זוג מאותו המין. עם זאת, יש לשים לב, שניתן יהיה להירשם בארץ, רק במידה והנישואין נערכו במדינה שאכן מכירה בנישואין חד מיניים.

בכל הנוגע לנישואין במדינה זרה ורישום בישראל, בית המשפט העליון קבע, כי הרישום במשרד הפנים הוא דקלרטיבי מצד אחד – אך מצד שני, יש לאפשר לזוגות שהם אזרחי ישראל, לממש את רצונם להינשא ולו במדינה זרה. “הנישואין תקפים מבחינת הצורה (הדין הזר) ועל פי המהות (המשפט העברי), ועל כן הם נישואין תקפים (הן מבחינת ההיבט החיצוני והן מבחינת ההיבט הפנימי) בישראל. תוצאה זו מתבקשת גם על רקע מציאות החיים בישראל. אלפי יהודים, אזרחי המדינה ותושביה, מבקשים לממש את נישואיהם בדרך של נישואין אזרחיים המתבצעים מחוץ לישראל. זו תופעה חברתית שהמשפט צריך להתחשב עמה”. (בג”ץ 2232/03 פלוני נ’ בית הדין הרבני האזורי ת”א יפו, (פורסם בנבו). בפסקה 26).

עם זאת, הנישואין במדינה זרה הם בבחינת “אליה וקוץ בה”. נסביר: אומנם קיימת אפשרות להינשא במדינה זרה ולהירשם בישראל כנשואים ובמקרה כזה הנישואין אכן תקפים ומוכרים ע”י מדינת ישראל.

עם זאת, במידה ומדובר בבני זוג שהיו יכולים להינשא בישראל, יהיה עליהם להתגרש על פי הדין הדתי-אישי שחל עליהם. כך שאם מראש בני הזוג נישאו במדינה זרה כדי לעקוף את הדין הדתי שחל בישראל, אזי צפויה להם אכזבה.

אגב, בנקודה זו עולה שאלה נוספת והיא: ומה דינם של אנשים שמראש לא היו יכולים להינשא בישראל, נישאו בחו”ל ועתה מבקשים להתגרש? במקרה כזה, הדין האישי לא יהיה רלוונטי, משום שאף דין דתי בישראל לא יכיר בעצם הנישואין. לכן, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, בהליך שנקרא “התרת נישואין”. לאחר קבלת פסק הדין שלמעשה “מתיר” את נישואי בני הזוג, יוכלו השניים לשנות את הסטטוס במשרד הפנים.

האם כדאי ללכת לגישור, במסגרת הליך גירושין?

בשנים האחרונות, הליך הגישור תופס תאוצה רבה במערכת בתי המשפט בישראל, בין אם במסגרת תיקים אזרחיים רגילים ובין אם בתיקים פליליים.

לגישור תמיד הייתה נגיעה טבעית בתחום המשפחה, מכיוון שענייני משפחה מטבעם נוגעים בעניינים אישיים, משפחתיים ואינטימיים, שמצריכים יחס שונה ואישי יותר. כיום, זוגות רבים בוחרים להיעזר בהליך גישור ובמגשר מקצועי שהוא לרוב גם עו”ד משפחה. זאת, כתחליף לניהול תביעת גירושין בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה.

עם זאת, נשאלת השאלה: האם הליך גישור אכן מהווה את הבחירה הנכונה? התשובה לכך חיובית, אך חשוב לדעת מהם היתרונות ומהם החסרונות שנלווים להליך גישור.

מבחינת יתרונות, הליך גישור מתנהל בצורה אינטימית יותר, כראוי להליכים המתנהלים בתוך המשפחה. הוא מתנהל בפני מגשר מוסמך, שהוא בדרך כלל עורך דין משפחה במקצועו, הבקיא בניהול הליכי גירושין.

בנוסף, הליכי גירושין הם זולים באופן משמעותי, מהליכים משפטיים המתנהלים בתחום המשפחה. עוד יתרון שנלווה להליך גישור, הוא העובדה שהליך גישור יכול להתנהל בהתאם לקצב של בני הזוג – בניגוד להליך המתנהל בבית המשפט.

