ממזרות הינה מונח אשר שזור בהלכה העברית-דתית. בעבר, סיווג אדם כממזר טמן בחובו סנקציות והגבלות. ניתן לחשוב כי סיווג זה הוא נחלת העבר, אך גם כיום, ניתן לראות בדין התייחסות לתופעת הממזרות, בכל הנוגע לתחום דיני משפחה. בשים לב לאמור, במאמר שלהלן נעסוק במונח ממזרות. בין היתר, נסביר: מהי ממזרות בכל הדתות, מהי ממזרות ביהדות ומה המשמעות של ממזרות במקרים של סרבנות גט. כמו כן, נסביר על זכאות למזונות ובדיקת אבהות, בהקשר של ממזרות.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

ממזרות – תופעה בכלל הדתות:

בכל אחת מהדתות המונותאיסטיות, קיימת הכרה של מושג הממזרות, שמשמעו הולדה שנוצרה כפרי קיום יחסי מין אסורים. כפועל יוצא, ממזר הוא למעשה ילד “לא חוקי”. במילים אחרות, ממזר הוא מי שנולד בדרך כלל כתוצאה מגילוי עריות, או כתוצאה מקיום יחסי מין בין אישה נשואה לגבר אחר, כלומר – עקב ניאוף. בעבר, ילד ממזר סבל ממעמד נחות יותר, שכן סיווגו כממזר מהווה גנאי כבד וכן הוטל עליו קלון לדורות . בימי הביניים, נשים בחרו לנטוש ילדים שנולדו ממזרים או לבצע הפלות, רק כדי שלא ירחף מעליהם הקלון האמור. ילדים ממזרים בנצרות, היו נמכרים ומשמשים כעבדים וביהדות הוגלו ממקום מגורי הוריהם. כיום, אפיון ילד כממזר, ייעשה בעיקר באוכלוסיות דתיות ואדוקות.

ממזר ביהדות:

ביהדות, בעילה הנעשית מחוץ לחיי נישואין, כאשר מדובר באישה נשואה, נחשבת “בעילת זנות”, דהיינו, בעילה אסורה. אי לכך, הולדה כתוצאה מבעילה אסורה – נחשבת עבירה חמורה ומכאן המשמעות של ממזר, בתור “ילד לא חוקי”. כל זאת – במטרה למנוע מגבר ואישה לקיים יחסים אסורים ולהוליד ממזרים.

לפי היהדות, ילד יחשב כממזר במקרים הבאים: ילד יהודי שנולד עקב גילוי עריות – שהם יחסי מין בין בני משפחה, שיחסי הקרבה שלהם מדרגה ראשונה וכן מי שנולד לאשת איש כתוצאת מניאוף ואביו הביולוגי אינו בעלה של אמו. ישנה מחלוקת בדבר תפיסת הממזרות ביהדות. מצדו האחד של המתרס, גם בימינו, קיימות קהילות דתיות יהודיות, אשר בוחנות את אילן היוחסין של האדם, כדי להימנע מממזרות. עם זאת, ישנו שיבוח ממזרים בתורה, כדוגמת יפתח הגלעדי, ששימש כשופט למרות שהיה ממזר אשר הוגלה מאזור מגוריו, כאשר היה ילד.

מסורבות גט – סיבה לממזרות:

תופעה אשר גורמת לממזרות בעל כורחה, נוגעת בעניינן של מסורבות גט. מסורבות גט הן נשים אשר נשואת לבעלן מבחינה פורמאלית, משום שבעלן מסרב לתת להן גט ולהתגרש מהן מבחינה הלכתית ופורמאלית, בפני בית הדין הרבני. סיטואציה זו, משולה ל”כליאה” של האישה בנישואין שלא קיימים בפועל. אישה מסורבת גט, תיחשב נשואה לאותו גבר ולכן לא תהיה לה אפשרות להינשא בשנית או לקיים מערכת יחסים זוגית עם גבר אחר, מבחינה דתית. מכאן, שלתופעת נשים עגונות, יש משמעות גם בהקשר של סוגיית הממזרות. נסביר – כאמור, אישה עגונה אינה יכולה להינשא שוב, עד למתן הגט. במידה ואישה עגונה תוליד ילדים לגבר אחר, אלו ייחשבו בתור ילדים ממזרים.

זכאות למזונות ובדיקת אבהות:

לפי הדין העברי, המנחה את בית הדין הרבני בישראל, האמונים על שפיטה בענייני גירושין ונישואין, עדיפה אי ידיעה אודות זהותו של אב, מאשר קביעת וודאית כי הילד הינו ממזר. בהתאמה, כדי להגן על ילדים שחשודים בממזרות ולמנוע מהם אות קין, קיים מושג דתי הנוגע לילד אשר זהות אביו אינה ידועה והוא “שתוקי” – מינוח שמרמז על כך שעדיפה שתיקה, על פני ידיעת זהות האב.

עם זאת, לפי סעיף 28 לחוק המידע הגנטי, התשס”א-2000, ניתן לכפות על אב לבצע בדיקת אבהות זאת בשל תפיסת “טובת הילד”, שלפיה ילד צריך להכיר בזהות אביו. אין ספק כי טובת הילד, היא עיקרון חשוב, אך יישום התפיסה הדתית, מקובלת גם בבית המשפט לענייני משפחה, שלרוב יימנע מלחייב בבדיקת אבהות במקרים שבהם אכן קיים חשש לממזרות.

סיכום:

כפי שהסברנו במאמר, מונח הממזרות רלוונטי גם לימינו אנו והוא עדיין בשימוש בערכאות משפטיות בכל הדתות. גם במציאות של היום, שופטים ודיינים פועלים כדי למנוע הכרה בממזרות בקהילות מסוימות. אי לכך, בכל הנוגע לנושא זה ובהתחשב להשלכות הנלוות, חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה. האחרון, יוכל להציג את כל הזכויות בהתאם לנסיבות העניין ולהמליץ על ערכאה רלוונטית, אשר תוכל להטיב עם מצבך.