לעומת זאת, הליך גישור אינו מתאים אוטומטית לכל סיטואציה. הליך גישור מתאים לבני זוג שבאמת רוצים להגיע להסכם גירושים. הוא אינו מתאים לבני זוג, שרק רוצים “לעשות דווקא” ומבקשים לנהל הליכים משפטיים. יתר על כן, מגשר הוא אינו שופט, אין לו סמכות להכריע בצדקת הטענות של בני הזוג, אלא יש לו סמכות אחת, והיא להביא את בני הזוג לידי הסכמה, לקראת חתימה על הסכם גירושין מבוקש.

מהי תביעת מזונות?

תביעת מזונות היא תביעה שמוגשת ע”י האישה או ע”י ילדיה, נגד הבעל (דהיינו האב). תכלית התביעה, היא לחייב את האב לשאת בכלכלת ילדיו. כל זאת, בהתאם לחובת האב מכוח הדין הדתי-עברי, לדאוג לכלכלת ילדיו. בישראל, חובת תשלום המזונות נגזרת מכוח הדין החל על נישואין וגירושין, דהיינו, הדין אישי. בהתאמה, בעת גירושין, על האב לשאת במזונות ילדיו עד שחרורם מהצבא.

דמי המזונות כוללים דמי כלכלה, מזון, חוגים. הם אינם כוללים הוצאות שוטפות, שבהן, באופן טבעי, על האב והאם לשאת באופן שווה, כמו הוצאות רפואיות, הוצאות על בתי ספר ועוד.

ככלל, עם סיום היחסים, יכולה האישה להגיש תביעה למזונות זמניים. תביעה כזו אפשר להגיש גם לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני. בשלב זה, יפסוק בית המשפט מזונות זמניים ולאחר מכן, ניתן להגיש תביעה למזונות קבועים.

חשוב להדגיש, כי חובת תשלום המזונות הינה אבסולוטית: היא אינה תלויה בגובה ההכנסה של האב ואפילו לא בעצם השאלה, האם לאב אכן יש הכנסה כלשהי. שיעור המזונות המינימאלי עומד על 1,200-1,300 ₪ לכל ילד.

אם לא משלמים מזונות, מה אפשר לעשות?

אישה שהגרוש שלה מסרב לשלם לה מזונות, יכולה לפנות עם פסק הדין להוצאה לפעול ולפתוח תיק במסלול מיוחד, הנקרא “מסלול המזונות”. במסגרת תיק ההוצאה לפועל – אפשר להטיל על האב סנקציות, שכוללות אף מאסר מאחורי סורג ובריח.

מצד שני, האישה יכולה גם לקבל את דמי המזונות באופן יחסי מהביטוח הלאומי. עם זאת, כדי לקבל את דמי המזונות מהביטוח הלאומי, יש להוכיח זכאות לכך, זכאות שנגזרת גם מגובה ההכנסה של האישה. במידה ומדובר באב סרבן מזונות, חשוב מאוד להיעזר בעו”ד גירושים – לשם ניהול הליכי הגבייה.

מהי תביעת כתובה?

במעמד הנישואין והקידושין בין יהודים, הבעל חותם על כתובה לטובת אשתו. הכתובה היא למעשה “חוזה”, שבו הבעל מתחייב לדאוג לשלומה של האישה, לדאוג לכלכל אותה במהלך חיי הנישואין וכן מתחייב לשלם סכום כסף, אם יחליט “לגרשה”. דהיינו, במידה ובני הזוג יתגרשו, הבעל מחויב להעניק לאישה סכום כספי, כדי לאפשר לה להתחיל את חייה החדשים בצורה קלה יותר.

באופן שכיח למדי, גברים רבים המגיעים למשרדו של עורך דין גירושים, מתפלאים על כך שקיבלו תביעת כתובה בסכום אסטרונומי. זאת, מכיוון שבעלים רבים אינם מודעים לכך, שהסכום שנכתב בכתובה (גם במידה ומדובר בסכום המרקיע עד מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים), הינו סכום שהאישה יכולה להיות זכאית לו בעת גירושין. זו, על רגל אחת, תביעת הכתובה. מדובר בתביעה שהאישה מגישה נגד הגבר, במסגרתה היא עותרת לקבל את דמי הכתובה, עליה חתם הגבר בעת הנישואין.

אומנם במהלך השנים, בתי הדין הרבניים הגבילו את הסכומים שבהם ניתן לחייב את הבעל. אך עדיין, סכום של עשרות ולעיתים אף מאות אלפי שקלים, הוא סכום שבית הדין יכול לפסוק לטובת האישה, במסגרת תביעת כתובה.

לכן, חשוב מאוד לזכור: בעת החתונה, אפילו אם הכל נראה ורוד, לא כדאי לכתוב סכומים גבוהים מידי בכתובה, כי את הסכומים האלו ייתכן ותצטרכו לשלם – לעיתים אף בתוספת של הצמדה וריבית.

איך מחליטים מי יקבל משמורת על הילדים?

במסגרת הליך הגירושין – במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, יהיה עליהם להסדיר את שאלת משמורת הילדים. כעיקרון, את נושא המשמורת אפשר להסדיר בשתי דרכים:

הדרך האחת, היא באמצעות הסכם משמורת, שייחתם בין ההורים ובליווי עורך דין לענייני משפחה מטעם כל אחד מהם.

הדרך השנייה, היא באמצעות הגשת תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה. במקרה כזה, בית המשפט יצטרך להכריע מי מההורים יהיה ההורה המשמורן (דהיינו, ההורה הנושא בנטל הגידול השוטף) ומי יהיה ההורה הלא משמורן, אשר יקבל הסדרי משמורת (כלומר, יראה ויטפל בילדיו בימים קבועים במהלך השבוע ובכל סוף שבוע שני, לרוב).

עם זאת, יותר ויותר זוגות בוחרים היום בדרך שלישית: שהיא לקיים משמורת משותפת על הילדים. משמורת משותפת היא משמורת שמטילה על שני ההורים נטל שווה, בכל הנוגע לגידול הילדים. דהיינו, שני ההורים מטפלים בילדים בזמנים קבועים (בחלוקה שווה). זאת, בניגוד להסדרי משמורת, שבהם להורה הלא משמורן אין אחריות שוטפת, בימים שבהם הוא אינו אמור לטפל בילדיו. כמו כן, משמורת משותפת כוללת גם השלכות לגבי גובה המזונות, שכן לרוב, גובה המזונות יהיה מופחת בשיעור של 10-20% מהנטל הנהוג.

כמה עולה הליך גירושין?

התשובה לשאלה הזו, שבוודאי מטרידה כל אדם שמתכונן לקראת הליך גירושין, היא מורכבת. מדוע היא מורכבת? כי היא נגזרת מהשאלה הבסיסית: כיצד מתכוונים לנהל את הליך הגירושין?

אם בכוונתכם לנהל הליך גירושין מן המסד ועד הטפחות (כלומר, לנהל הליכים משפטיים בבית הדין הרבני, להילחם על משמורת הילדים, להילחם על שווי המזונות ולנהל תביעות רכוש מול בן/בת הזוג), הרי שבמקרה כזה, הליך הגירושין, ובעיקר שכר הטרחה שתשלם לעורכת דין גירושין, עומד להיות יקר, אפילו יקר מאוד. במקרים כאלו, הליך גירושין עשוי לעלות עשרות ואף מאות אלפי שקלים, בהתאם לגודל התיק ולנסיבות הספציפיות בכל מקרה ומקרה.

מצד שני, במידה ובכוונתכם לנהל הליך גירושין קצר, יעיל, לנהל מו”מ לגבי הנושאים שבמחלוקת במטרה לסיים את ההליך בהקדם – אזי באופן טבעי הליך הגירושין וכן גם שכר הטרחה לעורכת הדין משפחה, יהיו זול בהרבה.

אגב, במידה ובכוונתכם להתגרש באמצעות הליך גישור, חשוב שתדעו שיהיו שלבים שתוכלו להתנהל בהם ללא סיוע מעו”ד לענייני משפחה. עם זאת, חשוב לנו להדגיש,, כי לעולם לא מומלץ לפנות להליך גירושין, ללא קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין גירושין בעל ניסיון.

עורך דין גירושין - כל מה שחשוב לדעת בנושא, 5.0 out of 5 based on 5 ratings